ילדים וילדות נרגשים בכל הארץ פתחו השבוע את שנת הלימודים הם צעדו ברחובות לבושים תלבושת אחידה וילקוט, ובהפסקה חקרו את חצר בית הספר. המצב היה שונה לגמרי עבור ילדים רבים שאת ה-1 בספטמבר חוו במחלקות האשפוז. יש מי שהתאושש מניתוח, אחרים מתמודדים עם מצבים רפואיים מורכבים, אבל בבית החולים "שמיר-אסף הרופא" לא ויתרו, וניסו להעניק גם להם אווירה חגיגית של פתיחת שנה חדשה. איך זה נראה מבפנים? יצאנו לבדוק.
"שגרה לילדים, אוויר להורים"
בבית הספר "אסיף" שממוקם במרכז הרפואי שמיר-אסף הרופא, אין תלבושות, אין ילקוטים ואת רשימת התלמידים קיבלו המורות רק בבוקר יום ראשון, כשהוחלט מי נכנס לניתוח, מי משתחרר לביתו ומי נשאר לעוד יום אשפוז במחלקות הילדים. "את הבוקר אני פותחת בסבב במחלקות הילדים", מספרת מחנכת המרחב החינוכי של בית הספר אסיף, נורית חלף- איל, "אני מסבירה שאני מורה מסוג אחר, שאצלנו זה לא בדיוק גן או כיתה, אלא מרחב חינוכי מאוד יפה וגם אם אין חשק שווה להציץ בו ולנסות. יש לנו ציוד יצירה, מחשבים ומדפסת תלת מימד שהרבה פעמים עוזרת לי לפתות ילדים לבוא ולנסות".
קראו גם:
לילד חולה יש בכלל חשק לבוא ללמוד?
"לא תמיד. לכן שיתוף הפעולה עם הצוות הרפואי מאוד חשוב. המטרה היא פשוט לתת להם להרגיש קצת שגרה, לשכוח מהעניין הרפואי ולהרגיש כמו כולם. זה גם מאפשר להורים לנשום אוויר. יש לנו גם פרויקט תיווך תהליכים רפואיים, בנינו תוכנית עבור ילדים שנמצאים לפני ניתוח או פרוצדורה רפואית, אנחנו עושים זאת באמצעות משחק, סרגל רגשות או פליי מוביל, תלוי בגיל, וכך עוזרים לילד להתמודד עם מה שצפוי".
עד כמה זה יעיל ללמוד בתקופת המחלה?
"המטרה שלנו היא פחות ללמד, למרות שכמובן יש לפעילות פן פדגוגי, אלא יותר לאפשר הפוגה וזה באמת עוזר. הייתה לנו נערה בת 15 שהגיעה לאישפוז אחרי ניסיון אובדנות, אף אחד לא הצליח לתקשר איתה כי היא ממש נאטמה. הצלחתי לגרום לה לבוא לכאן לאחר שסיפרתי לה על המדפסת תלת מימד וכאן היא פתאום נפתחה, דיברה ושיתפה.
"לאחרונה היה כאן ילד אחרי ניתוח שבכל פעם שהבאתי לו מטלה חזר לבקש עוד משימה, גם כשהגיע הזמן להשתחרר מבית החולים הוא לא רצה לעזוב את המרחב. זה מרגש כי מדובר באשפוזים קצרים וכשהם באים לביקורת אז הם תמיד באים לומר שלום".
במסגרת בית הספר אסיף יש 7 גנים ו-5 כיתות של ילדים עם נכויות פיזיות קשות ורמה קוגניטיבית תקינה ששבים לביתם מדי יום ומשובצים על בסיס ועדות זכאות ואפיון, 4 כיתות במחלקות הילדים למאושפזים לתקופה קצרה ו-3 כיתות עם פסיכיאטריה לבני נוער באשפוז יום עם הפרעות נפשיות, רובן הפרעות אכילה.
"בכיתות אנחנו תופרים לכל תלמיד חליפה לפי מידותיו", מסבירה מנהלת מרכז חינוכי שיקומי בית ספר וגנים אסיף, מילכה רוזן, "יש לנו צוות חינוכי מגוון, כולם מתמחים בחינוך מיוחד, ביניהם יש מחנכת מורה מקצועית, תרפיסטית באומנות רגשית וכדומה. באשפוז זה מתנהל קצת אחרת מכיתה רגילה, זה עניין דינאמי, כיתה פתוחה, שיתוף בין צוות חינוכי לרפואי, הרופאים יודעים כשמטופל יוצא ללמידה וכמובן במידת הצורך הוא מיד שב למחלקה. לעיתים יש גם פעילות לצד המיטות. כמובן שבמידה וזה מתאפשר ההעדפה שלנו היא שהילד יגיע למרחב כי זה מאפשר חוויה שמשכיחה קצת את האשפוז.
איך בונים תוכנית חינוכית?
"ההנחיה של משרד החינוך היא לבנות תוכנית בשיתוף בית הספר או הגן אחרי 21 ימי אשפוז, אך הצוות שלנו לרוב מאוד חרוץ ואם הם רואים שיש צפי לאשפוז ארוך הם יוצרים קשר עם מסגרות החינוך ומשתדלים לשמור את התלמיד בקצב הלמידה של המסגרת שלו.
"אנחנו יוצרים פלטפורמה חינוכית מותאמת במינון אומנם נמוך יותר אבל עם המון הנאה והעלאת המוטיבציה של הילד. זה מרגש כי ילד שנכנס לכאן הופך לתלמיד, לא מאושפז או חולה, אלא ילד רגיל. במידה ויש גם קושי רגשי, כמו ילד אחרי תאונת דרכים, יש גם טיפול רגשי, כך שהמענה מקיף".
"פה הילדה מרגישה רגילה ושמחה"
ווביט דסה, אמא של הודיה אדגך בת 5 וחצי, שמאושפזת באסף הרופא, מודה שהמרחב אפשר לבתה הפסקה מכל הבדיקות והרופאים.
"זו פעם שניה שהיא מאושפזת בזמן האחרון בעקבות דלקת ובאשפוז השני היא מיד רצה לחפש את המרחב הלימודי ואת נורית. היא מאוד אוהבת את המקום והצוות, כל הזמן משחקת, יוצרת פאזלים, עובדת בחוברות יצירה ולומדת דברים חדשים, הם כבר יודעים אלו טושים היא אוהבת וזה כל כך עוזר לה להיות חלק מזה.
"היא גם מתגעגעת לחברים בגן, והמרחב כאן נותן לה תחושה שהיא בגן כמו כל שאר הילדים. אנחנו לא יודעים מתי היא תשתחרר, אבל עד אז טוב לדעת שיש לה מקום בו היא יכולה להרגיש ילדה רגילה ושמחה".
