מי שנחשב לאחד מגיבורי שבעה באוקטובר הוא סרן עידן בלוי, קשר גדוד 13 של גולני, שהחזיק בטלפון האדום בתוך החמ"ל של מוצב נחל עוז, וניווט בין הפיקוד העליון של הצבא ועד אחרון הטנקיסטים.
הכל נפסק בשנייה שיחידות הנוח'בה של החמאס הגיעו לדלת וזרקו רימון. עתה משפחתו וחבריו של עידן עומדים להקדיש טורניר לזכרו ביום הולדתו שיתקיים בסוף החודש. "אני קוראת לכל תושבי העיר לבוא לאירוע", אומרת רווית בלוי, אמו של עידן.
עידן היה בן 21 וחצי במותו. הוא נולד בראשון לציון, למד בבית הספר מרחבים, משם המשיך למקיף י"א במגמה טכנולוגית. הוא הותיר אחריו הורים, רווית (מורה לתמטיקה ושפה בבית הספר "חתני פרס נובל") ואלכס ושני אחים אריאל (18), הילה (13).
קראו גם:
"הוא היה ילד טוב מיסודו, ואנחנו כהורים הולכים עם הילה מעל הראש, גאווה ונחת מכל כך הרבה דברים טובים", מוסיפה האם רווית. "הוא הקרין אדישות ואסרטיביות במינון הנכון, הוא היה מבריק וציני כאחד, ראה את הדברים בחדות. אהב לבלות וגם אהב את הבית, היה עם מעגלים של חברים שלא נגמרים, וכמובן גם עם חברתו מזה שלוש שנים - ליהי שלנו".
בשורת המוות. "ארבעה ימים ניסינו להבין איפה הילד"
"בשבעה באוקטובר ידענו שעידן בבסיס צבאי בנחל עוז – ומה כבר יכול לקרות שם?! כל אחד מבני המשפחה שלח לו מסרון אם הכל בסדר, ולכל אחד הוא השיב עם אייקון רגוע של לב או לייק – רק לא הבנו שהוא וכל חבריו נלחמים על החיים שלהם".
סרן עידן בלוי היה קצין התקשורת של גדוד 13 של גולני. "אני יודעת שבשעה 05:30 היה חילופי משמרות כוננות עם שחר, והוא אף דיבר עם החברה שלו, ליהי, שהייתה בקו שריון בצפון הארץ - ואמר לה שהוא חוזר למיטה. בשעה 06:29 עם האזעקות הוא כבר רץ לחמ"ל – שם התנהל סוג של קרב. עידן הוא סיפור גבורה בפני עצמו, וזאת כיוון שלא היו קודקודים. המג"ד תפס את כפר עזה והסמג"ד נפצע, ולכן עידן לקח את הפיקוד על הטלפון האדום. הוא הכווין זיק של כטמ"מ ובזכותו נהרגו שישה מחבלים. בקור רוח ובמקצועיות הוא ניהל את הקשר בין המטכ"ל בקריה ועד אחרון הטנקיסטים".
רווית מספרת כי לאחרונה שמעה חלק מן הקלטות שהשמיע לה הצבא מהחמ"ל: "עידן היה שם יחד עם 14 חיילות וחיילים. בקלטות הקשר שמעתי אותו בקשר עם הטנקיסטים, נותן להם הוראות ומנחה אותם, עד שבשלב מסוים אף אחד כבר לא ענה לו, כולם נפלו או נחטפו... עידן ושאר צוות החמ"ל נלחמו על חייהם בקור רוח עד שבשעה 12:00 בצהריים נזרק רימון מחוץ לדלת, והחמ"ל הוצת על יושביו".
איך נודע לך על מותו?
"בהמשך היום ראינו שהוא לא עונה לנו יותר. ישבנו ארבעה ימים וניסינו להבין איפה הילד, עד שהצבא הגיע בין יום שלישי ליום רביעי ודפק לנו בדלת".
פגשת חיילים או קצינים ששירתו עם עידן?
"במהלך השבעה לא הגיע אף אחד מגולני - רק אחרי שהם יצאו מעזה הם הגיעו. הפכנו למשפחה. במהלך השבעה, הילדים דאגו לשלוח את ההורים שלהם, וכל אחד העביר דרכם סיפור מופלא על כמה עידן היה משמעותי וקשוב, שאהב מאוד את התפקיד, והוכיח שהוא לוחם. יש מקרה אחד שנגע לליבי – שלחיילת לא היה טוב במשרד שלה, והוא אמר לה – בואי קחי את שלי, לא אכפת לי איפה אני יושב".
בת הזוג ליהי: "מנהיג מסור ורציני"
ליהי שמישאן, חברתו של עידן ז"ל, כיום קצינת תקשוב בחטיבה של חיל השריון, מספרת ל-"ידיעות ראשון" כי "עידן התגייס באוגוסט 2020 למסלול הייעודי לקצונת קשרי גדוד – שם נפגשנו, והיינו חודשים יחד בטירונות ובקורס. עידן היה בחור מאוד אינטליגנט וחוש הומור ציני מיוחד. הוא ידע לתפוס את החלל של כל חדר עם המנהיגות והרוח שלו. הוא כל כך נהנה מהתפקיד שלו ואפשר היה לראות כמה הוא מסור אליו ולגולני - ועשה כל מה שאפשר. גם בהתנהלות שלו בשבעה באוקטובר היה נחוש ורציני, המשיך לתפקד כמו שמצופה ממנו ולעשות עוד דברים מופלאים שעדיין אסור לספר, וזה מעורר השראה ברמה אחרת".
חברי ילדותו: "תמיד לקח אחריות"
שלושה מחברי הילדות הטובים ביותר של עידן מראשון לציון, בר כהן, אלעד עמירה ויובל דיגה, שכעת מטיילים בהודו, מספרים בשיחה עם "מיינט ראשון": "עידן היה החבר הכי טוב של שלושתנו. בן אדם כל כך מופלא בכל רמה, תמיד לקח אחריות, בתקופות הכי קשות הוא זה שתמיד ידע לתת עזרה, תמיד סמכנו עליו. בגיל 13 היתה לו בגרות של בן 18. מעבר לאדם מופלא, הייתה לו אינטליגנציה רגשית מאוד גבוהה".
לאחרונה התגייסה אריאל, אחותו בת ה-18 של עידן ז"ל לתפקיד מדריכות חי"ר נמר.
רווית, לא סירבת שהיא תלך לקרבי?
"אין לי בעיה עם זה. נהפוך הוא, זה בית שגדל על ערכים על חינוך מסוים, ואני לא יכולה לבקש ממנה לשנות את החיים שלה ולהישאר מאחור, היא גם לא הייתה מסכימה. היא בחרה מסלול מאוד לא פשוט, קשוח ורחוק מהבית, ואני גאה בה. אני רואה אותה כגיבורה – כי כמו שלא פשוט לאבד ילד, גם לא פשוט לאבד אח".
יום ההולדת: הזמן לטורניר מפואר
עתה מארגנת המשפחה ומיטב מחבריו מראשון לציון משחק טורניר קט-רגל לזכרו של עידן. אמו, רווית מוסיפה: "בתקופה הראשונה לאסון חברים פנו אליי שעידן מאוד אהב כדורגל. בכל חמשוש היה יורד מהבית, כותב בקבוצה של חברים שיש משחק – והיה מתעקש שכולם יבואו. מצאנו לנכון שיום ההולדת שלו זה הזמן הכי נכון לעשות לכבודו טורניר מפואר, גם כדי שכל העולם יידע מי ומה הוא היה".
האירוע יתקיים ביום שישי, 28 במרץ, בשעה 11:30 בבית מכבי.
