בתחילת שנת 2021 גילו תושבי מערב העיר כי בסמוך לבתיהם מתוכנן לקום מתקן למיחזור פסולות, או כמו שהם טוענים: מתקן לשריפת פסולת, שכן מדובר לדבריהם במתקן היחידי בארץ שיש לו היתר שריפה. מפעל האשפה אושר לפני כמה חודשים בוועדת הערר הארצית לתכנון ובנייה, ובספטמבר האחרון אושר להתחיל את עבודות התשתית למפעל.
3 צפייה בגלריה
הפגנת התושבים סמוך לבית המשפט השבוע
הפגנת התושבים סמוך לבית המשפט השבוע
הפגנת התושבים סמוך לבית המשפט השבוע
(צילום: פרטי )
התושבים חוששים מהמטרדים השונים שצפויים לאחר הקמת המפעל, בין היתר זיהום אוויר, ריחות לא נעימים ומטרד של מאות משאיות שיסיעו את הפסולת לאתר בכל שעות היממה, ואתמול אחרי מאבק ארוך יצאו להפגין מחוץ לאולם בית המשפט בעוד דיון שהתקיים בנושא.
ההפגנה אורגנה על ידי עמותת "תושבי ראשל"צ למען סביבה נקייה ממפעלים מזהמים" שקמה עבור המאבק, בהובלת אורנית משה, אמיר נוי, סוזי כהן וגלית ינקוביץ'. עשרות תושבים התאספו מחוץ לאולם בית המשפט המחוזי בלוד בעת שהתקיים דיון בעתירה מינהלית אותה הגישה עיריית ראשון לציון נגד ההחלטות שהתקבלו בוועדות לתכנון ובנייה (המחוזית והארצית) שאישרו את הקמת המפעל למיון אשפה בסמוך לשפד"ן.

3 צפייה בגלריה
מובילי המאבק
מובילי המאבק
מובילי המאבק נגד המפעל
(צילום: קובי קואנקס)

התושבים מחו נגד החלטות הוועדות, בשל החשש לזיהום אוויר ותחלואה כתוצאה מהקמת המפעל. "התושבים מבקשים למנוע ולהגן על תושבי ראשון ויישובי הסביבה, כחצי מיליון תושבים, מפני האפשרות שיקום מפרץ חיפה מספר 2 על כל השלכותיו", אמרה במעמד ההפגנה אורנית משה, ממובילות המאבק.
התושבים מחו על ריכוז המפעלים הקיימים ואלה שעתידים לקום במתחם זה: תחנת כוח 1400MW, מתקני התפלה נוספים, ומפעל למיון אשפה בנוסף על השפד"ן.
בספטמבר השנה פנו חברי העמותה למבקר המדינה וקבלו על ההחלטה להפוך את ראשון לציון "לפח הזבל של המדינה", לשון המכתב. התושבים הביעו את התנגדותם למפעל שלטענתם יהפוך את חייהם לגיהינום, כשהמקום יקבל בכל יום משאיות אשפה מכל ערי האיזור למתקן המיון שבו.
על פי התוכנית שאושרה, משאיות מכל ערי האיזור יפרקו את האשפה במתקן המיון, שם האשפה תופרד לחומרים אורגניים וחומרים אנאורגניים. החומרים האורגניים יועברו למתקן עיכול שתוצריו העיקריים גז מתאן וקומפוסט. הגז שיופק ינוצל לייצור חשמל התחנה שתוקם במתחם, תוצרים נוספים יפוזרו בארובות בגובה 40 עד 55 מטרים, כאשר החומרים האורגניים יועברו במשאיות להטמנה.
לטענת התושבים וראשי המאבק, אישור התוכנית לא מתיישב עם ההיגיון הבריא. הם נימקו שלל נימוקים הקשורים להגנת הסביבה ואפקטיביות המפעל לנושא הטמנת הפסולת, ואף קבלו על ההשקעה הכספית האדירה במפעל שיעשה את הונו על חשבון בריאות ציבור כל תושבי ראשון לציון והיישובים הסמוכים לה.
"הארובות המתוכננות אינן גבוהות מספיק. המזהמים ייפלטו ישר אל בתי התושבים, שינשמו את הגזים המסוכנים ועלולים לפתח מחלות ריאה, מחלות אוטואימוניות וסרטן", מחו התושבים.

3 צפייה בגלריה
קינסטליך
קינסטליך
"משמש פה של 300 אלף תושבים". קינסטליך
( צילום: אבי מועלם)

ראש העירייה רז קינסטליך הגיע עם סגניו לבית המשפט ואמר לשופטת: "אני מדבר היום בשלושה כובעים, כראש עירייה, כתושב העיר וכאבא המגדל בעיר הזו את שלושת ילדיו. היום אני משמש פה של 300 אלף תושבים שלא רוצים עוד מפעל מזהם ליד הבית". קינסטליך ביקש מבית המשפט למנות צד שלישי שיבחן את טענותיהם ואת התנהלות המשרד להגנת הסביבה. "אנחנו מדברים מדם לבנו ואני מקווה שבית המשפט יעשה את הצדק הנדרש".
הדיון התקיים ביום ראשון השבוע בבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, פסק דין בנושא צפוי להתקבל ב־30 הימים הקרובים.

קראו גם:

ממה חוששים התושבים?


400-200 משאיות מדי יום
407 אלף טון פסולת בשנה
30 אחוז מיחזור של פסולת בלבד
50-40 מטר בלבד לגובה הארובות
2 קילומטר קרבה לבתים