במשך 50 שנות הפעילות שלו, ידע מועדון הכדורגל של שיכון המזרח רגעי שמחה רבים, אבל גם לא מעט רגעי שפל. בצל הישגים כמו עלייה לליגה א' או העפלה לשמינית גמר גביע המדינה, היו גם ירידות לליגה ג' ותבוסות כואבות, אבל נדמה שאף רגע לא היה קשה כל כך כמו מה שעובר בימים האחרונים על חברי הקבוצה ואוהדיה.
קראו גם:
"העירייה החליטה להפסיק להזרים אלינו תקציבים, מה שאומר שהקבוצה עלולה להיסגר. זאת בושה לעיר, בושה לראש העירייה", אומר בזעם יושב ראש הקבוצה המיתולוגי, יששכר בוריה, שגם טוען בתוקף: "כל זה בגלל שאנחנו מזרחיים. בסוף האנשים יחזרו לפשע כמו שהיה בעבר".
הודיעו שמפסיקים לתקצב
כדי להבין את האמוציות צריך לחזור אחורה, לימי סוף שנות ה־60 אז נוסד מועדון הכדורגל בשם הפועל שיכון המזרח. ארבע שנים לאחר מכן כבר עלתה הקבוצה החדשה לליגה ב'. לקראת עונת 1977/78 המועדון התאחד עם אגודת מכבי ראשון לציון ונקרא מעתה מכבי שיכון המזרח. בסיום אותה עונה, העפילה הקבוצה המאוחדת לליגה ב'. האיחוד עם מכבי נמשך עד לשנת 1981, אך גם לאחר מכן המשיך המועדון להשתמש בשם מכבי שיכון המזרח. בעונת 1987/88 עלה המועדון לליגה א' בפעם הראשונה, אך בעונת 1990/91 חזר לליגה ב'. לאחר ארבע שנים, המועדון עלה שוב לליגה א', אך בהמשך ירדה הקבוצה שוב לליגה ב' ונשארה שם עד שפורקה לפני עונת 1999/00.
אבל זה לא היה סופו של המועדון. ב־2004 הוא הוקם מחדש תחת השם "מועדון ספורט שיכון המזרח" או בקיצור "מ.ס. שיכון המזרח".
השבוע חזרה הקבוצה להתאמן לאחר פגרת קורונה ארוכה ובקרוב גם המשחקים עתידים לחזור, אך במקום התרגשות נרשמת על המגרש אווירת נכאים, אחרי שהעירייה הודיעה לקבוצה כי היא אינה מתכננת להמשיך להעביר תקציבים למועדון, מה שלמעשה מעמיד את המשך קיומו בסכנה. "מדובר בקבוצת צמרת בליגה ב' שמצליחה להטריף את השכונה", טוען בלהט מנהל הקבוצה אלי אמסלם. "לכל משחק מגיעים לפחות מאה אוהדים, אבל זה גם תלוי בהצלחות. עכשיו הקיום של המועדון בסכנה כי העירייה החליטה להפסיק לתקצב, וזה נזק גדול כי התקציב שלנו מבוסס ב־90 אחוז על הרשות".
לדברי אמסלם בכל שנה מקבלת הקבוצה מהעירייה תקציב בסדר גודל של 450 אלף שקל שמשמשים בין השאר לרכישת ציוד ואימונים, "עכשיו אומרים לנו שלא נקבל כלום אז המשמעות של זה היא שלא נצליח לשרוד. אנחנו מביאים נוער מהבית, מממנים את הנסיעות שלהם, שלושה אימונים ומשחק פעם בשבוע זה עולה כסף, אנחנו לא חוג כדורגל. במצב כזה הקבוצה תיסגר תוך חודש חודשיים אם לא נמצא איזה משקיע שייקח אותנו תחת חסותו.
"ביקשנו לדעת מהעירייה למה היא לא מתקצבת אותנו אבל שם ענו לנו שהתקבלה החלטה לתקצב רק קבוצת ספורט בכירה אחת מכל ענף", טוען אמסלם ומאשים: "הכל נעשה בדרך של פוליטיקה זולה. אם ראש העירייה לא יחזור בו מההחלטה שלו אז אנחנו נעתור מינהלית לבית משפט כנגדו ונקווה שבית הדין יוכיח את צדקתנו כי לקבוצה כמונו יש זכות קיום בעיר הרביעית בגודלה. לא יכול להיות שיש מקום רק לקבוצת כדורגל אחת בעיר".
למה בעצם להמשיך לתמוך בקבוצה מליגות נמוכות, ללא הישגים, בעידן כלכלי קשה?
"אנחנו מהווים מסגרת להמון צעירים לתושבי השכונה שבזכותנו יש להם אופק ועתיד. ראש העירייה אומר שהוא רוצה להשקיע בנוער וזה מבורך, אבל בהפועל ראשון לציון מצליחים לעלות כל שנה שני שחקנים לקבוצה הבוגרת ומה יעשו כל אלה שנותרו בחוץ? הקבוצה שלנו מספקת מסגרת שמונעת מהם ללכת להסתובב ברחוב. בשכונה יש משפחות שאין להן את האמצעים לשלוח את הילדים שלהם למסגרות של קבוצות גדולות כיוון שזו עלות כלכלית מאוד גדולה. אנחנו יכולים להיות קבוצת בת של הפועל ראשון לציון ולטפח את הנוער כמו שבערים אחרות עושים. אנחנו בסופו של דבר מחזיקים את הקהילה שלא תיפול".
"למה העירייה נגדנו?"
מי שנשמע חריף עוד יותר הוא יששכר בוריה שמלווה את הקבוצה כבר למעלה מ־50 שנה. "אני בקבוצה מהיום הראשון שלה ועכשיו הם רוצים לסגור לי אותה ולא לתת יותר תקציב? מבחינתי אני אמשיך לשחק כדורגל ואביא אנשים שישחקו אצלנו בלי כסף. אני אעשה הכל ולא אסגור את הקבוצה", הוא מצהיר, "למה למי הקבוצה הזו בכלל מפריעה? היא הרי חיה ובועטת כבר 50 שנה. אני חושב שזה משהו אישי בעירייה - הם לא רוצים שתהיה קבוצה בשיכון המזרח. למה? אני לא יודע אבל לא טוב להם שיש קבוצה בשיכון המזרח וכבר הרבה שנים זה ככה נגדנו. עצם המילה 'המזרח' בשם שלנו אומר הכל. הרי מה זה 'המזרח'? כולם מזרחיים אז זה על רקע עדתי. סימנו אותנו כי אנחנו מזרחים והם אשכנזים. זה תמיד היה ככה ולא יעזור כלום. אני מתבייש בעיר שלי, ממש מתבייש. שיכון המזרח היום זו שכונה של 30 אלף תושבים אז לאן שולחים אותם? לאן ילכו אלו שרוצים לשחק כדורגל? הם יחזרו לפשע כמו שהיה פעם".
ההודעה על הפסקת התקצוב נפלה על בוריה בימים שבהם הוא מתמודד עם משבר אישי, לאחר שאשתו הלכה לעולמה לפני שבועיים. "אני בתקופת האבל ומתעסק גם באבל של הכדורגל. בשבילי זה אבל גם לסגור קבוצה".
יו"ר הקבוצה: "הרי מה זה "המזרח"? כולם מזרחיים אז זה על רקע עדתי. סימנו אותנו כי אנחנו מזרחים והם אשכנזים. זה תמיד היה ככה ולא יעזור כלום"
גם השחקנים, שרובם נאלצים לעבוד בעבודה מרכזית אחרת כדי להתפרנס, חוששים לגורל הקבוצה. "התחושות שלנו מאוד קשות", אומר דור בן לולו מהשחקנים המרכזיים. "הקבוצה מייצגת שכונה בתוך ראשון ששנים כבר קיימת ומביאה קהל קבוע. יש את האנשים שמגיעים כל שבוע במשך תקופה ארוכה וזה החיים שלהם. ביום בהיר רוצים לבוא ולקחת מפעל חיים של עשרות שנים. מקווים שמישהו יתעשת ויבין את זה. יש להם גם עבור מה להתחבר כי הקבוצה היא אטרקטיבית וטובה ודואגת להחזיר לאוהדים, אנחנו מכירים את כולם והם מכירים ומחוברים מאוד חזק אלינו".
"נעשה מחאות ובלגנים"
ואכן, לא רק הנהלת הקבוצה ושחקניה מסרבים להשלים עם הגזירה, אלא גם האוהדים הוותיקים שמתקשים להשלים עם הבשורה על הסגירה הצפויה. "אני אוהד שרוף, הרבה יותר מסתם אוהד", מעיד על עצמו רון זולטולוב. "אני תושב חולון במקור ואשתי משיכון המזרח. אח שלה הוא האפסנאי של הקבוצה. הוא היה זה שלקח אותי למשחק הראשון. ככה, משחק אחרי משחק הגעתי והתאהבתי בקבוצה הזו שהפכה ליותר ממשפחה עבורי", הוא מספר. "אני שומע שרוצים לסגור אותם וזה עושה לי צמרמורות, לא טוב בכל הגוף, הקבוצה היא האישה השנייה שלי. אני עוזב את האישה שלי ונוסע אחרי הקבוצה לאילת, דימונה, לכל מקום בארץ. היו פעמים שנכנסתי לבית חזרה רק בקידוש של שישי בערב אחרי משחקים".
"זה עושה לי מועקה, כאב לב גדול", מוסיף דוד קונפורטיס, אוהד נוסף. "כבר 45 שנים, מאז שאני זוכר את עצמי הולך למשחקים של שיכון המזרח, עוד בימים שהיינו הולכים דרך הפרדסים אל המגרש. הייתי ילד חסר כל ומה שהיה לי זה רק הקבוצה. צריך להבין שזו משפחה. חברים שלנו משחקים פה, המשפחה או השכנים מהבית ליד משחקים כאן. סגירת הקבוצה היא בשורה רעה לכל האוהדים מהשכונה, אבל זה גם אומר שחלק מההיסטוריה של ראשון לציון תיעלם".
"אם יקבלו החלטה לסגור נביא את האוהדים ונפגין מול העירייה", מסכם זולטולוב. "נדבר יפה, אבל אם זה לא ייפתר בטוב נעשה מחאות ובלגנים".
קבוצת שיכון המזרח במספרים:
24 שחקנים בסגל
6 מתגוררים בשכונה
450 אלף שקל תקציב שנתי
23.5 ממוצע הגילאים של השחקנים
העירייה: "לאגום משאבים לקבוצה בוגרת אחת"
בעיריית ראשון לציון דוחים בתוקף את הטענות, "עיריית ראשון לציון החליטה כמדיניות להשקיע יותר בנוער והצעירים ואין כל קשר לענף ספורט כזה או אחר, או לשכונה כזו או אחרת. בעוד רשויות רבות בישראל הודיעו על קיצוץ גורף בתקציב הספורט העירוני על רקע משבר הקורונה, ראשון לציון היא מהרשויות הגדולות הבודדות שלא עשתה כן. העירייה החליטה לאגום משאבים לקבוצה בוגרת אחת בכל ענף, למחלקות הנוער ולהשקעה בשיפוץ ושדרוג מתקני ספורט, ולראיה העירייה מעמידה לרשות הקבוצה בשיכון המזרח מגרש כדורגל ומתחזקת אותו באופן שוטף. בנוסף, בשנה הקרובה צפויה העירייה להשקיע מאות אלפי שקלים בשדרוג המתקנים במגרש".
