האורחים הבודדים שהגיעו לאולם השמחות בפתח תקווה לא ידעו את נפשם ממבוכה. אירוע בר המצווה של חתן השמחה הפך לתקרית עצובה ככל שהזמן עבר ושולחנות החברים נותרו מיותמים. שיחת טלפון אחת ולאחריה הודעת וואטסאפ הקפיצה בתוך פחות משעה מאות גברים, נשים וילדים שהתייצבו באולם השמחות והפכו את בר המצווה לאירוע בלתי נשכח.
קראו גם:
מי שעומד מאחורי גלגל ההצלה הזה הם זוהר גיל וזמיר דבורה, שני תושבי ראשון לציון שמפעילים את קבוצת "המרקדים" שכל ייחודה הוא להציל אירועים נטולי אורחים, תופעה שלמרבה הצער חוזרת על עצמה יותר ויותר בשנים האחרונות.
"פוסט שהילדה קראה"
גיל (36), נשוי ואב לשניים ודבורה (45), נשוי ואב לחמישה, שניהם תושבי העיר, מספרים שהכל התחיל ממש במקרה, בעקבות אירוע שהם שמעו עליו דרך הפייסבוק. "זה היה בחודש יוני", מספר גיל, "הייתי בבית ודיברתי עם דבורה. הבת שלו קראה פוסט מטריד בפייסבוק. הוא סיפר לי שיש מקרה שבו נער בר מצווה נמצא באולם בראשון לציון עם המשפחה שלו ואין שם אורחים. הוא דיבר איתי על זה ושאל אם אני רוצה לצאת יחד איתו להגיע לאולם כדי לשמח את נער הבר המצווה ותוך זמן קצר יצאנו לדרך.
בתוך דקות האולם היה מלא עד אפס מקום באנשים שנחשפו גם הם לקריאה לבוא ולשמח ויחד עם מאות אנשים זרים רקדנו ושימחנו את הילד. כשעשינו בירור לגבי הסיבה שבגללה לא הגיעו חברים לשמח את אותו נער התברר לנו שהחברים שלו עשו עליו חרם וזאת הסיבה שאף אחד מהם לא הגיע.
"ההורים של הילד לא הפסיקו לבכות מהתרגשות לאורך כל הערב והדמעות על החרם שהילדים עשו עליו התחלפו מהר בדמעות של שמחה"
"בנקודת הזמן הזאת הבנו שיש פה מקום להקים יוזמה גדולה שתהיה פתרון נקודתי לאירועים מהסוג הזה. והחלטנו שאולי צריך להפוך את זה לסוג של יוזמה, כי בטח יש עכשיו הרבה אנשים שלא מגיעים אליהם כי זאת תקופת קורונה ואנשים חוששים להגיע לשמחות, יש מבוגרים שפחות רוצים לצאת וזה פוגע באפשרות לשמח. גם שמענו על כך שיש יותר ויותר מקרים של חרמות, שילדים ונערים מחליטים לעשות חרם על חבר לכיתה או לשכבה ובזמן אירוע משמח שלו מחליטים לא להגיע, בדיוק כמו האירוע שבו הכל התחיל".
היענות גדולה
הבת של דבורה הייתה למעשה המוח מאחורי הכל. "היא דחפה אותנו לעשות את זה אחרי שהיא ראתה כמה זה שימח אותנו לעשות שמח באותו ערב ואמרה שצריך לקדם את זה", סיפר דבורה. "היא עזרה לנו לפתוח קבוצת פייסבוק שהייתה ההתחלה של כל זה".
"פתחנו קבוצת וואטסאפ שבה הכנסנו חברים ומכרים שלנו והוספנו גם קישור בפייסבוק להצטרפות כשזה הוגבל לתושבים מאזור המרכז", הוסיף גיל. "הייתה היענות מאוד גדולה ותוך פחות משבוע הקבוצה הייתה מלאה עד אפס מקום וכל 257 המקומות נתפסו. המשכנו לקבל המון בקשות של אנשים מכל רחבי הארץ שביקשו גם הם להיות חלק מהקבוצה הזאת שנקראת "המרקדים" והבנו שיש לנו פה משהו הרבה יותר גדול ביד ואי אפשר להשאיר את זה רק בגדר קבוצה אחת בודדה. התחלנו לפתוח קבוצות לפי אזורי מגורים וגם לפי מגזרים, דהיינו חרדים או חילונים ונכון להיום יש כבר 12 קבוצות עם למעלה מ-1,700 חברים", הוא אומר ומספר על המנגנון המשומן שהפך כבר ליחידה מאומנת ומתואמת. "אנחנו מקבלים המון פניות. יש ימים שאני מקבל למעלה מחמישים פניות של אנשים שמבקשים מאיתנו להגיע ולשמח".
איך זה בעצם עובד?
"המנגנון עובד באופן יעיל. מקבלים הודעות לקבוצה שנקראת "קבוצת מעבר" שבה זמיר, אני ועוד שני מנהלים נמצאים. זאת קבוצה שאליה אנחנו מכניסים את אלו שפנו אלינו וביקשו סיוע. בקבוצה הזאת אנחנו מקבלים פרטים כדי שנדע לאיזה סוג אירוע לשייך אותו, אם זה אופי דתי או חילוני וכדומה. לאחר מכן אנחנו מוסיפים את בעל האירוע לקבוצה הרלוונטית והחל מאותו הרגע המתנדבים נמצאים בכוננות קריאה למקרה שבה יינתן האות שהאורחים לא הגיעו ויש צורך להגיע"
רגעים בלתי נשכחים
השניים חיים כבר חצי שנה מאירוע לאירוע אבל יש כמה שהצליחו להיכנס להם חזק אל הלב, כפי שמספר דבורה. "אני זוכר אירוע שקרה לפני שבועיים, אירוע באלעד שבמסגרתו נישאו שני חרשים והמשפחה ביקשה שנגיע לשמח כי מרבית האורחים הם חירשים. היה חשש שלא יהיו מספיק שמחים כי הם מתקשים לשמוע את המוסיקה. הייתי שם עם המשפחה שלי וראיתי שלא מצליחים לשמח אותם ומיד הפעלתי את הקבוצה ותוך דקות ממש הגיעו עשרות בחורי ישיבה והם עשו שמח בצורה שלא ראיתי כמותה. זה נגע לי ללב לראות איך הם התרגשו ששמחנו איתם".
"אנחנו באים נטו לרקוד ולשמוח, לא באים לאכול אבל היו פעמים שמתנדבים שלנו גם שמו צ'ק. אנחנו לא מחייבים ולא מבקשים מהפעילים שלנו לעשות את זה, אבל כל אחד והיכולת שלו"
גיל: "לי זכור אירוע במגזר הדתי, זוג נכים שבעצם המשפחה פנתה אלינו מבעוד מועד מחשש שלא יגיעו אנשים. הם חששו שאורחים לא יגיעו כי חלקם התגוררו רחוק וחלק אמרו להם כבר שהקורונה לא תאפשר להם לבוא. אמרנו להם שאנחנו נתגייס לעזור להם ובתחילת האירוע באמת ראינו שהאורחים לא מגיעים ובהודעה אחת לקבוצות הגיעו בתוך פחות משעה 300 איש שרקדו ועשו שמח עד השעות הקטנות של הלילה יחד עם החתן והכלה.
"אני זוכר גם היה אירוע נוסף שריגש אותי מאוד והיה בפתח תקווה. שמענו על מקרה של ילד שעבר חרם וקיבלנו הודעה על כך. הגענו לשם וראינו שיש אנשים בודדים באולם ובקבלת הפנים ואחרי כמה טלפונים שעשינו הגיעו מאות מתנדבים יחד עם המשפחות שלהם כדי לחגוג איתו. גם מפעילי אירועים באו, מעגלי מתופפים ורקדנים מקצועיים ועשו שמח. הרמנו את האולם באוויר. ההורים של הילד לא הפסיקו לבכות מהתרגשות לאורך כל הערב והדמעות על החרם שהילדים עשו עליו התחלפו מהר בדמעות של שמחה והתרגשות מהאירוע הייחודי שעשינו להם.
ומה נוהל המתנות? אתם משאירים צ'ק?
"אנחנו לא מביאים צ'קים אלא באים נטו לרקוד ולשמוח, לא באים לאכול אבל היו פעמים שמתנדבים שלנו גם שמו צ'ק. אנחנו לא מחייבים ולא מבקשים מהפעילים שלנו לעשות את זה, אבל כל אחד והיכולת שלו. אם מישהו מרגיש צורך לתת מתנה אנחנו לא נמנע את זה ממנו".
האירועים שנחרתו בלבם:
חתונה של זוג חירשים באלעד - "המשפחה ביקשה שנגיע כי רוב הקהל היו כבדי שמיעה. עשרות בחורי ישיבה נענו לקריאה והגיעו לעשות שמח".
חתונה של בני זוג נכים - "המשפחה ביקשה מאיתנו סיוע מבעוד מועד כי היו כהרבה ביטולים. תוך פחות משעה הגיעו 300 איש לשמח אותם ברחבה".
בר מצווה של נער שעבר חרם - "האירוע התחיל עם כמה אורחים בודדים. הצלחנו להביא מאות אנשים, מעגלי מתופפים, רקדנים, הרמנו את האולם באוויר. ההורים שלו הסתכלו המומים ובכו".
