לפני כחודשיים נפטרה תושבת ראשון לציון, שרי בקר (76) נכדתו של השופט משה בקר שעל שמו קרוי הרחוב בעיר. כשהייתה רק בת שלושה חודשים בקר ניצלה בנס מהפגזות המצרים, סיפור שליווה אותה כל חייה.
לפני מותה הביעה בפני משפחתה את רצונה שיפרסמו את האירוע יוצא הדופן, שעל רקע אירועי המלחמה יכול להעניק תקווה לרבים. "מבחינתנו זה כמו להגשים את הצוואה של סבתא, היא רצתה שידעו איך דבר קטן יכול להציל חיים".
ב-3 ביוני 1948 בשעות הבוקר, כשמלחמת יום העצמאות בשיאה, הגיעו מטוסי חיל האוויר המצרי אל שמי ראשון לציון והפגיזו את העיר. רגע לפני כן, ישבה אהובה בקר במרפסת ביתה בעיר, כשלצידה התינוקת שרי בת השלושה חודשים ורק שמיכה דקה ורודה מכסה את גופה.
קראו גם:
"הבית של סבתא וסבא רבא שלי, אהובה ועמנואל, היה ממוקם ברחוב הראשי, היום זה רחוב הרצל, ליד תחנה מרכזית הישנה, מול תחנת הדלק של סונול", מסבירה נכדתה של שרי, ליאן חכמון, "הפצצות נפלו ברחוב הרצל בעיר וגרמו לאבדות בנפש של עשרות אנשים אך למשפחתי קרה נס. אהובה ישבה במרפסת הקדמית בחזית הבית עם גיסתה סרח ובנה דרורי. בסביבות השעה 11:00 בבוקר קמו סרח ודרורי ללכת ואהובה ליוותה אותם לדלת. אז סרח נזכרה ששכחה דבר מה ושלושתם, אהובה, סרח ודרורי נכנסו הביתה ואילו סבתי שרי, שבלשון חיבה כינו אותה שורק'ה, נשארה בעגלה במרפסת הקדמית".
"אז הגיחו מטוסים מצריים והטילו פצצות בשמי ראשון לציון כשרסיסים נחתו ישירות במרפסת. אהובה רצה לשורק'ה ששכבה בעגלה, כשהגיעה לעגלה מצאה אותה מחוררת כולה, אפילו עמוד המרפסת לידו עמדה העגלה ניזוק כולו, אבל למרבה המזל, התינוקת נותרה בריאה ושלמה תודות לשמיכה הקייצית שכיסתה אותה ובלמה את הרסיסים מלפגוע בה".
המשפחה הבינה איזה נס גדול קרה לה ועד יומה האחרון שרי שמרה את השמיכה המיוחדת. "סבתא רבתא שלי, אהובה, נפגעה בידה מרסיס אשר ליווה אותה עד ליומה האחרון, את הסיפור שמענו ממנה כשהכנתי עבודת שורשים. סבתי שורק'ה ביקשה לחלוק את הסיפור עם כולם ובמהלך השנים ביקשו ממנה את השמיכה למוזיאון אך היא סירבה כי הייתה מאוד קשורה אליה. רק בחודשים האחרונים לחייה היא החליטה לשחרר וביקשה שנמצא לה מקום ראוי שיפרסם את הסיפור שלה, כי המשפחה שלנו מאוד ציונית וסבתא הרגישה שהוא חלק מההיסטוריה של העיר, כך שמבחינתנו זה כמו להגשים את הצוואה שלה.
כשמלחמת 'חרבות ברזל' פרצה סבתא היתה צלולה, היא סיפרה לי שיש לה חלומות איך היא נכנסת בעצמה לרצועת עזה ומשחררת חטופים. המצב הדיר שינה מעיניה. היא הותירה אחריה 5 ילדים, 14 נכדים, 2 נינות, וסיפור מיוחד במינו שחשוב לנו שאנשים יכירו".
