מזג האוויר הסוער וקור מקפיא עצמות הפך לסכנת חיים של ממש עבור דרי הרחוב. בסוף השבוע האחרון, נמצא בחניון בעיר חסר בית בשנות ה־30 לחייו, לאחר שככל הנראה מת כתוצאה מהיפותרמיה. באגף הרווחה של עיריית ראשון לציון מנסים לאתר את דרי הרחוב ולהציל אותם ממקרה המוות הבא, בוודאי בשבועות האחרונים שלוו בקור חריג, אך גם הם מודים שכמו במקרה המדובר, רבים מהם, אשר סוחבים סיפור חיים לא פשוט ולעתים מכורים לאלכוהול, מסרבים לשתף פעולה ומסכנים את עצמם.
1 צפייה בגלריה
חוששים מהקור ומהאלימות
חוששים מהקור ומהאלימות
חוששים מהקור ומהאלימות
(המחשה: שאטרסטוק)
קראו גם:

"אין לאן ללכת"

חובשי מד"א שהוזעקו לחניון עירוני ברחוב רוטשילד נאלצו לקבוע את מותו של הצעיר שנמצא מוטל בו ללא דופק בסוף השבוע האחרון. לדבריהם, המוות נגרם ככל הנראה כתוצאה מחום גוף נמוך מאוד בעקבות הקור. המקרה הפך לשיחה בקרב דרי הרחוב, שכן מותו של הצעיר היה עדות מוחשית לסכנה האורבת לכל אחד מהם בימים הקרים הללו.
"אני גר ברחוב כבר חמש שנים", מספר פיוטר (67), "זה התחיל בגלל סכסוך שהיה לי עם אשתי וטענות שלה שאני אלים כלפיה. בעקבות תלונה שלה שנסגרה, עזבתי את הבית ומאז אין לי לאן ללכת. יחד עם הבת הגדולה שלי היא עברה להתגורר בעיר אחרת ואין לי שום קשר איתן כיום. בגלל אותו סכסוך במשפחה והמשפט שהתנהל נגדי, התחלתי לשתות אלכוהול ומאז אני גר ברחובות של ראשון לציון, בכל פעם במקום אחר", הוא אומר.
"אני מסתובב ברחובות או במחסנים מאולתרים. בימים האלה של הקור אני הולך לפעמים לחבר שלי שגר בעיר והוא נותן לי מיטה ומחסה להיות בו, אבל זה זמני בלבד. אני מקבל קצבת ביטוח לאומי וזה הכסף היחיד שיש לי ואיתו אני משתדל לחיות, לקנות אוכל ותרופות".
המוות של דר הרחוב בגלל הקור גורם לך לחשש מגורל דומה?
"בכל לילה שאני הולך לישון אני פוחד לא להתעורר. לא רק בגלל הקור, אלא גם בגלל מקרי אלימות שיש הרבה בין מחוסרי הדיור. מתייחסים אחד לשני באלימות, ובקלות אפשר לדקור אותי".
"אני מכירה את הבחור שנפטר השבוע, הוא טופל על ידי בעבר והיה ברחוב לסירוגין. ישנם מצבים שאנחנו מאוד רוצים לעזור, אבל לא יכולים לעשות דברים בכוח"

אומרים תודה ונשארים ברחוב

מי שמנסה להציל את דרי הרחוב מגורל טראגי היא טובה אלקובי, שמדי יום יוצאת לרחובות העיר כדי לשכנע אותם לקבל סיוע, אך היא מודה שזה לא קל. "אני מכירה את הבחור שנפטר השבוע, הוא טופל על ידי בעבר והיה ברחוב לסירוגין. ישנם מצבים שאנחנו מאוד רוצים לעזור, אבל לא יכולים לעשות דברים בכוח וזה המצב של אותו בחור שנמצא ללא רוח חיים. יש כאלה שעושים הכל כדי לא לצאת מהרחוב ואומרים לנו תודה, אבל הם מעדיפים להישאר שם ואין לנו ברירה אלא לקבל את הבקשה שלהם, וזה מה שהיה במקרה שלו", היא מספרת. "לנו יש להציע להם מקלטים או דירות שכורות לשכן אותם בהן, אבל הכל שאלה של רצון. אנחנו עושים את המקסימום האפשרי כדי שהם יבואו איתנו, מבקשים שיבואו רק לקבל ארוחה חמה או מקלחת, מנסים לדבר איתם ולהציע להם חלופה לרחוב.
"חשוב לנו שהם יבינו שאנחנו באים ממקום אחר, לא של אכיפה או הפחדה. אנחנו לא משטרה שרוצה לפנות אותם מהמקום שבו הם נמצאים, אלא באים מרצון טוב להציע חלופה טובה יותר".