את מטרד היתושים נדמה שאין כמעט תושב בראשון לציון שלא מכיר או חווה. הורים לילדים שיצאו לגינת המשחקים, תושבים שישבו בחצר ביתם ואפילו דיירים בבניינים משותפים שפתחו חלון, כולם סבלו וסובלים מעקיצות היתושים, בדגש על זן הנמר האסייתי.
קראו גם:
דוח מבקר העירייה שפורסם לאחרונה מגלה כי דווקא היחידה שתפקידה לטפל בבעיה חמורה זו סובלת מליקויים רבים: על אף הגידול באוכלוסייה אין כוח אדם מספיק באגף, וההכשרה של העובדים הקיימים אינה טובה מספיק. על רקע כל אלו מזהיר מומחה להדברה עירונית: "אנחנו צפויים כבר בימים הקרובים לחוות מכת יתושים קטסטרופלית".
"נעקצים ללא סוף"
"בעיית היתושים היא מטרד שלא מפסיק", אומרת לילך יעיש משכונת אברמוביץ', בעלת משפחתון "הבית של אריאל", שנדרשת למצוא מדי יום פתרון שימנע את עקיצות הילדים שעליהם היא אחראית. "זו מכה שיש בכל השכונה. לי יש גן ילדים והילדים נעקצים בלי סוף. שתלתי שתילים שאמורים לדחות יתושים, קניתי תכשירים ועשיתי את המקסימום ובכל זאת נעקצים פה ללא סוף. אני יודעת שעכשיו אחרי כמה ימי שמש וימי גשם יגיעו היתושים. אני מדברת עם ההדברה והם באים ומנסים לטפל, אבל אומרים שאין להם מה לעשות ושזה המצב הנתון. אני כבר מודעת למצב ופועלת לייבש לבד מקורות מים עומדים. המון תושבים שסובלים מזה בנחלת יהודה הסמוכה, מתלוננים שיש המון יתושים ואנשים נעקצים ללא סוף".
גם שירי, תושבת שכונת נאות שקמה, מתלוננת זמן רב על הבעיה, אך גם היא כמו רבים נאלצת להתמודד עם התופעה: "זה מטרד שרק הולך ומחריף. בתור גננת בשכונה אני רואה כל הזמן ילדים עם עקיצות. אני עצמי יושבת איתם בגינה וסובלת כי כולנו נעקצים כל הזמן, אלו עקיצות שמתנפחות לממדי ענק. גם בימים אלה זה קורה, אין לזה עונה או זמן.
"זאת לא בעיה רק של יתושים אלא גם של זבובים", היא מוסיפה, "מה שמקשה על ההורים להיות בגינה עם הילדים. אנחנו בתקופת קורונה שאנשים רק רוצים לצאת החוצה מהבית, לנשום קצת אוויר מבלי להיות במקומות הומי אדם, אבל זה בלתי אפשרי לשבת בחוץ".
לדבריה, היא פנתה לא אחת לעירייה. "פתחתי פניות, אמרתי להם שזה מטרד רציני, אבל אני אפילו לא יודעת אם הם הגיעו. בכל אופן זה רק ממשיך להחריף".
תושבת זועמת נוספת ממערב העיר היא חגית, "זה הולך ומחמיר ואסור להקל ראש כי ידוע שהיתוש הוא הקטלן מספר אחד בעולם. ערים אחרות יודעות להתמודד עם זה. עובדה שאפשר לשבת על הירקון ליד המים ולא להיעקץ אפילו פעם אחת. אבל פה אצלנו זה פשוט לא ייאמן. זה הרבה יותר חמור מסתם תלונות על כך שאי־אפשר לשבת בבית או בגינה, זה ברמה שאם הולכים לרוקן את האשפה בחוץ למשך דקה וחצי אז אתה חוזר עם חמש עקיצות, או שביציאה לגינה עם חברים, תוך חמש דקות כולם מתגרדים בכל הגוף. זאת שערורייה.
"אנחנו מעלים את זה ומתלוננים ומקבלים כבר כמה שנים את אותן תשובות, שמדובר במקורות מים עומדים. אז אם יודעים שזאת הבעיה, שיטפלו בה. הגיעו אלי אנשים ממחלקת ההדברה של העירייה וחיפשו מקורות מים. הם ראו שייבשתי בעצמי ואמרו שמעבר לכך אי־אפשר לעשות כלום. ביררתי וזו לא גזירת גורל. שאלתי אותם למה הם לא בודקים בכל הבתים באיזור שלי אם שם נמצא מקור הבעיה, אבל הם אומרים שהם לא מוסמכים לעשות זאת. אנשי ההדברה בעירייה לא עושים כלום, פשוט כלום. יש לי חברות שעזבו את העיר בגלל היתושים. למה אני משלמת את אחת הארנונות היקרות בארץ אם אני לא יכולה לשבת בגינה שלי בשקט?".
לא מורשים להדביר
בעיה קשה זו שמתארים התושבים ומספקת גם מוקד לתלונות ברשתות החברתיות, לא נובעת מחוסר רצון של יחידת ההדברה לשתף פעולה, ומרבית הפניות מקבלות מענה, אלא שכוח האדם לא תמיד מספיק וגם הידע המקצועי לא בהכרח קיים כפי שקובע דוח מבקר העירייה שפורסם לאחרונה. על פי הדוח, המחלקה מונה שמונה עובדים, אך רק לארבעה מהם יש אישור לבצע הדברות במבנים ובשטח פתוח. לעובד נוסף יש אישור לבצע הדברות במבנים בלבד, ועוד שלושה הם בעלי רישיון להדברה מוגבלת, כלומר אישור להציב מלכודות בלבד ולפזר חומרים לא רעילים.
לגבי עובדים אלה, דווקא היה רצון טוב להכשיר אותם והם נשלחו לקורס, אך לא צלחו את המבחנים. כך למעשה פועל אגף שכדי למגר תופעות של יתושים זקוק לעתים לריסוס של חומרים מסוכנים, אך רק מחצית מעובדיו מורשים להעניק את השירות המדובר.
יו"ר ועדת הביקורת חבר המועצה דורון אוזן: "יש כאן בזבוז כספי ציבור. העירייה היתה יכולה לחסוך המון כסף ולטפל בבעיית ההדברה בביובים ובמקום זה הוציאה מכרז לקבלנים חיצוניים. תכשירו עובדים ותגדילו את היחידה בעירייה, שימו אנשים מקצועיים בשכר ראוי. גם כאן הציבור רואה את ההתנהלות החובבנית ושוב מגיעים לקיץ ושוב חוזרים להסברה, אדניות וסרטונים כאילו שרק שם הפתרון.
"צריך להקים תחנות ניטור ליתושים בעיר", הוא מוסיף. "כיום המינהל לאיכות הסביבה לא מסוגל לתת נתונים היכן יש יותר יתושים ואיפה פחות בצורה מלאה ומדוייקת".
"להקים תחנות ניטור"
יומי חזן מראשון לציון, המתמחה בעצמו בתחום ההדברה העירונית, רואה את אופן ההדברה בעיר ומתמלא תסכול: "יש פה בעיה ביסוד. הבסיס של כל הדברה הוא בניטור - לבדוק איפה הבעיה נמצאת ובאיזו עוצמה. נהוג להקים תחנות ניטור כדי להבין את עוצמת הבעיה. זו תחנה שפולטת CO2 בכמות עדינה שמושכת את הנמר האסייתי וכך הוא נתפס במלכודת. אם מפזרים תחנות ניטור במרכז, מזרח ומערב העיר, אפשר לדעת איפה הבעיה ומה עוצמת ההתפרצות. בשיטה כזאת אפשר להגיע ממש לאיזור ספציפי שהוא המקור. למרבה הצער בעיר אין תחנות ניטור כאלו ולכן יורים באוויר לכל הכיוונים ואין בעצם דרך טיפול מסודרת ומרוכזת".
לדברי חזן, אם בעירייה ישכילו לנטר את האזורים הבעייתיים, יהיה קל יותר לטפל בבעיית היתושים. "כיום יש דרכים טובות להתמודד עם התופעה, כמו הדברה ביולוגית שזה פיזור זכרי יתושים מעוקרים שאיתם הנקבות מזדווגות ללא יכולת להטיל ביצים. יש גם הדברות מכניות ועוד שיטות יעילות נוספות שלמיטב ידיעתי לא נהוגות כיום בראשון לציון", הוא מפרט אך מדגיש: "כל הפתרונות הללו הם בשלבים מתקדמים, אחרי שכבר יש נתונים. כיום יש בורות מים בעייתיים שמחלקת ההדברה לא מכירה בכלל. אני עצמי הגעתי לבורות ניקוז ישנים שמתמלאים במים בחורף ואף אחד לא מטפל בהם".
לדבריו, אכן לא מדובר בבעיה של עונת הקיץ בלבד, ולמעשה על התושבים להיכנס כבר כעת לכוננות ספיגה, "היו אצלנו כמה ימים גשומים ומיד לאחר מכן ימים של חום, מה שאומר שתושבי העיר צפויים לקטסטרופה של יתושים בימים אלו ממש. מחלקת ההדברה של ראשון לציון עובדת כיום בשיטת כיבוי שריפות, יש קריאה והם מגיעים. אין יוזמה והגדלת ראש. כל הדיונים הם איך להשתלט על כמות הפניות שהם מקבלים וזה משאיר את הבעיה חיה ובועטת".
לילך יעיש משכונת אברמוביץ': "שתלתי שתילים שאומרים שדוחים יתושים, קניתי תכשירים ועשיתי את המקסימום ובכל זאת נעקצים פה ללא סוף"
כשחזן מספר על מחסור בידע, הוא קולע שלא בידיעתו לביקורת נוספת שמופיעה בדוח. על פי הנהלים שנדרשים לקבלת תעודות הדברה, על העובדים לעבור הכשרות והשתלמויות, אך מן הדוח עולה כי "בשלוש שנים האחרונות, למעט ההדרכות לקראת הוצאת או חידוש רישיון מדביר והדרכה פנימית אחת לשנה, שהעביר מנהל היחידה לעובדים, כולל מבחן, לא עברו עובדי היחידה השתלמויות מיוחדות ו/או השתתפו בכנסים מקצועיים בתחומי ההדברה".
מחזיקת התיק, חברת המועצה קרן דנה, התעלמה מפניותינו בנושא.
מהעירייה נמסר כי: "על מנת לפתור את מצוקת כוח האדם, עיריית ראשון לציון פרסמה אשתקד שלושה מכרזים פומביים לקליטת מדבירים, אך קיים קושי בשל מחסור כללי בתחום. על מנת לפתור בעיה זו העירייה הוציאה הודעה לעובדים המעוניינים לצאת להכשרה על חשבון הרשות. על אף הגידול באוכלוסיית התושבים, ריבוי שטחי הגידול של המזיקים, הופעת מזיקים חדשים - כמות הפניות מאוזנת ובשנת 2021 היתה ירידה משמעותית בפניות, בזכות פעילות מאומצת של מפקחי היחידה.
"מרבית הפניות שמתקבלות הן על עקיצות בשעות האור, הנגרמות על ידי יתוש הטיגריס האסיאתי, המתפתח לרוב, בחצרות בתים פרטיים, במקורות המים הידועים, תעלות הניקוז העירוניות וכדומה ולצערנו, מהווה מטרד בארץ ככלל. יחידת ההדברה מתבצעת ניטור על בסיס שבועי ובעת הצורך הדברה".
