למה ראשון לציון: "נולדתי וגדלתי בחולון, ואני גרה בראשון לציון מזה 24 שנים. עברתי לכאן בעקבות בעלי גיל־עד, שגדל בעיר. אני אוהבת את הקצב של העיר ואת האנשים. ההשקעה בחינוך ובבני הנוער ניכרת מאוד".
קראו גם:
אז בבית הספר: "למדתי בתיכון קריית שרת בחולון במגמת שפות. בבית הספר היו לא מעט מורים משמעותיים שהשפיעו עליי, שכן בחרתי להמשיך לעסוק בחינוך. מאוד אהבתי ללמוד והייתי פעילה במועצת תלמידים".
פגישה בהזמנה: "הייתי שמחה מאוד לחבק עוד פעם אחת את אמא שלי שנפטרה לפני שלוש שנים, ללא הכנה מוקדמת. הייתי מחבקת אותה ומספרת לה על הנכדים הנפלאים שלה ועל ילדיה שכל כך אהבה".
תוכניות לסופ"ש: "בשבתות אני משתדלת לנוח מהשבוע, אבל לצד הכנות לשבוע חדש בעבודה ומענה על המיילים. אני גם אוהבת לאפות ולארח את משפחתי היקרה ואת חבריי".
שיר לשבת: "אין יום בשבוע, ובעיקר בסופי שבוע ללא שלמה ארצי. בעיניי סמל לישראליות שמשקף כל מה שטוב בארץ הזו. השיר האהוב עליי הוא 'נוף ילדות'. השיר מספר על הארץ שהייתה פעם ואיך רואה אותה האיש המבוגר שחוזר למחוזות ילדותו".
המקום שלי: "ראשון לציון הישנה, אני זוכרת את בית קפה 'קפולסקי' ברח' ז'בוטינסקי כשרק הגעתי לגור כאן, לפני 24 שנים. הטיול במדרחוב ברחוב רוטשילד אז והיום - חנויות חדשות לצד ישנות - גורם להנאה ורוגע".
תיבת ההצעות: "העלאת התנאים לאוניברסיטאות בעת קבלת מורים, ויצירת עדיפות לאומית למקצוע ההוראה, מעמדו וחשיבותו".
מה חדש: "כמנהלת קריית חינוך בעיר אני מודאגת כמו כולם ממצב מערכת החינוך בארץ. אני חושבת שנעשית עבודה נפלאה בראשון, אך יחד עם זאת חשוב להעלות את שכר המורים והפיכת מקצוע המורה למקצוע נחשק".