בשנת 2022 נהרג כמעט בכל יום אדם אחד בישראל בתאונת דרכים ‑ הנתון הגבוה ביותר מאז שנת 2017. בעוד שברוב הארץ מדובר בנתון מדאיג, בראשון לציון זו כבר ממש תופעה: העיר תופסת את המקום השלישי ברשימת הערים עם הכי הרבה הרוגים בתאונות דרכים, כשירושלים ותל אביב נמצאות בראש הרשימה.
בין כל הפקקים, העומסים בכבישים והעבודות על הרכבת הקלה, אין זה פלא שכבישי העיר הפכו למסוכנים יותר. בשנת 2022 רשמה העיר זינוק של 400 אחוז במספר ההרוגים ביחס לאשתקד.
הרחובות המסוכנים
על פי נתוני עמותת "אור ירוק", המתייחסים לשנים 2018‑2020, הרחובות הבולטים בעיר שבהם התרחשו תאונות דרכים הם שדרות משה דיין, בו נפצעו 23 אנשים בתאונות דרכים ‑ 12 קל, תשעה קשה ושניים שקיפחו את חייהם; רחוב רוטשילד, בו נפצעו 16 אנשים, 12 קל וארבעה קשה; רחוב הרצל, בו נפצעו עשרה אנשים, שבעה קל ושלושה קשה; ורחוב לישנסקי, בו נפצעו שבעה אנשים.
עם זאת, השינויים בשטח באים לידי ביטוי, ונראה כי לאחרונה דווקא הרחובות המרכזיים יותר הפכו למסוכנים. על פי נתוני אור ירוק, שלושת הרחובות המסוכנים ביותר בעיר הם הרחובות הרצל, דוד סחרוב ודרך המכבים, בהם קרו רוב התאונות השנה בעיר, שלושתם רחובות מהירים שאינם מותאמים להולכי רגל ועמוסים בתחבורה ציבורית. בסך הכל נהרגו השנה בעיר שמונה אנשים בתאונות דרכים, מחציתם הולכי רגל, חמישה מתוכם קשישים. לשם השוואה, בשנת 2021 נהרגו רק שני אנשים בתאונות דרכים בעיר.
"להולכי רגל אין שילדה"
מנכ"ל עמותת אור ירוק, עו"ד יניב יעקב, התייחס לנתונים המדאיגים של ראשון לציון: "חלקם הגדול של הולכי הרגל ההרוגים מכלל ההרוגים בעיר, מחייב את העירייה לבחון את אותם רחובות אדומים ומעברי החציה המסוכנים בעיר".
כיצד בפועל אפשר למנוע תאונות דרכים בעיר עמוסה כמו ראשון לציון?
"יש למפות את מוקדי הסיכון להולכי הרגל ולבחון כיצד אפשר ליישם שם הסדרי מיתון וריסון תנועה, שיאטו למעשה את מהירות נסיעת כלי הרכב.
"הולכי הרגל הם אוכלוסייה פגיעה, ואין להם שלדת הגנה או כריות אוויר שיגנו עליהם. לכן ריסון מהירות הנסיעה, בעיקר בסביבת בתי אבות, מרכזי יום לקשיש וקופות חולים, מהווה מרכיב קריטי וחשוב בצמצום הסכנה של הולך רגל להיפגע בתאונת דרכים".
"האנשים השקופים"
על פי הנתונים, יש גם צמתים הנחשבים לבעייתים יותר בעיר, בהם צומת אברהם בר־שדרות משה דיין, צומת אברהם בר־מרדכי רוז'ינסקי וצומת שדרות משה דיין־שדרות התקומה־רחוב זלמן שניאור.
את החשש לחצות את הצמתים המרכזיים האלה מכיר תושב העיר גיא לוי מקרוב: "עד חודש מרץ עבדתי באיזור של משה דיין, והאוטובוס היה מוריד אותי בצד השני. כל בוקר הייתי צריך לחצות את הכביש הזה, ומי שמכיר אותו יודע שנהגים נוסעים שם כמו מטורפים. בגלל העבודות של הרכבת הקלה יש באיזור גם הרבה שינויים בדרך, נתיבים זמניים ורמזורים שבוטלו, וזה רק מגביר את הבלבול".
בבוקר חורפי במיוחד ניסה לוי, שמתקשה בהליכתו, לחצות את הכביש, וזה כמעט נגמר באסון.
"ביום־יום אני הולך בלי קביים, כי לפעמים אני מרגיש שהם רק מאיטים אותי. רק בימי חורף או בתקופות עמוסות אני נעזר בהם", הוא אומר. "יום אחד, כשהלכתי עם קביים, התעכבתי קצת במעבר חציה כי התקשיתי באחיזה. בדרך כלל אני ממש זהיר, ואם יש מכונית באופק והיא לא מאיטה אני לא לוקח סיכון, אבל כנראה שלא חישבתי נכון את המרחק או שהעיכוב עם הקב היה ארוך יותר ממה שחשבתי, ופתאום הגיע רכב והעיף אותי".
למזלו של לוי הוא נפצע באורח קל בלבד, אבל זה נגמר ביד מגובסת, חבלות יבשות והרבה עוגמת נפש.
"לאדם שממילא יש לו כאבים בגוף ומצב גופני מורכב, גם תאונה קטנה היא טראומה לגוף. הכביש הזה הוא פשוט רצח שמחכה לקרות. נהגים טסים שם גם כשיש פקקים, רק מנסים לעקוף ולחמוק. כאדם שממילא מתקשה להתנייד, תחבורה ציבורית היא הפתרון הכי טוב עבורי, אבל היא לא פעם דורשת ממני לתמרן בין רחובות עמוסים.
"הנהגים צריכים לראות אותי, את הקשישים, את הילדים שרצים לבית הספר, את כל מי שהוא לא בן 20 עם ראייה שש־שש ורגליים של אצן. זה מכעיס, כי גם הנהג עבר על החוק, אבל גרוע מזה, הוא לא לקח בחשבון את האנשים השקופים, אלה שלא יכולים לרוץ לכל מקום".
תרבות של נהיגה פרועה
גם בעיריית ראשון לציון שומעים את הקולות. סגן ראש העירייה ומחזיק תיק התחבורה, חבר המועצה יצחק אבשלומוב, נשמע מודאג השבוע.
"ראשית, מדובר בנתונים שלא בדקנו, אבל חשוב להבין שהנושא נמצא על השולחן ובטיפול מתמיד, כי אנחנו מבינים שצריך להשקיע משאבים. אנחנו מקבלים מאות החלטות מדי חודש כדי לטפל בנושא, אבל בשורה התחתונה, זה לא יעזור אם בכביש יש פורעי חוק או אנשים שלא שומרים על חוקי הכביש".
קראו גם:
"נכון שהיו מספר תאונות עם קשישים, אני יכול לומר לפחות על שני מקרים שלא היה אפשר למנוע אותם ‑ מקרה אחד של קשיש שמעד ונפל מהמדרכה לכביש, ומקרה נוסף של קשיש שירד מהמדרכה לכביש במקום אסור. זה טראגי, אבל כל עוד זו תרבות הנהיגה או תרבות ההתנהגות בכבישים אז שום החלטה לא תשנה את זה. אי־אפשר לשלוט על אנשים שבוחרים במודע לעבור על החוק. נהגים שוכחים את הקשישים, אלה שבצעירותם לא הכירו כבישים כל כך עמוסים. נהגים חייבים לזכור שהם האנשים שהולכים במדרכות, ולכן חייבים להיות עירניים ולא להיכנס לשאננות גם כשאתם נוהגים כחוק".
ומה בכל זאת העירייה עושה כדי לשפר את המצב?
"מדי חודש הוועדה מתכנסת ומקבלת מאות החלטות ‑ הוספנו פסי האטה, אורות מהבהבים במעברים של הולכי רגל, תמרורים שמגבילים את הנסיעה באזורים בעייתים, ועוד.
"היה לנו פיילוט של אורות מהבהבים במעברי חציה שלצערי לא צלח, אבל אנחנו לא מתייאשים. בקרוב יש פיילוט אחר של מעברי חציה בטוחים שאנחנו מובילים עם חברה שמתמחה בתחום, ותמיד ממשיכים לחפש עוד פתרונות לשיפור המצב".
באור ירוק טוענים שהעירייה צריכה לשים דגש על אזורים עם ריכוזי קשישים. מה דעתך?
"דיור של קשישים, קופות חולים וכדומה, נמצאים בלב העיר. אלה מקומות הומים ואי־אפשר להשבית את כל העיר. יש לנו נת"צים, עומסים, רכבת קלה, המון תחבורה ואי־אפשר להקפיא אותה. אלה דברים שאנחנו לוקחים בחשבון.
"צריך להבין שאנחנו חיים בעידן חדש. בעולם של היום כולם ממהרים ורצים ממקום למקום. אין הבנה שאיחור של דקה יכול להציל חיים. הכבישים הפכו למסוכנים עבור קשישים. כל המכוניות השקטות ‑ הם בכלל לא יכולים להבין כמה הרכב קרוב אליהם, כי הוא נוסע בדממה.
"זה מעבר לזה ‑ היום אני יושב עם הנכד שלי על האינטרנט והוא דורס אותי במהירות שלו, אז דמיינו מה הולך בכביש עם הצעירים, הם טסים לכל מקום. אנחנו כבר לא עומדים בקצב של העולם. לכן אני פונה לנהגים ‑ בכביש תזכרו את כולם כדי למנוע אסון".
הרחובות המועדים לסכנה
שדרות משה דיין: 23 פצועים, שני הרוגים
רחוב רוטשילד: 16 פצועים
רחוב הרצל: 10 פצועים
רחוב לישנסקי: 7 פצועים
