תושבת ראשון לציון הסובלת מנכות ומתניידת בכיסא גלגלים, טוענת לחוסר רגישות מצד הנהלת קאנטרי "נווה הדרים" הסמוך לביתה. לטענתה, המסלול היחיד שבו היא יכולה לשחות בבריכה שבקאנטרי, שבו יש כיסא מיוחד שיכול להוריד אותה למים, תפוס מדי יום לטובת שיעורי שחייה לילדים. "הם פשוט אמרו לי שאם אני לא רוצה, אז שאני אקח את הכסף שלי ואעזוב. זאת התנהגות לא אנושית", היא מספרת בעצב.
"אני מוגדרת נכה בשיעור של 100 אחוזים עם אובדן כושר עבודה בגלל מחלות רקע שהולכות ומחמירות, וזה עוד יילך ויידרדר", מספרת האישה, ששמה לירון. "הקאנטרי הקרוב לבית שלי, נווה הדרים, היה מקום שאליו הייתי מגיעה לעתים קרובות כדי לשחות, דבר שעוזר לי בריאותית. בבריכה עצמה יש את המסלול הצמוד לקיר, ורק בו אני יכולה לשחות, כי יש כיסא מיוחד שבעזרתו אני יכולה לרדת למים, ויש את הקיר שבו אני נאחזת ומתקדמת לאורכו. הבעיה שלי היא שבחודשים האלה של הקיץ, המסלול הזה תפוס מדי יום עבור שיעורי שחייה של ילדים, חוץ מבשעות הבוקר או סופי שבוע.
"אני לא יכולה לבוא בשעות הבוקר, כי כמעט כל יום יש לי עניינים שקשורים למצבי הרפואי ‑ בדיקות או טיפולים, ולכן האפשרות היחידה שלי היא להגיע בצהריים. אמרו לי שאני יכולה להיות במסלול הזה, אבל ללא שני הילדים שלי, שזאת גם הצעה לא טובה כי הם שני ילדים קטנים ולא יכול להיות שהם יהיו בצד אחד ללא השגחה כשאני בצד השני. הם העדיפו להחזיר לי את הכסף במקום להיות איתי. פשוט קחי את הכסף ולכי. כל כך משפיל. ברגע שהפכתי להיות נכה אני כבר כלום, אפילו לא חצי אדם".
קראו גם:
ז'אנה פריזנט, מנהלת הקאנטרי, הגיבה לטענות: "ניסינו להציע לה מגוון פתרונות, אבל היא לא הסכימה לקבל אף אחד מהם. בשעות שהיא רוצה להגיע יש שיעורי שחייה והמציל אמר לה שהיא יכולה להיות במסלול, אבל היא רוצה להיות עם הילדים שלה.
"אמרנו לה שהיא יכולה לבוא בבוקר, כי אחר כך יש שיעורי שחייה. הבעיה שהיא באה עם ילדים וזה מפריע בנתיב השחייה של הלימודים. היא יכולה להביא מטפלת שתשמור על הילדים שלה. אנחנו לא שירותי בייביסיטר. אני מסכימה שזה נשמע חוסר רגישות אבל לא נעצור את כל פעילות הקאנטרי בשבילה. אין לי פתרון אחר עבורה".
