תושבים במערב ראשון לציון העלו בימים האחרונים הילוך במאבקם נגד פרויקט אתר המיחזור של חברת "זירו וויסט", שעתיד לקום באזור השפד"ן. התושבים, שהחתימו עד כה עצומה נגד האתר ופעלו בתקשורת, החלו לבדוק את הנתיב המשפטי והעלויות הכלכליות.
קראו גם:
בזירו וויסט שומעים את הקולות, וביום שלישי אף ערכו כנס תושבים שבו ניסו להפיג את החששות ולהשיב לטענות.
למרות זאת, מתעקשים ראשי המחאה וטוענים כי הם אינם מעוניינים בהידברות, ויהיו מוכנים ללכת כל הדרך כדי להסיר את מה שהם מכנים "איום מתקן הפסולת".
"יש המון מתקנים כאלה בעולם שנמצאים בקרבת בתי תושבים ואף בתוך ריכוזי אוכלוסיה", אומר אלון פולישוק, בכיר בזירו וויסט. "אנחנו שומעים את רחשי הלב של הציבור, וחלק מהסוגיות נכונות ברמה המקצועית וחלקן חששות של ציבור שלא מכיר עד הסוף את המתקן ותוצריו. כל האמירות שהמתקן הזה פולט חלקיקים מסרטנים שפוגעים בבריאות הן לא נכונות. בשונה מתחנות כוח כאלה ואחרות, שאמורות לתת מענה לשריפת רכיבי הדלק, אצלנו הארובות יטפלו רק במטרדי הריח. זה אכן מטרד, אבל לא סכנה בריאותית, וגם פוטנציאל הריח הוא מאוד מינורי.
"תמיד יש תקלות ואי אפשר להבטיח לתושבים הגנה וביטוח. יש אירועים של תקלות, אבל בעולם שלנו, מקום שאין תוצרים וחלקיקים שמסכנים את הציבור, התקלות לא יסכנו את הציבור. גם אם חרגתי מסף מטרד הריח, זה לא מסכן את הציבור, אבל זה גם מקרה קיצון שלא אמור לקרות".
לדברי פולישוק, האשפה שמגיעה לחברה עוברת מיון טכנולוגי חכם שבורר מתוכה את מה שהוא בר‑מיחזור. "מכונות ימיינו את החומרים לפלסטיק, מתכת ונייר, וכל אלה ייאספו ויצאו החוצה למתקני מיחזור. אחרי שהחומרים יצאו החוצה הם יעברו לשלב האנאירובי. אחר כך נייצר חשמל בכמות זניחה ומשאר החומר נעשה קומפוסט איכותי ביותר. זה כל התהליך במתקן. כל הפסולת שמגיעה אלינו היא לא מסוכנת אלא ביתית, שאנשים זורקים לפח. שום דבר תעשייתי".
את התושבים דברי ההרגעה שלכם לא ממש מעניינים, והרבה מהמוחים החליטו ללכת נגד היוזמה בכל הכוח.
"יש הליך סדור. אנחנו עושים מפגשי הסברה ומאמינים בשקיפות. הגענו עד כה רק על בסיס אישור של המשרד להגנת הסביבה, שבדק את הכל עם צוות היועצים שלו. הציבור רשאי כמובן להגיש התנגדות עד סוך החודש, ואני אבחן כל טענה עם היועצים שלי".
