כשמדינת ישראל התמודדה עם הלחימה בעזה במסגרת צוק איתן, נאלץ מיכאל סולימן מראשון לציון, אז רק בן 11, להתמודד עם מלחמה אחרת לגמרי. "הרגשתי שיש לי גולה בצוואר והראיתי לאמא שלי", הוא נזכר השבוע, "אחרי סדרת בדיקות הרופאים החליטו שצריך לעשות ניתוח כדי להוציא אותה ולגלות אם היא סרטנית או לא".
קראו גם:
כשהתשובה הגיעה התהפכו חייהם של מיכאל ומשפחתו, "התברר שזה סרטן בלוטות הלימפה ושהוא כבר מפושט", מספרת האם מירב. "בהתחלה זה היה שוק. בשבוע הראשון הסתובבתי בבית ולא הפסקתי לומר לעצמי בקול רם 'יש לי ילד חולה סרטן'. בעלי אמר לי שלא יכול להיות שזה נכון כי מיכאל נראה כמו ילד בריא, אבל זו היתה קביעת הרופאים והבנו שצריך להתמודד עם זה. אחרי האבחנה הכל היה מהיר ומיכאל התחיל טיפולים בתל השומר". מיכאל: "לא כל כך ידעתי מה זה אומר. הדבר היחיד שאני זוכר זה ששאלתי את הרופאה אם אוכל לשרת בקרבי".
בתוך המחלה זה מה שהטריד אותך?
"ראיתי ילדים שהיו איתי במחלקה ופתאום כבר לא חזרו. תמיד בראש מאחורה היתה מחשבה שזה יכול להיגמר לא טוב, אבל לא חשבתי שזה יקרה גם לי, הייתי מאוד אופטימי".
מירב: "כשהתחלנו ללכת לבית החולים מיכאל אמר לי 'אם אני אראה שאת מחייכת אני אדע שהכל בסדר'. זה משפט שליווה אותי לאורך כל הטיפולים, לשדר לו שהוא יהיה בסדר.כששאלתי את הרופאה מה סיכוי ההחלמה היא ענתה ש־95 אחוז, אבל שאם הוא יפול על החמישה אחוזים אז מה משנה הסטטיסטיקה?".
"הרופא אמר שהצבא לא צריך אותי"
במשך שנה שלמה עבר מיכאל 12 סבבים של כימותרפיה, ואז התבשר שהצליח להחלים לחלוטין. "כשאתה מקבל הודעה כזו אתה מאמין, אבל עדיין יש לך את החשש הזה של 'אוקיי אבל מה עכשיו?'", מספרת מירב. "ואז מתחילים מעקב כדי לראות שהסרטן לא חוזר. רציתי כבר לדעת מתי אני אהיה בטווח הביטחון ואוכל לנשום באמת לרווחה. הרופאה אמרה שככל שנתרחק, הסיכוי לחזרה הוא קטן ואפשר להתחיל לקוות שזה מאחור. לפני שמונה חודשים עברו בדיוק חמש שנים מאז שמיכאל הבריא וחשבנו שהנה הפרק הזה מאחורינו".
"אני כבר ארבע שנים מתנדב בתחנת כיבוי אש בראשון לציון. ביום כיפור בשנה שעברה הגעתי לאירוע של שריפה במקלט תוך כדי שאני בצום. עבדתי, הזעתי והכל בלי לאכול או לשתות. אין שום סיבה שלא אצליח לעשות דברים שדורשים מאמץ פיזי במסגרת הצבאית"
אלא שדווקא כאשר מיכאל ובני משפחתו יכלו להתחיל לנשום לרווחה, הם נאלצו להתחיל קרב אחר לגמרי. "קיבלתי צו ראשון והגעתי לבקו"ם כמו כולם", מספר מיכאל. "נשלחתי לרופא שהסתכל בטופס ועל העבר הרפואי שלי ומיד נתן לי פטור משירות צבאי, פרופיל 21. הוא אמר לי שהצבא לא צריך אותי כרגע ושאני יכול ללכת הביתה. הייתי מרוסק כי הבנתי שהחלום שלי להתגייס, בטח לקרבי, נגדע. אח שלי הוא קצין בתותחנים ורציתי גם אני להגיע לשם אבל בצה"ל החליטו אחרת. אמא ראתה כמה קשה לי והתחילה להזיז הרים עבורי".
מירב: "לקחנו עורך דין וניגשנו לוועדת הערעור של צה"ל. במקביל התחלתי לבדוק איך הצבא מתנהל מול ילדים שהחלימו מסרטן. בוועדה הוחלט לשנות את ההחלטה של הרופא הצבאי ופרופיל 21 בוטל. משם התחיל מסע שלם לקביעת הפרופיל החדש. הוא עבר סדרת בדיקות הכל יצא תקין אבל הצבא קבע לו פרופיל 64 שזה עדיין לא קרבי".
מיכאל שמתכונן כבר שנים לקראת הגיוס לצה"ל ומקפיד לשמור על כושר מספר בכאב. "עשיתי כל מה שהצבא ביקש ממני, עמדתי בכל קריטריון, אבל בכל פעם שמו לי עוד ברקס ושוב ושוב אמרו לי 'לא'. פעם אחר פעם. הטענה היתה שיש סיכוי תיאורטי שהפעילות הגופנית שאני אעשה תפגע לי בלב. כבר שנה וחצי אני עושה ספורט, אני מאוד פעיל ועדיין קבעו את החלטה הזו".
מירב: "לא ויתרנו. הלכנו לרופא לב בכיר שעשה לו בדיקות מעמיקות וקבע שמיכאל יכול לשרת בשירות קרבי ואין שום בעיה. חזרנו לצבא עם הקביעה של הרופא אבל הם עדיין מסרבים, לא מוכנים לקבל שום חוות דעת".
בג"ץ יכריע
גם הסירובים השונים לא מייאשים את מיכאל, שנתמך על ידי משפחתו. כמוצא אחרון עתר מיכאל בימים האחרונים לבג"ץ בדרישה להעלות לו את הפרופיל ולהתייחס אליו בהתאם לקביעת הרופאים. "אני כבר ארבע שנים מתנדב בתחנת כיבוי האש בראשון לציון. הגעתי לשם דרך מחויבות אישית בתיכון והתאהבתי בשירות. אני כבאי לכל דבר. ביום כיפור שעבר הגעתי לאירוע של שריפה במקלט תוך כדי שאני בצום. עבדתי, הזעתי והכל בלי לאכול ולשתות אבל התגברתי. אין שום סיבה שלא אצליח לעשות דברים שדורשים מאמץ פיזי במסגרת הצבאית.
"אני מאמין שהצבא יבין בסוף שיש כאן אדם שרוצה לתרום ולממש את עצמו", מסכם מיכאל. "אני לא נגד צה"ל, אלא פשוט חושב שהוא עושה איתי טעות ואני מבקש שיחזור בו".
דובר צה"ל מסר: "צה"ל מברך מועמדים לשירות המבקשים לשרת בתפקידים משמעותיים. השיבוץ לתפקיד נקבע בהתחשב במצב הרפואי בעת הליך הגיוס, וזאת מתוך מחוייבותו של הצבא לשמור על בריאות החיילים. ככלל, אין מניעה לשבץ בתפקידי לחימה גם חיילים שהחלימו מסרטן, בהתאם לקריטריונים. לא נוכל להתייחס למקרה זה בשל צנעת הפרט. המענה יינתן כמקובל במסגרת ההליכים המשפטיים".
