תושבי רחוב הפור בנווה חוף נמצאים בימים אלו בתחילתו של מאבק ציבורי, זאת לאחר שהתברר להם שבקרוב צפוי לקום במרכז השכונה הוסטל לשיקום אסירים שהורשעו בעבירות אלימות.
קראו גם:
"זו שכונה שמסתובבים בה המון ילדים", אומר אחד התושבים, "אנחנו חוששים שמשהו רע עלול לקרות כאן". בתחילת השבוע נערכה ישיבת חירום של התושבים בהשתתפות נציגי העירייה, אך למרות המחאה המסתמנת, נראה שברשות לשיקום האסיר מתעקשים שההוסטל יקום כמתוכנן.
פוחדים על הילדים
לדברי התושבים, הכוונה להקים הוסטל שיקומי לאסירים העומדים בפני שחרור נודעה להם רק במקרה, "יזם ושותף בהוסטל סיפר לחברים שלו על מה שעומד לקרות, הם שיתפו אחרים וככה זה הגיע אלינו", אומר רן, המתגורר בסמוך למקום בו מיועד לקום ההוסטל. "הם בכוונה שומרים על השתיקה כדי שלא יתנגדו. אם הוא לא היה מתרברב, בכלל לא היינו יודעים על זה ואז יום אחד פשוט היינו מגלים שיש לנו סוג של בית כלא בשכונה".
לדבריו, משנודע לתושבים על הקמת ההוסטל בשכונת המגורים השקטה בה מתגוררות משפחות צעירות רבות, הם חוששים מאוד. "אני אבא לילדה בת 12, היא לא צריכה לנסוע באוטובוס בבוקר עם עבריינים. הם עדיין אסירים דה פקטו שמתגוררים צמוד אלי ונמצאים בשעות שאני לא תמיד בבית ויכול להשגיח", אומר רן בכעס. "אני לא יכול להרגיש בטוח כשיגורו לידי כאלה שניסו לרצוח את הנשים שלהם".
אבל מדובר באנשים שריצו את עונשם ומבקשים להשתקם.
"כמובן שהם מספרים ואומרים שהם מתחרטים, אבל כל אחד שנמצא 20 שנים בכלא יצטער על הכל, העיקר שישחררו אותו. כולנו מזועזעים מהמקרה של שירה איסקוב, והטיפוסים שיעברו לגור לידינו לא שונים מאביעד משה".
שכן נוסף המתגורר בסמוך להוסטל הביע גם הוא דאגה מהמצב. "התחושה המרכזית היא שיש פה נתק בין הרשויות לבין האזרח, הרגשה שלא סופרים אותנו, שמגיעה הרשות לשיקום האסיר ומנחיתה עלינו משהו שהוא נגד האופי של השכונה ובלי לשאול אף אחד קובעים לנו עובדה. אנחנו משלמים את המיסים הכי גבוהים בעיר אבל קולנו לא נשמע. אנשים שמרצים עונש מקבלים פריווילגיה על חשבוננו. הם נפגשו איתנו ואמרו לנו במפורש שהם יעשו מה שהם רואים לנכון ולא מעניין אותם מה שיש לנו לומר".
לא ברור עד כמה יוכלו התושבים לעצור את פתיחת ההוסטל, ונראה שגם הם מבינים זאת. ידוע כי כבר נחתם חוזה שכירות על המבנה, ציוד הוכנס אליו ובתוך חודשיים יושלמו ההכנות והמבנה אמור להיות מאוכלס, "אין שום דבר שיעצור מבעדם", מודים התושבים, "אז כרגע אנחנו מנסים למנוע זאת באמצעים בירוקרטיים ומשפטיים. מעלים טענות על חריגות בנייה שיש במבנה. נקווה שבזמן הזה נצליח לשכנע אותם לרדת מהרעיון".
"עדיף אנשים כאלה משכנים רגילים"
ברשות לשיקום האסיר מסבירים שהוסטלים לשיקום אסירים הוא דבר מוכר ונפוץ בישראל. מדובר באסירים שנמצאים בשליש האחרון של ריצוי המאסר שלהם ונמצאו כשירים לצאת למסגרת "משוחררת" יותר, שבה הם עוברים הכשרה לקראת החזרה לחיים מחוץ לכותלי הכלא והשתלבות חזרה בחברה. בסופה של שהייה בהוסטל מועברת חוות דעת של אחד המדריכים ששהה עם האסירים, אל ועדת השליש של שירות בתי הסוהר, ויש לכך משקל רב בהחלטה אם לקצר את עונשו של האסיר בשליש ולמעשה לשחררו לחופשי.
כיום פועלים באיזור שני הוסטלים נוספים, אחד בשיכון המזרח ואחד ביישוב אזור הסמוך לחולון.
יו"ר הרשות לשיקום האסיר, אריה ביבי, נחוש לפתוח את ההוסטל במקום שנקבע. "מדובר באנשים שהורשעו בעבירות אלימות במשפחה, לא בעברייני מין, לא בפדופילים או עברייני סמים. מניסיון ארוך שיש לי, הוסטל שכזה הוא בדיוק כמו כל בית שכנים רגיל ואפילו שקט יותר. התוכנית היא לשכן שם בסביבות 12 דיירים שמלווים במדריך צמוד מטעמנו. אסור להם להחזיק רכב ולא תהיה תנועה שלהם בתוך השכונה. לוח הזמנים שלהם מאוד ברור. הם יוצאים בשעה שבע בבוקר לעבודה וחוזרים בשעה חמש בצהריים. אחר כך יש להם פעילות בתוך הבית ובשעה עשר כולם כבר הולכים לישון, אני אומר לדיירים שכאלה אנשים עדיפים להם יותר משכנים רגילים, בטח טוב יותר מאשר מתנ"ס עירוני שמקימים באמצע שכונה".
לדברי ביבי, מניסיונו כמי שמלווה את ההוסטלים הללו כבר למעלה מ־20 שנה, הוא אינו זוכר שהיו בעיות מיוחדות, "לא מבחינת ניקיון ולא מבחינת מגע עם תושבי השכונה", הוא מדגיש. "כיהנתי כיו"ר ועדה קרואה בלוד ואני מכיר היטב בעיות עירוניות ולכן אני יודע על מה אני מדבר כשאני מצהיר שההוסטל אינו בעייתי. יש הוסטל נוסף בראשון לציון, גדול יותר, והשכנים שם מלקקים את האצבעות, אף תלונה לא קיבלנו מהם".
ביבי מציין כי חרף ההתנגדות יוקם ההוסטל, "החוק לצידנו ואני לא חושב שיהיה נכון מצד התושבים להתעקש", הוא אומר. "אני כן יכול להבטיח להם שאם תהיה תקרית הכי קטנה אני אוציא משם את ההוסטל, יש יותר הוגן מזה? אני מוכן להגיש להם התחייבות מלווה בחתימת עורך דין".
