בזמן שהתרחשה התאונה הקשה ברחוב הנחשול שבה נהרגה ענבר הודיה בן שושן ז"ל, יצאה אמה יפה מביתה לקניות. היא שמעה את הסירנות, הבחינה באמבולנסים, אבל פנתה לכיוון אחר. במהלך שהותה בסופר מרקט, כבה הטלפון הנייד שלה, ורק דקות ספורות אחרי שהגיעה הביתה, נשמעה דפיקה בדלת והגיעה הבשורה הקשה מכל עבורה בתה ענבר נהרגה מפגיעת משאית והותירה שלושה ילדים יתומים.
בראיון ל"מיינט ראשון" משחזרת האם את הימים האחרונים של בתה, מספרת על תחושת המועקה שחוותה בבוקר האסון ומבטיחה להילחם לשיפור התנאים ברחוב ובצומת "כדי שאף אחד לא יצטרך לחוות את הכאב העצום שאני חווה עכשיו".
התאונה הקטלנית: "שמענו סירנות וראינו דם"
ענבר בן שושן (49) הותירה אחריה שלושה ילדים בני 23, 19, ו-13. היא היתה סייעת במוסדות החינוך בעיר והתאונה התרחשה בשעה שיצאה מבית הפר "איתמר" הסמוך על מנת לרכוש כוס קפה וחבילת בלונים עבור ילד שליוותה. על פי החשד, בן שושן חצתה מעבר חציה כשלפתע משאית פגעה בה, הנהג שנפצע קל עוכב לחקירה והמשטרה פתחה בחקירה.
באופן טרגי, בני משפחתה של בן שושן שמתגוררים סמוך למקום התאונה חלפו במקום והיו עדים לאסון "יצאתי מהרחוב שלנו ופניתי לצד השני, ראיתי אמבולנסים, אבל במזל לא עברתי ברחוב אחרת הייתי רואה אותה מתחת לגלגלים", משחזרת השבוע האם יפה, "בתה של ענבר החיילת היתה בדרך לבסיס, היא ישבה באוטובוס שהיה מאחורי המיניבוס שהמשאית התנגשה בו מאחור, היא ראתה דם וידעה שזה קרוב לעבודה של ענבר אז היא מיד התקשרה אליה, כשלא היה מענה היא נבהלה, כי כולם ידעו שענבר מיד עונה לטלפונים של המשפחה.
"הנכדה התקשרה לבתי השנייה, אמרה לה שראתה תאונה והיא מפחדת שזו אמא שלה. הבת שלי הרגיעה אותה ואז ניסתה לעשות טלפונים לברר. האוטובוס הסתובב לכיוון השני, מזל שהנכדה שלי לא ירדה במקום התאונה ולא נאלצה לראות את אמא שלה ככה.
"כשהאוטובוס התקרב לכיוון הרכבת כבר חיכתה לה שם הדודה השנייה, יחד הם נסעו למוסך של בעלי לספר לו. התברר שהבנות שלי ידעו מה קרה ורצו שהם ישמעו את זה מהן ולא דרך שמועות. במקרה גם הטלפון שלי הפסיק לעבוד, בורא עולם לא רצה שאשמע על זה על הדרך, הייתי בסופר ורכשתי המון מוצרים, ארגזים של שמן, קפה, סוכר, אפילו נר נשמה, למה? לא יודעת, כאילו הנשמה שלי רצתה להיערך לשבעה. כשהגעתי הביתה הילדים שלי פתאום דפקו בדלת, שאלתי אם זה בעלי או ענבר, מיד הרגשתי שבאו לבשר לי על אסון".
המפגש האחרון: "נפרדה מכולם"
בדיעבד מספרת יפה, ענבר נפרדה מכל אוהביה בימים שקדמו לתאונה. "אני כבר כמה ימים מסתובבת בתחושה רעה, בבוקר של התאונה היתה לי מועקה. לפני כמה ימים ערכנו מסיבה לשלושת הנכדים שעולים לכיתה א', ענבר בכתה, היתה עצובה ושקטה, לא הסכימה לאכול, יושבת בשולחן אבל לא איתנו. שאלתי אותה מה קרה והיא לא ידעה להסביר, כלתי ישבה איתה שעתיים, הן דיברו והיא פרקה, אבל לא ידעה להסביר למה היא מרגישה ככה".
קראו גם:
"לפני שהיא הלכה כולנו חיבקנו ונישקנו אותה, כאילו נפרדנו ממנה. ביום חמישי לפני התאונה לקחתי אותה ואת הבן הקטן שלה ליום פינוק בסינמה סיטי, רציתי לעודד אותה, הרגשתי שהיא עצובה בימים האחרונים ורציתי להוציא אותה מהאווירה הזאת. רק בשבעה גילינו שביום שישי שלפני התאונה היא שלחה הודעות 'שבת שלום' להמון אנשים, קרובי משפחה מהצפון, מהדרום ומירושלים, חברים שלא דיברה איתם זמן רב ואפילו נפרדה מהגרוש שלה, כאילו היתה לה תחושה והיא רצתה לברך את כולם. לחלק מהחברות היא אפילו כתבה 'תשמרי על עצמך'.
"אני אחרי ניתוח מעקפים, ענבר תמיד דאגה לי ושמרה עליי, היינו מאוד קרובות, יוצאות יחד לארוחות בוקר, מדברות כל יום, מבלות יחד. תמיד שמחנו יחד.
"לפני חודשיים ענבר חגגה לבנה בר מצווה וביום של התאונה היינו צריכים לחגוג בת מצווה לנכדה שלי במודיעין. הנכדה כל כך התאכזבה שזה בוטל, כמובן שלא מיד סיפרנו לכולם, לפחות בבית הספר ערכו לה חגיגה להשכיח ממנה קצת את מה שקרה".
אבל יפה ובני משפחתה לא מצליחים לרגע לשכוח את האסון שפקד אותם. "ענבר היתה אישה של נתינה אינסופית, אהבה עצומה ואכפתיות. מאות הורים וילדים הגיעו לשבעה, סיפרו כמה היתה חשובה עבורם, כמה עזרה להם, איך תמיד הקפידה לפנק את הילדים.
"כמה ימים לפני התאונה היא יצאה לרכוש לילדים ארטיקים, באותו יום קנתה שקית בלונים לאחד הילדים, אני לא יודעת למה אבל זה רק מעיד על האכפתיות שלה. רק בשבעה גילינו על המון חסדים שעשתה בשקט, היתה לי ילדה מדהימה וטהורה, אני לא מאמינה שהיא כבר לא כאן".
החברים מבית הספר: "היה לה לב גדול"
גם בבית הספר "איתמר" מתקשים להתאושש מאובדנה של הסייעת האהובה, מנהלת בית הספר, פופה אסא משחזרת את הרגע הנורא בו גילו בבית הספר על התאונה. "התאונה התרחשה קרוב, הילדים ראו אמבולנסים אבל לא הבינו מה קרה. הם כמובן לא הבינו שזאת תאונה, אבל ראו שקרה משהו. ענבר יצאה לרכוש קפה וכשהיא לא חזרה מיד דאגנו, זה לא התאים לה. התקשרנו לנייד שלה וכשלא היה מענה התחלנו להתקשר למד"א, לבתי חולים וגם למשטרה, פתאום הגיעה השיחה מהעירייה וסיפרו לנו מה קרה. זה היה הלם, השפ"ח ומנהל החינוך מיד שלחו צוות ללוות את המורים וכמובן גם את התלמידים ששמעו על כך רק למחרת. הם עוד צעירים ולא ממש מבינים מה קרה, אנחנו משתדלים לא להיכנס איתם לעומק המקרה".
אסא מספרת כי בן שושן היתה סייעת אהובה, שבכל כיתה שמחו לקבל והפכה לחלק בלתי נפרד מצוות בית הספר. "היא אומנם היתה איתנו רק שנה, אבל היא עובדת ותיקה, מאוד מוכרת ואהובה. היא עבדה במספר כיתות אצלנו, כל התלמידים אהבו אותה, היה לה לב גדול וכל מי שפנה אליה מיד קיבל עזרה עם חיוך, היה לנו מאוד כיף איתה, היא אישה שהנתינה היתה נר לרגליה".
בבית הספר מתכננים להנציח את בן שושן ובמקביל גם החלו לפעול על מנת למנוע את האסון הבא. "השבוע במסיבת סיום נעמוד דקת דומייה לזכרה, שנה הבאה אנחנו מתכננים לשתול עץ ולהקים אנדרטה לזכרה, היא מאוד תחסר לנו.
יצוין, כי רשיונו של הנהג הפוגע נשלל, והמשטרה עדיין חוקרת את נסיבות התאונה.
הצומת המסוכן
התאונה הקטלנית הציפה את המצב הבעייתי ברחוב הנחשול והסכנה שאורבת שם מדי יום להולכי הרגל
רחוב הנחשול הוא רחוב מאוד סואן ומסוכן, עומס כלי הרכב בו הוא רב והסכנה אורבת בעיקר להולכי הרגל. התאונה בה נהרגה ענבר ז"ל, הציתה מחדש את המאבק על הסדרי התנועה ברחוב ובצומת הנחשול/הדייגים. גורמים בבית הספר נפגשו בשבוע שעבר עם מנהל המטה לבטיחות בדרכים בעירייה והעלו הצעות שונות להפחתת העומס במקום והעלאת הבטיחות. בין היתר הציעו להוסיף מעברי חציה בפינת הרחובות אבני החון-הדייגים וקיצור ערוגות גדולות המפריעות לתנועה ברחוב. "אנו ממתינים לאישורים ומקווים שכבר בשנה הבאה ההחלטות ייושמו לביטחון כל הולכי הדרך", מסרו.
גם במשפחת בן שושן זועמים על המצב. "טרם קיבלנו את הדיווח מהמשטרה, אבל אני לא מבינה איך משאית כל כך גדולה נוסעת כל כך מהר ברחוב עם המון במפרים", תוהה האם יפה, "איך הוא לא ראה אותה? זו לא התאונה הראשונה במקום, היו שם המון תאונות, כולם יודעים את זה. אם היו שם באותה שעה משמרות הזהב, שעומדים שם מדי בוקר, זה היה אסון מטורף".
לדברי המשפחה, "המוני ילדים בסכנה. אם יש משהו אחד שחשוב לי שיקרה זה שיפתרו את בעיות התחבורה ברחוב, שיעשו מדרחוב מאחוזת ראשונים ועד צומת רחוב חלום יעקב, שאף אחד לא יחווה את הכאב שאני מרגישה עכשיו, שאף אחד לא יאבד ילדה כמו שאנחנו איבדנו, זה הדבר היחיד שחשוב לי עכשיו".