במשך 36 שנה מיכל זייצוב-רז מראשון לציון שימשה כמורה למדעים, עד שלפני ארבע שנים היא פרשה מוקדם כדי להפוך לחוקרת ולנצל את הכשרתה כזואולוגית, אקולוגית ולוכדת יונקים מוסמכת. בין היתר היא חקרה את התזונה של תנשמות וגילתה כי הן כמעט ולא ניזונות ממריון חולות ממשפחת הגרבילים, מה שהעלה חשש שהחיה הנדירה שחיה רק בישראל נכחדה לחלוטין.
היא ערכה מחקר בדרום מישור החוף וצפון מערב הנגב ושם גילתה כי בדרום מישור החוף הם נכחדו וכי בנגב יש פחות ממריון חולות אחד על כל דונם שטח, זאת למרות שבנגב יש שטחים גדולים ריקים עם אוכלוסייה מצומצמת, מה שהיה אמור להגן על מריון החולות.
קראו גם:
לפני מספר חודשים היא הוזמנה לאירוע של קבוצת "שומרות חולות ראשון לציון מטווח 24" ושמעה כי בשטח יש יונקים אך אין מידע מדויק על הזנים והכמויות. בשיתוף רשות הטבע והגנים, זייצוב- רז החלה לחקור את השטח והופתעה מהממצאים.
"כשהפעילים דיברו על יונקים הם לא ידעו לציין שמות וזנים, כדי לדעת אם מערכת אקולוגית בריאה צריך לגלות אם היונקים עדיין חיים בה כי זה מה שמעיד על איכותה. מריון חולות זו חיה שקיימת רק בישראל, ברגע שחשבנו שהיא נכחדת בדרום זה היה הסוף שלה, אבל מה שמצאנו בראשון לציון שינה הכל, זה כמו אחד משבעת פלאי תבל, אין את החיה הזאת בשום מקום אחר בעולם. המחקר נערך בהתנדבות ובשיתוף רשות הטבע והגנים.
במשך שלושה לילות הצבתי ציוד וכמובן סימנתי את היונקים בשבבים. גילינו שחולות ראשון לציון, שטח המטווח והשטח שסובב אותו, הוא למעשה כמו אי שקפא של מריון חולות. אם בנגב הם קיימים באזורים מסוימים בלבד ובכמות של פחות מאחד על דונם, אז בחולות של ראשון לציון מצאנו בין 3 ל-4 על שטח של דונם, זה ממצא מדהים שמשנה את התפיסה שלנו על השטח. במשך שנים קוראים להכריז על המקום כאזור של שמורת טבע. העברתי את הממצאים לרשות הטבע והגנים ואני מקווה שזה יגרום לכולם להבין איזה אוצר גלום יש שם".
ידוע שבסיסים צבאיים מגינים על מערכות אקולוגיות, אך עם העברת השטח לגורמים אזרחיים זייצוב-רז קוראת להגן על היונק הנדיר.
"זה לא דבר שאפשר לזלזל בו, ערכנו בדיקות גנטיות ליונקים בוגרים וצעירים כדי לוודא שמדובר באותו זן, שרטטתי את מפת התפוצה שלהם. כבר יש בשטח עבודות שנוגסות בדיונות בהן היונקים חיים. כל בעל חיים שימות שם זה לנצח, לא נוכל לתקן ולכן חשוב לפעול עכשיו לשימור השטח".
