שנתיים וחצי עברו מאז שז'נט דעבול ז"ל נהרגה בתאונת דרכים טרגית. רעייתו של המשנה לראש העירייה, אסף דעבול, היתה מורת נהיגה אהובה, עורכת דין נמרצת שהגשימה את חלומה רגע לפני גיל 50 והמסמר בכל מסיבה. בשבוע שעבר חנך דעבול אמבולנס זק"א על שמה ובמקביל העיד בדיון במשפטו של הנהג הפוגע שנאשם בנהיגה מופרזת וגרם למותה.
שם נדהם לגלות כי העונש שמבקשים עבורו הוא כשנתיים מאסר בלבד. "זה לא נתפס שאדם שהרס משפחה שלמה ישב פחות משנתיים בכלא", הוא אומר בראיון מיוחד השבוע ומספר על הגעגוע שלא פוסק: "אני מוקף במשפחה וחברים אבל אין יום שאני לא יושב במשרד ובוכה".
4 צפייה בגלריה
דעבול. "עברו שנתיים וחצי והכאב הזה הוא כמו חור בלב שרק גדל"
דעבול. "עברו שנתיים וחצי והכאב הזה הוא כמו חור בלב שרק גדל"
דעבול. "עברו שנתיים וחצי והכאב הזה הוא כמו חור בלב שרק גדל"
(צילום: ליאור שרון )


הלילה הנורא. "איבדנו אותה ברגע"


זה קרה לפני שנתיים וחצי, במסיבת חנוכה אצל חברים. בני הזוג דעבול, בדיוק שיפצו את ביתם הגדול שבראשון לציון ולכן בסיום המסיבה נסעו לבתם, אצלה התגוררו בזמן השיפוץ. "ז'נט דאגה להכל, ישבה עם המהנדס, הקבלן, המעצב, הכל היה באחריותה", נזכר אסף, "היא היתה אישה מאוד מיוחדת, תמיד דאגה להכל ולכולם. הגענו ברכבים נפרדים כי לפני המסיבה היא נשאה דברים במסגרת תפקידה באיגוד מורי הנהיגה. אני זוכר שרגע לפני שהיא הגיעה למסיבה הכל היה רגוע ושקט ואיך שהיא נכנסה היא היתה כמו אור, מיד התחיל השמח, כולם קמו לרקוד, לשיר, לחגוג. זו הייתה ז'נט, לכל מקום שהיא נכנסה אף אחד לא יכל לפספס אותה".

קראו גם:

"בסיום האירוע התלבטנו אם לנסוע יחד או כל אחד ברכב שלו, כי היו לה סידורים למחרת בבוקר מוקדם. בסופו של דבר חזרנו לבת שלנו במושב עזריה ברכבים נפרדים, אני הגעתי ראשון וכנראה נשכבתי לרגע ונרדמתי. באחת בלילה בתי העירה אותי מודאגת, היא לא הבינה מדוע ז'נט לא חזרה. קמתי בבהלה וניסיתי להתקשר אליה. התברר שהיא לקחה פנייה לא נכונה לכיוון המושב וכשעמדה בצדי הדרך על כביש 431 רכב שנהג בפראות וניסה לעקוף מהשוליים נכנס בה והיא נהרגה במקום. הוא נסע במהירות של 180 קמ"ש, לא היה לה סיכוי. זה היה הלם, לא הבנתי איך איבדנו אותה ברגע".

4 צפייה בגלריה
ג'נט דעבול
ג'נט דעבול
ג'נט דעבול ז"ל
(צילום: מתוך הפייסבוק)

הגעגוע. "היא חסרה לי כל יום"


גם היום, שנתיים וחצי אחרי אותו לילה ארור דעבול מתקשה לחנוק את הדמעות. "היינו זוג אחר, היום כבר אין זוגות כאלו. הכרנו כשהייתי קצין תורן בצריפין והיא הגיעה לבקר את אחותה ששירתה בבסיס, מיד התחלתי איתה. תוך חצי שנה כבר נישאנו, היינו נשואים 45 שנה אבל מדברים בטלפון 8 פעמים ביום, כל ערב היינו יושבים יחד לעשן נרגילה, זה היה זמן האיכות שלנו. יש לנו שלושה ילדים, היום יש לנו 18 נכדים, אבל ז'נט הכירה רק 16.
"היא הייתה אישה שיכלה לעשות הכל, מסמר בקיר? ז'נט מטפלת, סתימה בכיור? היא כבר עם הכלים מסתדרת בעצמה. לא ידעתי לעשות שום דבר בבית בלעדיה. אחרי אלפי תלמידים וקריירה כמורה לנהיגה, בגיל 49 היא החליטה שהיא רוצה להיות עורכת דין. בהתחלה צחקתי שהיא כבר קשישה לזה, לא הבנתי למה באמצע החיים היא רוצה דבר כל כך גדול. אבל היא עשתה תואר ראשון ואז תואר שני ועברה את כל המבחנים.
"ז'נט התחילה לעבוד בעריכת דין במקביל לעבודה כמורה לנהיגה. כל הלקוחות שלה היו מרוצים, היו לה אנרגיות מדהימות, טיפלה בכולם באהבה גדולה. אחרי התאונה הבן שלי, שגם כן עורך דין, לקח על עצמו לטפל בכל התיקים הפתוחים שלה כי ידענו שזה חשוב לה שכולם יהיו בסדר".
למרות הקושי, דעבול מקפיד להקיף את עצמו במשפחה ועשייה ציבורית. "היום אני גר בבית היפה שהיא שיפצה בלעדיה. פיניתי לבני וששת ילדיו קומה בבית, שיגורו איתי. גם את אמא של ז'נט הבאתי אלינו הביתה, היא בת 83 והתגוררה בקומה 3 בבניין בלי מעלית. במשך שנים היא עזרה לנו לגדל את הילדים, טיפלה במשפחתי וגם בי. מבחינתי זו הכרת הטוב על כל מה שעשתה עבורנו, יש לה יחידת דיור מרווחת בגודל 80 מ"ר ואני משתדל שיהיה לה כל מה שהיא רוצה.

4 צפייה בגלריה
דעבול. "עברו שנתיים וחצי והכאב הזה הוא כמו חור בלב שרק גדל"
דעבול. "עברו שנתיים וחצי והכאב הזה הוא כמו חור בלב שרק גדל"
דעבול ותמונות אשתו ג'נט ז"ל.
(צילום: ליאור שרון )

"אני מוקף באהבה ומשפחה, אבל זה לא מוריד מהכאב. אין יום שאני לא יושב במשרד ובוכה. במשך שנים היא היתה מנהל המטה שלי, פעם אחת הבאנו מישהו אחר כדי לפנות לה זמן ואחרי חודש היא פיטרה אותו, היא העדיפה לעשות הכל בעצמה ותמכה בי באופן מלא בעשייה הציבורית. בבחירות האחרונות היה לי קשה בלעדיה, היא מאוד חסרה לי".

דרמה במשפט. "אני המום מהעונש"


הנהג הפוגע, תושב אבו גוש, הואשם בגרימת מותה של ז'נט. על פי כתב האישום, הנהג נסע באופן רשלני ופרוע, תוך זגזוג מהיר בין רכבים בעודו נוסע במהירות של כ-180 קמ"ש. בשבוע שעבר התקיים דיון בבית המשפט בנוגע לעונשו ודעבול הופתע לגלות כי הוא צפוי לקבל רק שנתיים מאסר, שגם אותם יוכל בקלות לקצר.
"בשבוע שעבר היינו בבית המשפט, הייתי המום שהם מבקשים רק שנתיים מאסר, זה עונש מגוחך. הבן אדם הזה הרס את המשפחה כולה. הוא הרס עולם שלם ובקושי ישב בכלא, כי שנתיים מאסר אפשר לקצר בקלות.
"לא איבדתי רק רעיה, איבדתי את חברת הנפש שלי, איבדתי את החברה הכי טובה שלי ואין יום שאני לא מתגעגע אליה, איך אפשר להתעלם מזה? הנושא הזה בליבי, לא עוזב אותי. כל תאונה שאני רואה בטלוויזיה אני נכנס לאמוק, כל הסרט של התאונה שלה עולה לי בראש ואני מדמיין מה קרה שם.
"בדיון נתנו לנו הזדמנות לדבר והצגתי לשופטת כתבה שמראה כי בשנה האחרונה תאונות הדרכים בישראל עלו ב-12 אחוז. אם לא יחמירו בענישה פשוט ימשיכו להרוג אנשים על הכביש, אי אפשר להמשיך לזלזל בחיי אדם. עברו שנתיים וחצי והכאב הזה הוא כמו חור בלב שרק גדל, הוא לא נסגר".

4 צפייה בגלריה
דעבול. "עברו שנתיים וחצי והכאב הזה הוא כמו חור בלב שרק גדל"
דעבול. "עברו שנתיים וחצי והכאב הזה הוא כמו חור בלב שרק גדל"
דעבול. "התרומה לזק"א זו הדרך הכי טובה להנציח אותה"
(צילום: ליאור שרון )

התרומה לזק"א. "הדרך הטובה להנציח אותה"


בשבוע שעבר בטקס מרגש תרמה המשפחה אמבולנס לזק"א על שמה של ז'נט. "תמיד אומרים 'אחרי מות. קדושים' אבל ז'נט באמת הייתה משהו מיוחד, בחגים עוזרת לי עם סלי מזון, דואגת לכולם, תמיד עשתה שמח ומלאת נתינה, לכן בחרנו בתרומה הזו שמאפיינת אותה כל כך.
בטקס המרגש נכחו אנשי ציבור רבים, ביניהם השר מיקי זוהר, חבר הכנסת דוד ביטן, חבר הכנסת גדעון סער, חבר הכנסת חנוך מיליביצקי, בני בגין, ראש העירייה רז קינסטליך, חברי מועצה רבים, משפחה וחברים שהגיעו להוקיר את זכרה של ז'נט. קינסטליך ודעבול העניקו תעודת הוקרה ומגיני כבוד לארגון זק"א ראשון לציון על מלאכת הקודש במלחמת חרבות ברזל.
"כשדיברתי סיפרתי לכולם שז'נט אשתי האהובה הייתה אשת חסד של אמת ואף פעם לא השיבה פנים ריקם של מי שפנה אליה, היא תמיד נענתה לכל פונה שרק ביקש עזרה ולכן אין דרך יותר טובה מלהנציח את זכרה בארגון שכל מהותו הוא חסד ללא לאות.
"חשוב לי לומר לכל מי שקורא, אם יש לכם מישהו שאתם אוהבים תגידו לו את זה כל יום, אל תפספסו הזדמנות. אני מתחרט שלא אמרתי את זה כל יום לאשתי, אבל גם יודע שהיא ידעה כמה אהבתי והערכתי אותה, אני וכל המשפחה".