הוריו של ילד בן 13, תושבי ראשון לציון, הגישו לאחרונה תביעת מיליונים נגד המרכז הרפואי "שמיר־אסף הרופא", שבה הם טוענים כי שיתוק המוחין וסיבוכים נוספים מהם סובל בנם, יכלו להימנע אלמלא רשלנותו לכאורה של בית החולים.
על פי התביעה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין רן שפירא וספי קלו ממשרד אלמוג־שפירא, הרופאים התעלמו משלל מאפיינים של היולדת, שהיו אמורים לעורר את חששם ללידה מוקדמת, כמו לידה מוקדמת בעברה, שימוש במשככי כאבים מסוג אופיאטים, וכן צוואר רחם קצר המגביר את הסיכון ללידה מוקדמת.
על פי התביעה, במהלך ההריון ביצעה האישה שורה של בדיקות שגרתיות ובהן אולטרסאונד, שקיפות עורפית, העמסת סוכר וסקירת מערכות. כל הבדיקות נמצאו תקינות. עם זאת, כך נטען, בניגוד להמלצת הרופא המומחה בקופת החולים, לא בוצעו ליולדת מדידת אורך צוואר הרחם ובדיקת מי שפיר.
וכך, לדברי עו"ד שפירא וקלו, בשבוע ה־26 אושפזה האישה לשלושה ימים בשמיר־אסף הרופא עקב חשד לירידת מי שפיר.
לאחר שכל הבדיקות שאותן ביצעה נמצאו תקינות, היא שוחררה לביתה, אך יומיים לאחר שחרורה היא פנתה לרופא בקופת החולים, כשהיא טוענת שהיא חשה צירים.
על פי התביעה, הרופא אבחן כי האישה נמצאת בלידה פעילה והפנה אותה בדחיפות לבית החולים. יום לאחר הגעתה, ילדה האישה פג במשקל 980 גרם, שנולד בלידה מוקדמת מאוד.
במהלך שלושת החודשים שבהם אושפז בפגייה, פיתח התינוק סיבוכי פגות משמעותיים, אחד מהם הוא שיתוק המוחין, שאובחן מאוחר יותר במהלך תקופת התפתחותו.
לכתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית של ד"ר זוהר לויתן, מומחה בגינקולוגיה ובמיילדות, שקבע כי ניתן היה למנוע את הלידה המוקדמת, וכך להעניק לילד חיים בריאים ונורמטיביים. לכתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית נוספת, של פרופ' אשר אור־נוי, מומחה בנוירולוגיית ילדים ובהתפתחות הילד. לדבריו, האישה נטלה במהלך ההריון משככי כאבים מסוג אופיאטים, שיכולים גם הם לגרום ללידה מוקדמת.
לנוכח צירוף המאפיינים הללו, קבע פרופ' אור־נוי שהרופאים היו אמורים לנקוט בפעולות מניעה, שאילו היו ננקטות, הרי שהסיכון ללידה מוקדמת היה קטן משמעותית.
קראו גם:
המומחה קבע כי הילד יסבול במהלך חייו מ־50 אחוזי נכות בשל שיתוק המוחין שבו לקה. בנוסף, קבע המומחה כי לנכות זו יתווספו עוד 20 אחוזי נכות, בשל יכולתו האינטלקטואלית הגבולית של הילד. פרופ' אור־נוי מבהיר בחוות דעתו, כי הילד יידרש לאורך כל חייו לטיפול סיעודי, חינוך מיוחד וסיוע צמוד לאורך כל שעות היממה.
בתביעה מתבקש בית המשפט להורות לבית החולים לפצות את הילד והוריו בסכום שלא יפחת מ־2.5 מיליון שקלים.
משמיר‑אסף הרופא נמסר: "התביעה טרם התקבלה".
