קרן קליגר–עשור
מרכז רפואי "שמיר־אסף הרופא"
שם הדמות: "ג'ונם חיימשלי"
גיל: 46
מספר שנים בתחום: 10
קראו גם:
איך הגעתי לתחום: "אני שחקנית. למדתי בבית ספר למשחק ואני גם עוסקת בתיאטרון רחוב. הבנתי שהקשר והמגע עם הקהל מייצר תגובה שטובה להם וגם לי, הרבה יותר מאשר לשחק על במה בתיאטרון סטנדרטי. אני גם אוהבת מאוד את הצד הטיפולי, לעזור לאנשים ולראות איך אני מצליחה לגרום לשינוי. למדתי את התחום והתחלתי לעסוק בזה".
מקרה שזכור לי: "לאחרונה היה ילד שהגיע לבית החולים. זה ילד שחוזר לאשפוזים בגלל בעיה שאיתה הוא נולד. הגעתי יום אחד ויצרתי איתו קשר ראשוני ולמחרת נתקלתי בו שוב במחלקה ושאלתי מה שלומו, אז הוא ענה 'באסה'. שאלתי למה והוא אמר שהוא מפסיד שיעור זום בנושא מחאות, משהו שמאוד עניין אותו. זרמתי איתו ואמרתי לו שאנחנו יכולים לייצר מחאה משלנו, בבית החולים. הוא מאוד אהב את הרעיון ואמר שהוא רוצה למחות על הדקירות והמחטים. בתוך כמה רגעים הרמנו הפגנה במסדרון, צעקנו שנמאס לנו להידקר בבית חולים. את הכל צילמנו ושלחנו למורה שלו. באמצעות זה אפשר להבין שהליצן הרפואי הוא הכתובת של הילדים והנוער לפורקן, מאפשרים להם את הכל".
אסתר גור
בית חולים "רעות" ביד אליהו
שם הדמות: "קוקולה" (עוגייה מתוקה)
גיל: 73
מספר שנים בתחום: 5
עיר מגורים: חולון
איך הגעתי לתחום: "עבדתי במשך שנים ארוכות כאחות. כשיצאתי לפנסיה, בני חלה בסרטן והחלטתי לעבור תפקיד, אך להישאר בתחום הבריאות. כשמצאתי את עצמי בצד השני של מיטת החולה, הבנתי כמה רפואה יש בצחוק ואיזו עבודת קודש עושים הליצנים הרפואיים. כשבני החלים למדתי קורס ליצנות רפואית ב'שמחת הלב' ומאז אני מתנדבת בבית החולים השיקומי 'רעות' ביד אליהו".
כך השפיעה עלי הקורונה: "זה לא פשוט בכלל. אני בקבוצת סיכון, אז הילדים שלי ממש התעקשו שאתרחק מכל סיכון. התנדבתי מעט בין הסגרים, אבל זה לא אותו הדבר. למרות שנשארתי בבית, הקפדתי להתעדכן מול האחיות במצבם של המטופלים שהכרתי ואהבתי".
מקרה שזכור לי: "הם תמיד בראש שלי, והיה קשה כשאחד מהם כבר עזב את העולם ואני לא הייתי לצידו. לשמחתי, אני אחרי שני חיסונים, והודות לתו הירוק אוכל בקרוב לשוב להתנדבות שלי באופן מלא. הפעילות כליצנית רפואית חסרה לנשמה שלי. אומרים שכשאתה מעניק אתה מקבל כפליים, אז כל מה שקיבלתי מהמטופלים מאוד חסר לי. אני זקוקה להם בדיוק כפי שהם זקוקים לי".
אמיר כהן
בית חולים "קפלן"
שם הדמות: "דוקטור סוויצ'"
גיל: 46
מספר שנים בתחום: 5
עיר מגורים: רחובות
ביום־יום: עובד בהנדסת רשתות
איך הגעתי לתחום: "תמיד הייתי פעיל והתנדבתי. אני ואשתי נסענו וראינו פרסומת של קורס לליצנות רפואית ואשתי אמרה: 'אולי תעשה?'. עשיתי קורס של חצי שנה ב'שמחת הלב' ומזה חמש שנים שאני מתנדב בבית חולים קפלן ובעוד אירועים שונים שמזמינים אותנו אליהם, בעיקר עם הקהל המבוגר ויחד עם חבר קרוב, ד"ר מנץ".
כך עברה עלי תקופת הקורונה: "בתקופה של הקורונה עשינו הפסקה. חזרתי ככה בקטנה, ואנחנו הולכים לפעמים לבתי אבות ולבית חולים. אני חודש אחרי החיסון השני ואנחנו מחכים שהמצב יהיה קצת יותר בטוח. אני לוקח את הנושא ברצינות, וזה חסר בינתיים".
אני הכי אוהב בליצנות הרפואית: "אתה נכנס לחדר ויש לך כמה שניות להסתכל ולקלוט מה יתאים למי שנמצא בחדר. אני תמיד אומר שאני אינטרסנט ‑ אני מקבל הרבה יותר ממה שאני נותן. הסיפוק הגדול כשאתה רואה בן אדם שהעיניים שלו היו כבויות לפני כן מחייך, שווה את הכל".
מקרה שזכור לי במיוחד: "פעם היה סיני שלא דיבר עברית או אנגלית. הוצאתי גוגל תרגום בדיבור, ושאלתי אותו: 'שלום, איך אתה מרגיש?', הוא ענה והגוגל אמר: 'טוב, תודה רבה", וככה ניהלנו שיחה שלמה".
מירי חזיזה
בתי החולים "שמיר־אסף הרופא" ו"קפלן"
שם הדמות: "מירי מיני מאוס"
גיל: 59 ("אבל נראית 49")
מספר שנים בתחום: 3
עיר מגורים: רמלה
איך הגעתי לתחום: "אני מאפרת במקצועי, אבל אוהבת מאוד תרומה וסיוע לקהילה, ולפני כמה שנים חשבתי איך אוכל לעזור לאנשים בדרכים אחרות, והגעתי לקורס הליצנים הרפואיים. למדתי את המקצוע במשך שנה וחצי וזה עלה לא מעט, אבל זה שווה כל שקל מההשקעה, משהו אדיר בשביל הנשמה, ממלא אותי. אני משוגעת על זה וממליצה לכולם ללכת ללמוד ליצנות רפואית.
"כמו כל הליצנים הרפואיים אני עוסקת בכך בהתנדבות מלאה ועיקר העיסוק שלי הוא לשמח ילדים לפני טיפולים רפואיים לא פשוטים, ואני גם מלווה בבתיהם ילדים החולים במחלות חשוכות מרפא".
מקרה שהשפיע עלי במיוחד: "אין מקרה מסוים, וכל מפגש הוא עולם ומלואו, ובמעברים בין הביקורים לבין השגרה לומדים להעריך את החיים ומבינים כמה מתעסקים בשטויות ביומיום".
איך הקורונה השפיעה עלייך: "אני נשואה, אמא לשלושה ילדים ולשבעה נכדים שאחד מהם תכף מתגייס, והקורונה קצת הרחיקה אותנו מהחולים, אבל לאט־לאט חוזרים ופורים הגיע, אז חובה להיות שמחים".
"במהות שלי אני אופטימית ורואה הכל בוורוד, והמוטו שלי בחיים הוא 'להוציא את הטוב מתוך הרע'".
