הרבה זמן לא העליתי טור אישי. הרגשתי שהחומרים קצת חוזרים על עצמם, וכמה אפשר לכתוב על אירועים נוספים בעיר? נכון שזה תמיד כיף, אבל חשוב לי לגוון ולאתגר את עצמי ואתכם.
אז הנה אני שוב כאן, והנושא שאני רוצה לכתוב עליו הוא: הבריונות ברשת. הנושא בוער בי, והוא קשור ליחס אליי כאל אישה רווקה ופעילה פוליטית וחברתית בעיר.
בריונות רשת עושה שימוש ברשתות החברתיות במטרה לפגוע, להעליב, לאיים, להטריד, ללעוג או להשפיל בצורה מכוונת ובאופן חוזר ונשנה.
מזה תקופה ארוכה אני עוברת שיימינג ברשת. אחרי מסכת פוסטים משפילים "מרומזים" על הרווקות שלי, ושיש לי כלב בקבוצות העירוניות, שכל הקבוצה היריבה שותפה לבדיחה על חשבוני. פניתי לאותו אדם וזה מה שענה לי:
"אפילו גבר תפרן לא הצלחת למצוא, מישהו עם דופק שיהנהן את הראש כמו הכלב של הדשבורד".
"בינתיים אני שוב חוגג באירופה ואת בודדה גלמודה עם ברונו זוהר".
ואני שואלת: מה חטאי? שאני רווקה? שיש לי כלב שאני אוהבת ולקחתי אותו אחרי שננטש פעמיים? שאני פעילה בעיר ויש לי אג'נדה פוליטית?
האמרות של אותו אדם ברשת עלולות להביא לחוסר אימוץ של בעלי חיים. האם אתם רוצים בזה?
קראו גם:
אתם מוכנים שידברו כך לבת או לאחות שלכם? ואם לא, מדוע אתם מאפשרים את התופעה כשאתם נתקלים בה? הרי הדבר הנכון לעשות הוא להוקיע התנהגות כזו מהחברה. זו אלימות לכל דבר ועניין!
אדם שמדבר או כותב ככה הוא אלים ויש לטפל בו איפה שהחוק לא כל כך מאפשר, בגלל שאי אפשר להוכיח שאכן מדובר בי, אבל המסר שלו מחלחל: אישה לא נשואה עם דעות וכלב היא מטרה נלעגת.
אסור לנו כחברה לאפשר לאדם כזה ולקבוצתו לתת למסר הזה לעבור בשתיקה.
פשוט אסור.
סומכת עליכם!
עדי זהר, פעילה חברתית בראשון לציון ומנהלת פורום ראשון לציון - הירוקים
