בעוד כחודשיים יחגוג אמיר סולרסקי 55. לפני שלושה שבועות הקבוצה שהיא מפעל חייו, הפועל נחלת יהודה, נשרה לליגה ג', אחרי עונה לא פשוטה. בכל מה שקורה מחוץ לשדה הכדורגל, בשדה הפוליטי והעסקי, סולרסקי נוסק, כך שהרגשות שלו בימים אלה הם בהחלט מעורבים.
יש זכות קיום
כשאנחנו שואלים אותו איך מרגיש מישהו שמפעל חייו הספורטיבי סופג מכה כל כך קריטית, סולרסקי מספק בעיקר טקסט ריאליסטי.
"הירידה של נחלת יהודה לליגה ג' היא פרק מאוד מאכזב בדרך שלי. כשמשהו שקרוב אליך לא מצליח אתה לא יכול להרגיש טוב ונוח עם זה. הספורט תמיד היה חלק מרכזי מחיי וממי שאני - ואני חלק מהמערכת בנחלת כבר שנים ארוכות. אבל לצערי בשנתיים האחרונות, בשל עיסוקיי הרבים, אני לא פעיל יותר מדי במועדון. אבל נחלת תוכל לחזור לליגה ב'".
לא רבים בטוחים שנחלת יהודה נטולת האוהדים היא מועדון בעל זכות קיום. בטח לא אחרי הירידה לליגה ג', כשעיקר תקציבה מגיע מכספי התמיכה העירונית. "לכולם יש זכות קיום. גם לנחלת", אומר סולרסקי.
"ובוודאי כשאנחנו מדברים על קבוצה מהליגות הנמוכות שיש לה מחלקת נוער, ומאגדת תחת הפעילות שלה מספר לא מבוטל של ספורטאים צעירים. ברור לכל בר דעת שעדיף שהנערים האלה יעבירו את שעות הפנאי שלהם במסגרת מסודרת על כר הדשא שבה יחנכו אותם להישגיות ולערכים טובים - ולא יסתובבו חלילה ברחובות, ושם ימצאו אפיקים לא ראויים לזמנם הפנוי.
"אם אנחנו חושבים על הגדרת התפקיד של רשות מקומית, אז זהו בהחלט אחד היעדים הראשיים שלה. כל רשות מקומית, ובטח עיר צעירה ודינמית כמו ראשון לציון, צריכה להיות ערוכה היטב כדי לספק מסגרות בתחומי עיסוק שונים, שיתנו מענה מעצים וחינוכי לבני הנוער. נחלת יהודה היא מסגרת כזאת, ורק העניין הזה נותן לה זכות קיום".
אתה דמות דומיננטית. אדם בעל מעמד וקשרים. לא הטלת צל כבד מדי על המערכת?
"מבחינה עובדתית, לא שותפתי בהרבה משחקים בעונה האחרונה. ההיפך הוא הנכון - אני מתנהל ומתנהג כמו שחקן שעולה לבוגרים משורות קבוצת הנוער וצריך להוכיח את היכולות שלו, כדי לקבל זמן משחק.
"אני משתדל להיות שקט באימונים ולעשות את מה שאומרים לי. מעולם לא התערבתי בשיקולים מקצועיים של מאמן. גם כשניהלתי את הספורט בראשל"צ מטעם העירייה, הרי שלמרות המעמד שהיה לי והיכולת שלי להשפיע – מעולם לא התערבתי בשיקולים המקצועיים או האדמיניסטרטיביים של אף אגודה בעיר".
לא מעטים שותפים לתחושה שנחלת תתקשה מאוד לשקם את עצמה בטווח הזמן הנראה לעין, ואולי לא תצליח לחזור כל כך מהר לליגה הרביעית.
סולרסקי, שהיה שותף במשך שנים רבות לנחלת ששיחקה בליגה השלישית, מאמין כאמור שקאמבק של המועדון הקטן מצפון אראשל"צ הוא אפשרי, אבל מסייג את הדברים. בין היתר אולי בהשפעת היותו איש יזמות ועסקים מצליח. נושא שעוד ניגע בו בהמשך.
"כל מיזם, גם אם הוא כולל רכיב אידיאולוגי כמו במועדון ספורט, צריך להיות נתפס בחשיבה עסקית. באופן כזה שאם הוא ינוהל נכון בפרמטרים עסקיים, הוא יוכל להמשיך להתקיים. אני בהחלט מאמין שנחלת תוכל לחזור לליגה ב', אבל זה מותנה בכך שהיא תנוהל נכון מבחינת החשיבה העסקית-כלכלית".
ציון עזרא, המאמן של נחלת יהודה, חווה בשנה האחרונה אירוע מצער מאוד במשפחתו. אתה חושב שהוא יכול היה לתפקד בראש שקט?
"כבר שנים רבות שאני לא מעורב בשום דבר שקשור בניהול של נחלת יהודה. אבל אני חושב שמה שציון עזרא עשה השנה בנחלת,ובעיקר בהתנהלות ובמסירות הנפש שלו, ראוי לכל שבח. אחרי מה שקרה במשפחתו הופתעתי לנוכח תעצומות הנפש שהוא ובני משפחתו הפגינו - ושלמרות הכל הוא השקיע את כול כולו גם במחלקת הנוער וגם בקבוצת הבוגרים".
לאורך השנים התקיים קרב סמוי בין סולרסקי לבין מחזיק תיק הספורט בעירייה, וגדול הכדורגלנים בעיר לדורותיה, איתן שלום, סביב השאלה מי ישרוד זמן רב יותר ככדורגלן בקבוצה תחרותית פעילה. סולרסקי ניצח בקרב הפרטי הזה, אבל גם כעת, חודשיים לפני יום הולדתו ה־55, הוא לא מצהיר על פרישה.
"האמת היא שעדיין לא חשבתי על זה", הוא אומר. "אחרי הירידה של נחלת אני צריך לקחת פסק זמן של חודשיים כדי לקבל החלטה אם להגיד שאני פורש באופן סופי או שאמשיך בנחלת גם בליגה ג'. ברור מאליו שבגילי המופלג נדיר שעדיין משחקים. אבל לא בוער כלום, כי הרי היום הכדורגל הוא לא הנושא המוביל בחיי".
ומי שמכיר את סיפור תאונת העבודה שעבר סולרסקי בגיל 19, שבה כמעט ואיבד את ידו ואת קריירת המשחק שלו, ואת האופן שבו הוא שיקם את עצמו - יכול להבין עד כמה נחישות ואומץ הם שמות נרדפים לשמו הראשון.
בכל מקרה, במידה ותפרוש, אתה משאיר דור המשך. בניך - אביב בן ה־15 ונועם בן ה־12 - משחקים במחלקת הנוער של הפועל ראשון. עד כמה הם כישרוניים? מי מהם מזכיר אותך באופן כזה או אחר?
"נועם הצעיר משחק כקשר ויותר מזכיר אותי, ואילו אביב הוא שחקן מאוד כשרוני. אבל בכל ספורט תחרותי מעבר לכישרון - ההצלחה תלויה בנכונות לעבוד קשה ללא הפסקה.
"אני למדתי את זה מאז שהתחלתי לשחק כדורגל בהפועל ראשון, אי שם בתחילת שנות ה־70' של המאה הקודמת, במיוחד דרך החינוך שקיבלתי מאבי ז"ל שהיה שחקן בוגרים וגם מאמן שלי, ואילו הילדים שלי שמעו את זה ממני ולומדים את הדברים כיום".
איך נראית מערכת היחסים שלך עם איתן שלום כיום? לאורך השנים היא ידעה עליות ומורדות.
"איתן הוא חבר קרוב, אולי הכי קרוב, שלי. אם היו עליות ומורדות ביחסים בינינו, הן היו ברמה המקצועית ולא בזאת האישית. איתן יודע היטב שבכל רגע נתון בחיים תמיד אהיה לו לעזר, וגם אני מרגיש יחס זהה מצדו כלפיי. זאת חברות גדולה שהחלה בין ההורים שלנו ז"ל, ונמשכת בין הילדים שלנו".
עד כמה אתה מתגעגע לאביך, אברהמל'ה, שהיה דמות מאוד דומיננטית בחייך ואהב אותך אהבה עצומה?
"זאת שאלה טובה. לכל אחד יש ותמיד יהיה זוג הורים אחד. אבא, אימא זלדה ואחי ישראל, שכולם נפטרו, מלווים אותי מידי יום מהבוקר ועד הערב. ברור שהם חסרים לי ושאני מתגעגע אליהם. אבל אני נושא בגאון את הדגל של המשפחה.
"מעולם לא הייתה לי בעיה לקחת אחריות - זה חלק מהאופי שלי. המורשת המשפחתית היא דבר מאוד חשוב מבחינתי, וכך אני מחנך גם את ילדיי".
בתקופת הבחירות לרשות המקומיות אלמונים שהתנגדו לדרכך הפוליטית השחיתו את קברו של אביך אברמל'ה.
"לצערי זה נכון. בנוסף, נעשו מעשים מכוערים של פגיעה ברכביהם של כמה פעילים שלנו. מדובר בגורמים קיצוניים שאם נתייחס אליהם כאן בפירוט, ניתן להם במה שלא מגיעה להם. מי שמכיר אותי יודע שאיש לא יוכל להזיז אותי מהמטרות שלי ובטח לא יכול להפחיד אותי".
נותר רק להצטער
ענף הכדורגל בראשון לציון נמצא במצב לא טוב, וזאת בלשון המעטה. הפועל ראשון, הקבוצה שבה גדל סולרסקי, נאבקת על חייה בליגה השנייה ורבים בעיר, ומחוצה לה, טוענים שההחלטה לתת לאיל ברקוביץ' את הקבוצה על מגש כסף הייתה מוטעית. גם קודמו של ברקוביץ' בתפקיד, רביב ספיר, היה מושא לשנאה לאספסוף קולני מקרב האוהדים.
סולרסקי: "ראשון לציון, כעיר, ראויה לקבוצה בליגת העל. תמיד אמרתי את זה. ביחס למשאבים העירוניים המכובדים שמוקצים לטובת קבוצת הכדורגל, אנחנו בהחלט לא נמצאים במקום שמצפים מאיתנו להיות בו. לרביב וגם לאיל היו יכולות אישיות ומקצועיות להביא את האגודה למקומות הרבה יותר טובים ממה שהם הצליחו בפועל".
הקבוצה בדרך לליגה א'?
"הטבלה אף פעם לא משקרת. יש בליגה הלאומית שבע קבוצות שמתמודדות על הירידה, ונותר לי רק להצטער על כך שהפועל ראשון היא אחת מהן".
ותיקי הכדורגל בעיר, מהדור שלך ובטח מזה שלפניו, לא מספיק מעורבים בכל מה שקשור לנעשה בכדורגל בעיר.
"יש המון אנשי מקצוע בעיר, כולל כדורגלנים ותיקים, שבהחלט יכולים לתרום. פשוט מאוד צריך לבקש מהם ולקרב אותם. הכל מתחיל ונגמר בניהול נכון שבו יש חשיבה לרוחב ולעומק על כל מרכיבי ההצלחה האפשריים ועל הדרכים לממש אותם".
לא ממש רואים פירות מהשחקנים הצעירים במחלקת הנוער.
"יש בראשל"צ המון כשרונות שחלקם לצערי עוזבים את העיר. אבל שוב אחזור לבסיס - השאלה היא איזו מעטפת השחקנים האלה מקבלים ומה המנגנון שהשחקנים האלה יכולים להיעזר בו.
"קח לדוגמה את ספורטאית העל שלנו בהתעמלות אמנותית לינוי אשראם שגדלה במערכת שהייתה תחת חסותי. היא קיבלה מעטפת טובה ובשילוב עם כישרון ויכולת היא התמידה והשקיעה - וזה נשא תוצאות בדמות ספורטאית מספר אחת בעולם בתחומה כיום".
כבר שנתיים וחודשיים שמרכז הפעילות של סולרסקי נמצא מחוץ לראשל"צ, אבל הוא מוצא את הדרכים לסייע לעיר כשהוא נדרש לכך.
הוא פעיל ברמה הארצית כיו"ר ועדת הפרויקטים של משרד התיירות, ויו"ר הדירקטוריון של החברה הממשלתית לפיתוח עכו העתיקה ונצרת כבר חמש שנים וחצי, תפקידים שבהם שימש כשהיה עדיין חלק מהמערכת העירונית בראשל"צ. אפילו דובר עליו כמועמד אפשרי לתפקיד יו"ר ההתאחדות לכדורגל.
איך הגעת בכלל לכחול־לבן?
"אני ידיד טוב של יאיר לפיד, ולפני שלוש שנים וחצי ההיכרות שלנו הביאה אותי להחלטה לחבור אליו ולעזור לו. בנוסף לעובדה שהובלתי את הקמפיין של 'יש עתיד' בבחירות המוניציפליות בראשל"צ, אני מעורב גם בפעילות של 'יש עתיד' ברמה הארצית.
"לפני התקופה שבה התחלתי להיות מעורב במפלגה, הרגשתי שזה זמן טוב לעשות שינוי. שינויים הם דבר מבורך, והשאלה היא הטיימינג והגדרת היעדים. בדיעבד הטיימינג שלי היה מוצלח. עזבתי את הרשות המוניציפלית בראשון לטובת אפיקים אחרים. ידעתי שאני יכול לסמוך על עצמי".
ולאן אתה ממשיך מכאן?
"כמו שאמרתי, לגבי הכדורגל אצטרך לחשוב ולקבל החלטה. ובתחומי העשיייה האחרים שלי, המבט מופנה קדימה. יש בפני אתגרים גדולים והרבה רצון לפעול ולתרום מהניסיון שלי בתחום היזמות והניהול בכל רחבי הארץ. בלא מעט ימים אני עושה קילומטראז' של 800 קילומטר ביום על הכביש, אבל נהנה. בלב תמיד אשאר מחובר לספורט. שם צמחתי".
יש סיכוי שנראה אותך מתמודד על ראשות העירייה או לכנסת?
"הפעם סרבתי להצעות להתמודד בשני המישורים, אבל בעוד כמה שנים יכול מאוד להיות שאשקול זאת בחיוב. בלי קשר אליי, בראשון נבחר ראש עירייה מצוין שההתנהלות החלקה שלו בתפקיד בחצי השנה הראשונה - שהיא בדרך כלל קשה מאוד - מדברת בעד עצמה".
