"אני מרגיש כמו אבא גאה". זאב דורות, המנהל המיתולוגי של בית הספר "עין הקורא" בראשון לציון, שם התחנך ראש המוסד הנכנס דוד "דדי" ברנע, מתקשה להכיל את השמחה: מאתמול אני מדבר על זה עם אנשים וזה גורם לי לנחת ולגאווה לראשון לציון".
ברנע (56), נשוי ואב לארבעה, נולד באשקלון וגדל בראשון לציון. אביו יוסף הוא בוגר ישיבת הפועל המזרחי בבני ברק. בגיל 16 התגייס אביו לפלמ"ח, ונלחם עם הגדוד השלישי של הארגון בקרבות נבי יושע וכיבוש צמח וצפת, לאחר מכן שירת כקצין בדרגת סגן אלוף בחיל האוויר וכמנהל בחברת תדיראן. אמו, נעמי, נולדה על אוניית גירוש המעפילים "פאטריה" והייתה אשת חינוך, מורה ומנהלת בית ספר. ברנע למד עד כיתה ח' בבית הספר עין שגם היה קרוב לביתו ולאחר מכן המשיך את לימודיו בפנימייה צבאית בתל אביב.
קראו גם:
לברנע תואר שני במנהל עסקים במגמת מימון מאוניברסיטה בניו יורק ושימש מנהל עסקי בכיר בבנק להשקעות בארץ. הוא התגייס למוסד ב-1996 לקורס קציני איסוף ושובץ באגף מבצעי. לאחר מכן, היה מפקד יחידות מבצעיות בארץ ובחו"ל. בין השנים 2019-2013 פיקד על אגף צומת במוסד, שם הוענקו לאגף בראשותו ארבעה פרסי ביטחון ישראל. מ-2019 ועד היום מכהן ברנע כסגן ראש המוסד.
ועם כל התארים הנכבדים האלה, מה זוכרים ממנו בבית הספר? "אני זוכר ילד שקט, לא בולט או עם פה גדול. תלמיד טוב מאוד שהתבלט בהישגים. האמת שזה מחזור שזכור לי היטב כי הבת שלי למדה איתו באותה שכבה. אחרי כיתה ח' הוא המשיך לפנימייה הצבאית וכנראה כבר אז חשב על קריירה בתחום הביטחוני", אומר המנהל, זאב דורות.
ומי שעדיין זוכרת אותו טוב מאוד היא רחל לוין, מורתו המחנכת. "אני מנופחת מגאווה", היא אומרת ל"מיינט ראשון". "כשראיתי את ההודעות התקשורת לא ממש חיברתי כי אנחנו קראנו לו דדי ובתקשורת אמרו דוד. אבל אחרי שהבנתי זה הוא אז התמלאתי שמחה ולדעתי זה הישג גדול לכל ילדי ראשון שהתפתחו בעיר".
איזה תלמיד הוא היה?
"הוא היה ילד מקסים וברור לי למה בחור בו . הוא היה תלמיד טוב, נבון בעל ידע רחב מאוד, צנוע בעל קשרים חברתיים נהדרים. מאוד מטופח על ידי המשפחה, ילד שכל מורה חולם עליו. הוא היה המחזור הראשון שחינכתי בראשון לציון וכבר אז היה אפשר לומר שפוי ממנו לגדולות".
לעדכונים - חדשות ראשון לציון