את המסע הזה החלו אריק זיו וקובי נחמני בתור זוג מאוהב שכל חלומו היה להביא ילדים לעולם. מסע שבמהלכו ספגו אכזבות, שברון לב, קללות, עלבונות ואיחולי מוות קשים. השבוע הגיע המסע המטלטל לסופו כשהם חזרו לישראל חובקים את בתם הבכורה - שני. "למרות כל הקשיים ועל אף רגעי השבירה, באף שלב לא נשברנו ותמיד ידענו שאת החלום הזה נגשים כי הרוח שלנו הייתה חזקה מהכל ואף אחד לא יכול היה לשבור אותה", הם אומרים בהתרגשות.
המסע - "שנים מפרכות"
אריק זיו, 40, וקובי נחמני, 43, שניהם תושבי ראשון לציון, החלו את דרכם המשותפת לפני שבע שנים. זיו מעצב שיער במקצועו ונחמני שף קונדיטור, חיפשו שניהם אהבה ומצאו אותה באינטרנט. "הכרנו לפני כשבע שנים, שנינו תושבי ראשון לציון והכרנו דרך אתר 'אטרף'. נפגשנו ואחרי שלוש פגישות מיסדנו את הקשר, ואחרי שנה וחצי התחתנו בראשון לציון בשנת 2016, חתונה כמו כל חתונה רגילה, יונה אליאן קשת חיתנה אותנו ומאז אנחנו יחד, מתגוררים בראשון לציון", מספר זיו.
"שנה אחרי החתונה שלנו החלטנו להתקדם צעד נוסף ולהביא ילדים לעולם. ידענו שזה רק בהליך פונדקאות, אבל המחירים היו מאוד יקרים. בדקנו כמה זה יעלה בארצות הברית והבנו שזה יעלה למעלה מ־700 אלף שקלים ובמקביל בקפריסין תהליך כזה עבור שתי נשים פונדקאיות זה עלות של חצי מיליון שקלים. גם סכום כזה היה גדול עלינו והחלטנו לצאת למסע של התרמות עבור הגשמת חלום שלנו ובמשך שנתיים יצאנו למסע וקמפיין עם חברים והצלחנו לגייס בעבודה קשה כעבור שנתיים 220 אלף שקלים ואת השאר השלמנו דרך הלוואות. באמצע גם הייתה קורונה ששיבשה את לוח הזמנים וגם היקשתה עלינו עוד יותר כי לאנשים לא הייתה אפשרות להוציא כספים בקלות כזאת, אבל עם פרסום גדול יותר כמו גם הידיעה ב"מיינט ראשון" הייתה תנופה שבעזרתה הגענו לסכום היעד.
"את הסכום הסופי הצלחנו לגייס בחודש פברואר 2021 ומשם התחלנו להניע את התהליך בצורה רצינית. הגענו לקפריסין ונתנו את תרומת הזרע שלנו ולאחר מכן בחרנו את הביציות של האישה שרצינו והתרשמנו מהנתונים שלה. משם המשיכו את כל התהליך וזה הגיע לאישה הפונדקאית. לא רצינו כל כך להיות בקשר עם אותה אישה כדי שלא ניקשר אליה והיא לא אלינו, שיהיה אנונימי ולא יהיה חיבור, כך שהפעם הראשונה שראינו אותה הייתה יום לפני הלידה והיא הייתה מאוד מאושרת עבורנו".
הלידה - "לא מעכלים"
"אחרי שנתנו זרע בקפריסין חזרנו לישראל וליווינו את כל התהליך מהארץ, ושבוע לפני תאריך הלידה המשוער, כשאנחנו נרגשים מאוד, חזרנו לקפריסין להכנות אחרונות ורכישות של ציוד שם. ביום רביעי לפני שלושה שבועות הגיע רגע הלידה. מאחר וזה היה ניתוח קיסרי ידענו בדיוק כשזה עומד לקרות ונסענו לבית החולים בקפריסין והמתנו בקפיטריה עד שיסתיים הניתוח ובשמחה עצומה נולדה לנו ילדה במשקל ק"ג 3.365 והשם שלה הוא שני זיו־נחמני, על שם אמא שלי שנפטרה", אומר זיו.
"כשראיתי אותה לראשונה לא עיכלתי שאנחנו אחרי ושהיא שלנו, בכלל שאני מחזיק יצור חי בידיים. ההתרגשות שלנו בשיא והחיוך לא יורד מהפנים, חוויה אמיתית. אחרי יומיים עזבנו את בית החולים ועברנו חזרה לדירה הזמנית שלנו בקפריסין. מאז אנחנו גם עסוקים בהליכים בירוקרטיים של רישום הילדה בתור הילדה שלנו, קבלת תעודת לידה בקונסוליה הטורקית שבקפריסין ואנחנו תקווה שביום רביעי (לאחר מועד סגירת העיתון) נגיע כבר לארץ".
האמנת שתגיעו לרגע הזה?
"האמת? תמיד האמנתי כי אנחנו חדורי מטרה וידעתי שלא חשוב מה יקרה, נהפוך להורים וכך זה קרה. לא היה שום שלב שבו הרמתי ידיים כי ידעתי שבסופו של דבר זה יקרה ולא חשוב כמה זמן זה ייקח".
כל הזמן הזה כשזיו משחזר בהתרגשות את התהליך שעברו, מחזיק נחמני את שני בידיו ומאכיל אותה. ברגעים אלו כל העולם עוצר מלכת וכפי שהוא מספר זאת, רק שניהם יחד ואין אף אחד סביב. "אני לא ישן הרבה אבל זה מתוק ממש. אני מחכה כל פעם שהיא תתעורר כדי להאכיל אותה", הוא אומר. "כשנכנסתי לזה לא הבנתי בדיוק מה זה. זה היה תמיד על הנייר כי אנחנו התחלנו תהליך בראשון לציון והכל קרה בקפריסין ולכן התהליך היה מרחוק ולא התרגשתי יתר על המידה. אבל ברגע שראיתי את הדבר הקטן הזה פוקח עיניים ומסתכל עליי פשוט נמסתי ומאז אני כרוך אחריה.
"אני עדיין לא מעכל את הרגע, אני לא מעכל שזה קורה ואני חושב שנתחיל להבין רק כשנתחיל את החיים האמיתיים בבית שלנו בראשון לציון. כרגע הכל מרגיש כמו חופשה כי אנחנו בקפריסין ומחוץ לישראל וכשנהיה בארץ נחווה את ההורות האמיתית אחרי החודש הראשון שלה. גם המשפחות שלנו מעורבות מאוד וכולם רוצים לעזור במה שצריך. הם מחכים בארץ לשני ורוצים כבר לחבק אותה. יש בארץ סבא וסבתא שרוצים לפגוש אותה".
התגובות הקשות: "עדיף שתמותו"
אחד השלבים הקשים, מלבד האתגר הכלכלי, היו התגובות והנאצות שספגו השניים ברשתות החברתיות לאחר שפרסמו את רצונם להביא ילד וביקשו סיוע כלכלי ממי שיכול. גולשים שאינם מכירים את בני הזוג איחלו להם מוות רק בגלל שמדובר בבני זוג חד־מיניים שרוצים לגדל לבדם ילד. "בהתחלה של התהליך היו תגובות לא טובות, אנשים חשוכים שכתבו לנו שלא מגיע לנו ילדים", מספר זיו, "זה משפט מאוד מגעיל, אנשים חושבים שאם אין אמא בקשר אז לא מגיע לנו ילדים. היו כאלו שכתבו שעדיף שנמות או שנישרף ולא נגדל ילדים, אבל אני לא נבהלתי ועניתי להם אחד־אחד.
זיו: "אנשים חשוכים כתבו לנו שלא מגיע לנו ילדים. יש תפיסה רווחת שאם אין אמא בקשר אז לא מגיע לנו ילדים. היו כאלו שכתבו שעדיף נמות או שנישרף ולא נגדל ילדים"
"עניתי להם באופן פרטי וביקשתי לדעת למה הם מנבלים את הפה בגלל חלום שלי שהוא מאוד טבעי. אמרתי להם שיש הורים סטרייטים שמתגרשים והילדים סובלים מכך שהם לא מקבלים את תשומת הלב שילד אמור לקבל ולכן גם שני גברים יכולים לגדל בהצלחה את הילד כי מה שחשוב זאת האהבה שהילד יקבל. בסופו של דבר היו כאלו שאיחלו לי דברים גרועים ואחרי שיחה איתם הם איחלו לי בהצלחה. לפעמים פשוט צריך לדעת להסביר כי יש אנשים שמדברים מתוך בורות וחושך וכשמדברים איתם בגובה העיניים הם יכולים לשנות את החשיבה שלהם".
נחמני: "אותי זה עוד מעסיק איך יקבלו הורות של שני גברים. אני כבר אומר לעצמי ויודע שיהיו לחשושים ואנשים ידברו, אבל אני רגיל לזה. למרות הכל אני מתנהל בצורה הזאת ואם למישהו תהיה בעיה אז שיילך לחפש, אנחנו לא נשתנה בשביל אף אחד. זה מצב לא נעים, אבל אם אני לא אתייחס לזה ולא אתן לזה במה אז זה ייעלם מהחיים שלי".
קראו גם:
זיו: "בסופו של דבר הגשמנו את החלום שלנו ואחרי שנים מפרכות וקשות הבאנו את שני לעולם. מבחינתי אנשים יכולים לקחת מכך השראה ולהבין שמה שחשוב זה הרצון ואין דבר שיכול לשבור את הרוח שלכם אם אתם מאמינים בדרך. אני מקווה שמי שיקרא את זה יקבל כוח לעשות את מה שהוא רוצה וששום דבר לא יגרום לו להישבר".
