השבוע הציגה השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, את אסטרטגיית המשרד לשנים הבאות בנוגע להטמנת פסולת אלא, שלטענת עיריית ראשון לציון, שבאותה נשימה, מקדם המשרד מתקן פסולת מסוכן בשפד"ן שלא תואם אסטרטגיה הזו. כך למשל האסטרטגיה של המשרד להגנת הסביבה הציבה יעד 20% הטמנה של פסולת, בעוד המתקן בשפד"ן צפוי לשלוח מראש 50% להטמנה.
בעירייה עוד טוענים כי תהליך הטיפול בפסולת יכלול חומרים מסוכנים ומאות מיליוני שקלים יבוזבזו על ניסיון למנוע נזק למי התהום ממתקן מיותר ומסוכן.
1 צפייה בגלריה
"מחטף". השטח בו אמור לקום המתקן
"מחטף". השטח בו אמור לקום המתקן
השטח בו אמור לקום המתקן
(צילום פרטי)
עוד טוענים בעירייה כי המתקן המתוכנן מבוסס על טכנולוגיה מיושנת של טיפול בפסולת שאין אתה ניסיון בישראל, על ידי יזמים שאין להם ניסיון בתחום. עיריות באזור מתנגדות בתוקף, בהן גם ראשון לציון, רבבות תושבים הצטרפו למאבק במתקן המסוכן.
ראש עיריית ראשון לציון, רז קינסטליך: "הבהרתי למשרד להגנת הסביבה, ולעומדים בראשו, כי לא נאפשר להקים מתקן מסוכן בראשון לציון. זו סכנה אמיתית לתושבי העיר והאזור, זו סכנה לסביבה ובזבוז מופרז של כספי ציבור. מוזר כי ביום בו המשרד להגנת הסביבה מציג אסטרטגיית פסולת חדשה, הוא עדיין מתעקש על מתקן מסוכן ומיושן".
קראו גם:
בעירייה מוסיפים וטוענים כי המשרד להגנ"ס דורש לתעדף מתקנים מקומיים לטיפול בפסולת – אבל מקדם מתקן שנוי במחלוקת בהשקעה של 817 מיליון שקלים שאמור לקלוט 1500 טון ליום. כמו כן, המשרד דורש שקיפות לציבור, אבל מקדם מתקן פסולת שאין אתו ניסיון קודם שכולל חומרים מסוכנים ומסרטנים (אמוניה, מתאן, פורמלדהיד) ומבלי שנבדקו הפליטות לאוויר.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "הפרויקט המתוכנן של חברת זירו וויסט בשפד"ן הוא מתקן למיחזור פסולת, הכולל מיון וטיפול בפסולת אורגנית. משמעות הדבר היא שהפסולת עוברת מיון, והתוצרים מהפסולת - כגון קרטון ונייר, פלסטיק, מתכות וזכוכית - מועברים למפעלי מיחזור. החומר האורגני עובר תהליך עיכול אנאירובי ובסיומו יועבר לפי העניין לשימוש בחלקאות, גינון או כחומר כיסוי.
אין מדובר במתקן תרמי לשריפת הפסולת ולא תתבצע כל שריפה של פסולת במסגרת הפרויקט.
המתקן נדרש לעמוד בתקינה המקובלת, והמשרד להגנת הסביבה, ילווה ויפקח על תהליכי ההקמה והתפעול של המתקן.
הפרויקט נעשה בהתאם למדיניות המשרד להגנת הסביבה לעידוד המיחזור ולצמצום ההטמנה, ותוך בחינה ואישור של המשרד באשר לתכנון המוצע. בנוסף, הוגש תסקיר של השפעה על הסביבה, ובמסגרתו נבחן פוטנציאל ההשפעות הסביבתיות מהמתקן ומפעילותו.
המשרד להגנת הסביבה בדק את התסקיר ומצא כי בפרויקט ניתן מענה למניעת זיהום אוויר ומטרדי ריח, מניעת רעש, מניעת זיהום קרקע ומי תהום ועוד.
נציין, כי הביוגז הנוצר מתהליכי העיכול על-ידי חיידקים, מנוצל בגנרטורים כאנרגיה ירוקה. לצורך מניעת ריחות לסביבה, מבני המתקן סגורים ואף מתוכננת מערכת ליניקת האוויר וטיפול בביופילטר ביולוגי.
באחרונה, התקיים דיון בוועדה המחוזית ליידוע הציבור בדבר קידום הפרויקט, כנדרש על פי ההנחיות הסטטוטוריות הנגזרות מתמ"א1".
עוד מציינים במשרד כי השבוע פורסמה אסטרטגיית הפסולת החדשה של ישראל המציגה שרשרת טיפול בפסולת שלפיה לאחר האיסוף, הפסולת האורגנית (המהווה 43% מסך הפסולת) תועבר למתקן טיפול מכני ביולוגי. במתקנים אלו הפסולת תעבור מיון משלים נוסף ומשם - למערכי קומפוסטציה ועיכול אנאירובי (כמו במתקן בראשון לציון) לייצור ביוגז לתהליכי ייצוב וקומפוסטציה לייצור דשן איכותי לחקלאות או לגינון.
הפסולת היבשה (המהווה כ-39% מסך הפסולת) מהפח הכתום ומפחי המיחזור השכונתיים תועבר למתקני מיון, שבהם החומרים המתמחזרים יופרדו לזרמים שונים ויועברו למיחזור. חומרים "נחותים" שלא ניתן למחזר, יחולצו ויעברו להשבה לאנרגיה במידת האפשר או להטמנה. הפח הירוק עם הפסולת השיורית (המהווה כ-18% מסך הפסולת) יועבר לפס מיון ייעודי ויחולצו ממנו חומרים מתמחזרים. פסולת שיורית שאינה מתמחזרת תועבר להשבה לאנרגיה או להטמנה.