13 שעות שהתה אורן וקסלר בממ"ד ביתה בנתיב העשרה בשבת השחורה של ה-7 באוקטובר. באותו זמן מחבלי חמאס הפכו את ביתה למחסן נשק וטבחו בשכניה. שמונה חודשים לאחר שניצלה, היא מנסה לשקם את חייה ואת העסק יוצא הדופן שלה בראשון לציון.
ארון הנעליים הפך מחסן נשק למחבלים
אורן וקסלר אם לשני בנים (27,25) היא מעצבת נעלים מצליחה שחיה 25 שנה בנתיב העשרה שבעוטף עזה. דבר לא הכין אותה לסיוט שהיא ומשפחתה עברו ב-7 באוקטובר.
"כשהתחילו האזעקות הייתי לבד בבית. הבנים שלי היו אצל אבא שלהם, ואף אחד לא באמת הבין מה קורה. לא היה לנו חשמל וגם לא אינטרנט, אז לא צפינו בחדשות ורק דיווחים מעטים מחברים הרכיבו את התמונה והבנו שיש מחבלים בישוב", היא מספרת.
קראו גם:
כשהתחילו היריות וקסלר הסתגרה בממ"ד, וגם כשפסקו היא לא יצאה, מה שבדיעבד הציל את חייה. "שמעתי המון רעשים בחוץ אבל לא יצאתי, רק אחרי כמעט 13 שעות שמעתי קולות בעברית והעזתי לצאת, הבנתי שזה צה"ל", היא נזכרת. אז הבחינה מה קרה לחדר שבו היא מאחסנת את הנעליים שהיא מעצבת ומוכרת: "המחבלים הפכו אותו למחסן נשק. הטמינו שם אמל"ח ומחסניות. למזלי לא יצאתי, אז הם לא ידעו שאני שם. זה כנראה מה שהציל אותי".
איך יצאתם משם?
"כשהחיילים הגיעו הבן שלי רץ אלי, אמר לי שעכשיו אנחנו יוצאים מנתיב העשרה. נכנסתי עם הבנים לרכב, בלי ליווי או הגנה, ונסענו בטירוף לכיוון הבית של אמא שלי בגדרה. לא הסתכלתי מהחלון, לא הייתי מסוגלת, אבל הבנים שלי ראו את המחבלים המתים שרועים בצידי הדרך.
"כל הנסיעה לא דיברנו, מאוד חששנו שיש עוד מחבלים בדרך, הכביש היה פנוי ומאוד מיהרנו. זו גם היתה סוג של הדחקה במצב שהוא לא שגרתי. רק כשהגענו לגדרה פתאום התחלנו לשתף, הבנים שלי ראו כיצד רוצחים את השכנים שלנו, נרצחו זוג מהקיבוץ שהיו חברים טובים שלנו. נרצחו 20 אנשים מנתיב העשרה, אנחנו ישוב מאוד קטן וקהילה מאוד מגובשת. זו כמות בלתי נתפסת".
הנעליים והשפיות
בחודשים שאחרי הטבח נדמה שהזמן עצר מלכת. שלושה חודשים שבהם נחשפו עוד ועוד פרטים על מה שהתרחש בישוב, האנשים שנרצחו או נחטפו. במקביל הבינה וקסלר כשכדי לשרוד כלכלית ולשמור על השפיות היא חייבת לחזור לעיצוב הנעליים שלה.
"כעצמית הייתי חייבת לחפש דרך להציל את העסק שלי כי זו הפרנסה היחידה שלי", היא אומרת ומתארת מציאות שמעולם לא יכלה לדמיין: "פעמיים ליווה אותנו כוח צבאי כדי לחלץ את מלאי העסק שלי, כמובן שלא הצלחנו לקחת הכל אבל נתנו לנו חצי שעה וחטפנו מה שיכולנו. שמעתי בומים שבחיים שלי לא שמעתי, ואני רגילה לאזעקות, אש ללא הפסקה, זה היה נורא".
העסק קם לתחייה בראשון לציון
לפני שלושה חודשים עברה וקסלר לשכונת הרקפות בראשון לציון, וכאן היא מנסה לשוב ולשקם את עסק נעלי הווינטאג' המעוצבות והאהובות שלה, ולהחזיר אותו לחיים.
וקסלר מעצבת נעלי וינטאג' ייחודיות עם הדפסים מקוריים, שיצרה בהשראת חוויותיה כתושבת בעוטף עזה. את הנעליים היא מייצרת בישראל, במפעל שלאחרונה נסגר, אבל למרות כל האתגרים היא לא אומרת נואש.
מה התכנון לעתיד?
"יש לי המון לקוחות קבועות, כשהמלחמה פרצה כולן התקשרו והתעניינו בשלומי. עכשיו אני בעיקר מנסה לחסל את המלאי הקיים, אני מבינה שזה דורש כסף, אז אני עושה מחירי חיסול ומקווה שבקרוב אוכל לשוב לעצב וליצר במפעל בארץ. לאן אני ממשיכה מכאן? למדתי שהחיים לא צפויים".
את הנעליים האלה לא תמצאו בכל מקום, העסק הקטן והמיוחד הזה פועל מדירתה של וקסלר בראשון לציון, ולשם ניתן להגיע, בתיאום מראש באתר .
