כבר למעלה מ־60 שנה יוסי גולן מחפש את אחותו אילנה ומנסה להפוך כל אבן במטרה להתאחד איתה מחדש אחרי שלא ראה אותה מאז היה בן 11. "היא הייתה מבין ילדי תימן החטופים, בגיל ארבעה חודשים לקחו אותה מהידיים של אבא שלי. מאז אני חושב על הרגע שניפגש".
1 צפייה בגלריה
יוסי השבוע ליד האנדרטה שנחנכה
יוסי השבוע ליד האנדרטה שנחנכה
יוסי השבוע ליד האנדרטה שנחנכה
( צילום פרטי)
קראו גם:
השבוע סגר גולן מעגל ואחרי חמש שנים של שליחת מכתבים ובקשות נחנכה כיכר "ילדי תימן" בראשון לציון וכך הפכה העיר לשנייה בישראל שמנציחה את הפרשה הכואבת הזאת.

"היינו תמימים"

גולן, 76, נולד שנתיים לפני ההכרזה על קום המדינה בשכונת רמת אליהו כשהיא עוד נקראה בשם "עזרה וביצרון". מאז הספיק לגדול ולהתפתח יחד עם השכונה, להתגייס ולהפוך לקצין חינוך בקבע, להתחתן להביא ילדים ונכדים, אך דבר אחד אינו נותן לו מנוח - פרשת ילדי תימן החטופים. "אני הייתי בערך בן 11 כשזה קרה ואחותי הייתה בת ארבעה חודשים בלבד.
"ההורים של כולנו היו מאוד תמימים ועשו כל מה שהמדינה אמרה להם. יום אחד הגיעו נציגים של משרד הבריאות ואמרו שצריך לקחת אותה לבית חולים אסף הרופא שאז אפילו עוד לא קראו לו כך, בכדי לעשות לה בדיקות. אבא שלי שהיה אדם תמים שהאמין להם ואיפשר להם את זה ולמחרת הגענו כולנו לבית החולים כדי לראות מה שלומה. אמרתי לאבא שלי שרואים שהיא בריאה ואין שום בעיה ושיבקש לקחת אותה חזרה, אך הרופאים אמרו שצריך עוד כמה ימים לעשות לה בדיקות. יומיים לאחרי מכן באו לאבא שלי עם תעודת פטירה ואמרו לו שהם כבר קברו אותה בבית העלמין גורדון בעיר, אבל עד היום אין לנו אפילו חלקה או גוש של מקום קבורתה.
על תעודת הפטירה הם כתבו ארבעה סוגים של מחלות שמהן היא נפטרה. גם אשתי סוחבת מקרה אישי משלה וגם אח שלה נחטף ולמרות שהודיעו להם שהוא מת, המדינה עוד שלחה אחרי שנים מכתב וצו גיוס עבורו, אבל במקרה שלה העדיף האבא לא לפתוח מחדש את הפצעים".
מאז פועל יוסי יום ולילה להנציח את פרשת החטיפה ואף הקים קבוצה ארצית לשם כך. "אני לא צריך פיצויים ולא רוצה שום דבר אלא רק שהמדינה תכיר בכך ושיהפכו את זה לחלק מההיסטוריה של מדינת ישראל, שילדים ילמדו על הפרשה הכואבת הזאת בבתי הספר".

הנצחה בעיר

בשנים האחרונות פעל גולן רבות כדי שגם בעיר הולדתו תהיה הנצחה. "לפני חמש שנים הגשתי בקשה להנציח בעיר הולדתי את המקרה הזה והתעקשתי על כך. חמש שנים דיברתי על זה עם יו"ר הוועדה חבר המועצה יוסי חממי והפצרתי בו. לשמחתי זה עלה לוועדה וקיבל את אישורו של ראש העירייה ואחרי חמש שנים יש הנצחה וכיכר ילדי תימן נחנכה.
"יומיים אחרי שהיא הגיעה לבית חולים אמרו לאבא שלי שהיא נפטרה וקברו אותה בבית עלמין גורדון בעיר, אבל עד היום אין לנו אפילו חלקה או גוש של מקום קבורתה"
"מדובר באנדרטה שנמצאת בכיכר ברחוב הציונות לזכרם של פרחי תינוקות וילדי תימן החטופים והיעלמותם של פעוטות בני העולים החדשים. ראשון לציון הפכה לעיר השנייה בישראל אחרי חדרה שמנציחה את הפרשה הכואבת הזאת".
כעת, אחרי שהצליח לסמן ניצחון על המאבק הזה, ממשיך גולן במשימה חשובה אחרת - לאתר את אחותו. "לדעתי היא עוד חיה וזאת התחושה שאיתה אני מסתובב וכל עוד זה ימשיך, אחפש אותה. במהלך השנים ביקרתי כמה פעמים במשרד הפנים ודרשתי מהם לקבל פרטים למרות שהם טוענים בפניי שלא מוצאים את תעודת הלידה שלה. אני אוסף כל פרט וכל רמז שיכול לקדם אותי בדרך למטרה הזאת. אני עוד מאמין שזה יקרה וחולם על הרגע שבו ניפגש".