בבוקר ה-7 באוקטובר היה סמ"ר בר רוזנשטיין ז"ל בכוננות עם הצוות שלו על הגדר בגבול עזה. הוא היה אחד החיילים הראשונים שנפלו בגבורה בקרב מול מחבלי החמאס ובהגנה על המולדת. בשורת מותו הפילה אבל כבד על משפחתו וריסקה את סבו, ברוכל'ה (ברוך) רוזנשטיין שנפטר זמן קצר לאחר מכן משברון לב. במשפחה החליטו להנציח את בנם האהוב בצורה יוצאת דופן. בדיוק כמו שהיה רוצה: בירה.
"בר נפל ביום הראשון של המלחמה. הוא היה קשר של המ"פ בגדוד 51 של גולני", מספרת אמו, פני רוזנשטיין. "בשעות הבוקר המוקדמות הוא היה בכוננות על הגדר. הם ראו את הטילים חוצים את השמיים, ואחרי כמה דקות פצמ"ר נכנס להם במיגונית. המ"פ אמר להם להיכנס להאמר, ולהתחיל בנסיעה לכיוון המוצב – כדי להגן עליו".
מה את יודעת על מה שקרה אחר כך?
"תוך כדי שיורים עליהם, מרכב ומאופנועים, הם עשו סיבוב והבינו שעדיף להגן על הישובים, ולכן המ"פ אמר לחזור לצומת הראשי, שם חשבו שיצליחו לחסום את הצומת, וכך לנטרל את כל המחבלים שעוברים באזור. מיד לאחר שעשו פרסה, הם קיבלו RPG לרכב, מה שגרם בין השאר לנטרול הברקסים, והם הידרדרו לשטח פתוח. הצוות יצא פצוע מהרכב, והחל להילחם פנים מול פנים עם המחבלים. הנהג התפצל מהצוות וניצל, אבל בר, המ"פ וחייל נוסף נלחמו בלי הרף. הם נלחמו תחת אש חשופה, ושם בר נורה ונהרג".
מתי נודע לכם על הבשורה המרה?
"זה היה יום שבת, וישבנו בבית וחיכינו לאות חיים מבר. התחלנו להבין שמשהו לא בסדר אחרי כמה שעות, ואמרנו לעצמנו שזה לא בסדר שהוא לא נותן לנו איזה סימן חיים. התחילו להגיע אלינו כל מיני שמועות ברשתות, אבל שום גורם רשמי, ואמרנו שזה לא הגיוני שהוא לא מנסה ליצור קשר.
"באיזשהו שלב, אחות של אחד החיילים, שכנראה התנדבה בחילוץ, התקשרה להגיד לי שבר נפגע. ניתקתי לה את הטלפון בפרצוף, כי לא הייתי מוכנה לשמוע על זה בכלל. לא היה עם מי לדבר, ואנחנו המשכנו לחפש אחריו. בערב היא שלחה הודעה שהיא לא יכולה לשאת את זה שאנחנו עדיין מחפשים אחרי בר. היא בישרה לנו שהוא נפל. אני התמוטטתי באותו הרגע. הודעה רשמית מהצבא קיבלנו רק בשלישי בבוקר. חיכינו לצפצוף הזוועתי באינטרקום בשעה שבע בבוקר".
קראו גם:
שלושה חודשים עברו מאז, וביוזמה מיוחדת ומקורית החליטה המשפחה להנציח את זכרו בצורה שתסמל יותר מכל את רוח החיים שלו. צעיר שאהב ליהנות ולבלות וגם לשתות מדי פעם בקבוק בירה, והרעיון להנציחו על בקבוק בירה נולד.
"בר שתה ומאוד אהב בירה, בדיוק כמו כל ילד בן 20. הוא ידע לחיות ולהנות מהחיים", מספרת אמו. "אחי (הדוד של בר ש.ש) חשב מה עוד אפשר לעשות ולהנציח את האחיין שלו, והוא יזם את הרעיון ואת החיבור עם חברת טמפו – וקצת אחרי שנפל, הוא הביא לי את התוצר המוגמר: מאות בקבוקים עם תווית של גולני והשם של בר מתנוסס עליהם. נדהמתי לראות איך טמפו סייעו לו במחווה. זה לא ברור מאליו".
הספקתם לשתות את כל בקבוקי ה"בירה של בר"?
"לא, אנחנו מתכננים לעשות ערב לכל הפלוגה שלו, עם כל החברים שלו ברגע שהם ייצאו מעזה. כל הבקבוקים אצלי, ואנו נעשה לזכרו של בר ערב הנצחה, נפתח את בקבוקי הבירה לזכרו, ונשמע את כל הסיפורים שיש להם עליו".
ספרי לנו על בר.
"הוא היה ילד חכם בצורה בלתי רגילה. למרות שלא אהב ללמוד, עשה את המקסימום והוציא בגרות מלאה, כולל חמש יחידות פיזיקה ועשר יחידות רובוטיקה - בלי להתאמץ, הכל בא לו בקלות. הוא אהב לשחק מאד במחשב, לדבר ולהתווכח על מי השחקן הטוב ביותר בכל הזמנים בליגת ה-NBA (הוא טען שלברון ג'יימס), וכך גם בכדורגל התווכח בין מסי לרונלאדו (הוא בעד רונלאדו).
"מצד אחד היה הכי אחראי שיש, ומצד אחר שטותניק והבן אדם הכי מצחיק בעולם. הוא תכנן בקפידה את החיים האזרחיים שהיו אמורים להיות לו לאחר השחרור, אבל עדיין אסף בובות פופ ורואה אינספור סדרות אנימה. בר אהב צדק, היה מאוד תחרותי ועשה את מה שרוצה אבל בדרך יפה ומכבדת. על אף שהיה אלוף במחשבים, בר סירב למיונים שונים בצה"ל כי רצה להיות לוחם. הוא אמנם היה רק ילד בן 20 במותו, אבל הילד הכי גבר שיש!".
בר ז"ל הותיר אחריו את הוריו - פני ויוסי, שני אחיו – רותם (בת 17.5) ושקד (בן 12.5) וחברתו לחיים בשנתיים האחרונות, נועה חדד. יהי זכרו ברוך.
