השגרה המתעתעת גרמה לירידה חדה בהתנדבות בכיתת הכוננות של עיריית ראשון לציון. רפ"ק בדימוס דודו כהן מתריע: "המלחמה עוד לא נגמרה". הפיגוע שהתרחש בשבוע שעבר ברעננה רק מוכיח עד כמה חשוב לא להוריד עירנות.
כבר בתחילת המלחמה היה ברור שראשון לציון מככבת ברשימת יעדי החמאס, כשפעם אחר פעם אזעקות נשמעו ברחבי העיר. ביום השני למלחמה, 8 באוקטובר, הודיע ראש העירייה, רז קינסטליך, על הקמת כיתת כוננות, הראשונה באזור, במטרה לתגבר את כוחות הביטחון והחירום. תחילה ההיענות היתה בשיאה, אלפים הגיעו לתדריכים והצטרפו לצוותים בשטח, אך עם החזרה לשגרה של המשק וירידת האדרנלין, נראה כי המוטיבציה הולכת ופוחתת.
קראו גם:
כיום רשומים כ-1,700 מתנדבים, אך בפועל רק 650 לוקחים חלק בפעילות כיתת הכוננות, כאשר רק שליש מתוכם חמושים. כיוון שבסוף חודש דצמבר שוחרר מערך המילואים ששמר במוסדות החינוך, כפי שקרה בכל מרכז הארץ, והמערכה בצפון הולכת ומתחממת, נראה כי דווקא היום הצורך בכיתת הכוננות הולך ועולה.
"השקט המדומה והפחתת האזעקות גרמו לאנשים לחשוב שאנחנו בסוג של שגרת חירום, זה בסדר לקרוא לזה כך, אבל אסור לטעות לחשוב שאנחנו בשגרה", אומר רפ"ק בדימוס דודו כהן, פרויקטור החירום של העירייה לאבטחת אתרי הבנייה ומקים כיתת הכוננות בהתנדבות.
הירידה מתרחשת בכל מקום, במשטרה, בבתי החולים ובארגוני חסד. "חלק איבדו סבלנות, כי כמו כל עבודה זה סיזיפי. כשהתחלנו את הגיוס כתבנו כיתת כוננות ואנשים מיד השליכו את זה לעוטף עזה, חשבו לוחמני, אבל בפועל זה לא מה שקורה. לכן מראש היה חשוב לי להדגיש שאנחנו נטולי סמכות, אתה לא יכול לקחת אזרח ואחרי 5 דקות לתת לו וסט וצ'קלקה עם סמכויות של שוטר, זה לא עובד ככה. אבל אתה כן מבין שכל מתנדב אפקטיבי, כל מתנדב הוא עוד זוג עיניים.
"אנחנו כבר מבינים שאנחנו לא מתמודדים רק עם טילים, אלא גם עם רצף של פיגועים. אתה לא צריך סמכות כדי לסייע לקשיש שנקלע להפסקת חשמל, דבר שקורה לעיתים לפעמים אחרי נפילות. רבים מעמיתיי לשעבר במשטרה שלחמו בגבורה ב-7 באוקטובר בסך הכל לקחו מכשיר קשר, עדכנו והצילו ישובים, זו לא סיסמא, כל זוג עיניים יכול לסייע".
גם בתפקידו כפרויקטור הממונה על אבטחת אתרי הבנייה, כהן מבין את חשיבות המתנדבים. "המדינה מחייבת את הקבלנים להציב שומרים באתרי הבנייה, אבל התפקיד שלנו זה לפקח שזה נעשה. זה אומר ביקורי פתע כל הזמן, גם בלילה לוודא שאף אחד לא ישן שם. המלחמה עוד לא הסתיימה.
"דווקא עכשיו, כשאנחנו מנסים לנהל שגרה עקב בצד אגודל, אנחנו חייבים להיות חזקים וההתנדבות בראשון לציון חשובה בעיקר כי מרבית מהשיגורים באזור נעשים מעל העיר שלנו. בשעת חירום יש לנו הרבה זירות במקביל ולא סתם רז הקים את כיתת הכוננות ביום השני של המלחמה, אנחנו זקוקים לה".
