אחרי שנים שסבלה מחרדות, רינת אלפיטל מראשון לציון, הפכה למטפלת בעצמה, וכעת מתוך הסיפור האישי שלה החליטה לטפל בילדים ונוער שסובלים מחרדות בעקבות המלחמה, והכול בהתנדבות מלאה. "אי אפשר להשאיר את הנפש על 'המתן', כי החרדה והפחד מצטברים ומתישהו זה מתפרץ החוצה", היא אומרת השבוע בראיון.
2 צפייה בגלריה
אלפיטל. "גם החרדות שלי צפו הפעם"
אלפיטל. "גם החרדות שלי צפו הפעם"
אלפיטל. "גם החרדות שלי צפו הפעם"
(צילום: פרטי)
אלפיטל (42) ואמא לשלושה היא מדריכת NLP ,מיידפולנס ומטפלת בחרדות. כאמור, היא הגיעה לתחום כשהתמודדה בעצמה עם חרדות. "חוויתי התקפי חרדה שנבעו מהצטברות של כמה דברים. לפני 15 שנה אבי נפטר, זמן קצר לאחר מכן נולדו ילדיי והכל היה אינטנסיבי מדי", סיפרה השבוע, "למדתי את התחום קודם כל כדי לטפל בעצמי ובבני שהקורונה השפיעה עליו, וכשהבנתי אלו כלים עוצמתיים יש לי וכיצד הם יכולים לסייע לאחרים התחלתי לעסוק בזה".

קראו גם:

ברגע שהחלה המלחמה היה ברור לה שעכשיו, יותר מתמיד, כישוריה יכולים לסייע. "כשפרצה המלחמה גם החרדות שלי צפו, אחרי תקופה ארוכה שלא חוויתי את זה שוב הרגשתי שזה משתלט עליי. לא יצאתי מהבית, פחדתי לאפשר לילדים לצאת, זה לקח זמן, אבל לאט לאט לקחתי שליטה על המצב ולא אפשרתי לחרדה לשלוט בחיי. במקביל, שמתי לב איך השיח סביבי הופך להיות חרדתי, מלא בפחד וחששות. כשנפתחו מוסדות החינוך זה רק החמיר כי ההורים כבר לא עם הילדים, הבנתי שיש הרבה אנשים במצב שאני הייתי ושאני עדיין מתמודדת איתו, אבל עכשיו אני יכולה לסייע להם".
אלפיטל פתחה קבוצת וואטסאפ לסיוע לטיפול בחרדות ואליה הצטרפו כבר מאות מתושבי העיר. "הרעיון הוא לסייע לאנשים שעוברים את מה שעברתי ואני עדיין עוברת. אנשים מרגישים שאין להם זכות להתלונן בגלל שהמדינה עוברת משהו גדול אבל זו טעות. אי אפשר לחכות עם זה, בסוף זה מתפרץ.

2 צפייה בגלריה
אלפיטל. "גם החרדות שלי צפו הפעם"
אלפיטל. "גם החרדות שלי צפו הפעם"
אלפיטל. "יש לנו גם אחריות כלפי עצמנו"
(צילום: פרטי)

"זה יכול לבוא לידי ביטוי גם בדברים פיזיים, אנחנו כבר שומעים על אנשים שלא ישנים בלילה, סובלים מכאבי שרירים, שינויים בווסת ונשירת שיער. זה לא מספיק שאנחנו דואגים לילדים, לבני הזוג, לחיילים שבחזית, יש לנו גם אחריות כלפי עצמנו, אנחנו צריכים לדאוג גם לנפש שלנו ולשמור גם את העורף חזק".

להצטרפות לקבוצת הוואטספ לחצו כאן

הטיפים של רינת להרגעה:


לצמצם שעות מסך ובעיקר זמן החשיפה לחדשות ורשתות חברתיות
לעצור את תחושות האשמה והביקורת.
להשקיע בפעולות שיעוררו את מערכת ההרגעה, כמו: ספורט, שמיעת מוזיקה, יצירה, צביעת מנדלות.
להודות על מה שיש וקיים. גם אם כרגע הרוב נראה שחור וכואב, יש טוב סביבנו ותמיד הוא שומר עלינו.