קשה לעכל את זה. דניאלה גלבוע אמורה הייתה להיות היום (27.3) בביתה. לחגוג את יום הולדתה ה-20 עם משפחתה, חבריה ובני זוגה. במקום זה היא חטופה בעזה וגורלה אינו ידוע. בן זוגה רועי דדון ל"מיינט פתח תקוה": "כל יום הולדת שלה זה הפקה אבל עכשיו זה רחוק משם לצערי".
דניאלה נחטפה בשבת השחורה לרצועת עזה ע"י מחבלי חמאס. מיד לאחר מתקפת הרקטות בבוקר אותה שבת של ה-7 באוקטובר, שוחחה איתה אימה, אורלי, ושאלה אותה אם היא נמצאת במקום מוגן. "היא ענתה לי משהו בסגנון של 'נו באמת'", שחזרה אורלי בריאיון ל"מיינט פתח תקוה" כחודש אחרי החטיפה. "כמה דקות לאחר השעה 7:00 שלחתי לה הודעה נוספת והיא כתבה לי 'מתקיפים אותנו, תתפללי עלינו'. כאן נפל לי האסימון שזה לא אירוע רגיל ומאז היא כבר לא ענתה להודעות. ב 8:15 היה כבר רק וי אחד בווטסאפ", סיפרה האם בכאב.
קראו גם:
בהמשך עודכנה המשפחה כי דניאלה מוחזקת בעזה, ומאז הם מרכזים את מירב מאמציהם להשבתה. בינתיים חלפו כבר למעלה מ-170 ימים. איש לא תיאר לעצמו שגם את יום הולדתה היא תציין בשבי.
"זה יום לא פשוט", אומר בן דודה מאור. "סיטואציה תלושה מהמציאות שמלווה אותנו בכל יום. ציפינו שהיא תחזור קודם, הרבה לפני יום ההולדת, אבל מי חשב שייקח חצי שנה ויותר? אנחנו דואגים לה ומתגעגעים אליה מאוד.
"יש לי עוד שני אחים תאומים בגיל של דניאלה, גדלנו יחד וימי ההולדת שלנו סמוכים, כך שהשנה מדובר בתקופה עם תחושות מעורבות. אנחנו משתדלים לחזק אחד את השני ולקוות לטוב. ככל שאנחנו מתרחקים מאותה שבת, המצב הפוך להיות יותר מדאיג ויורד מסדר היום. יש תחושה שמאז חודש דצמבר לערך החיים במדינה מתחילים לחזור לעצמם באיזשהו מקום, אבל מבחינתי זה הזוי שיש שתי מציאויות: מצד אחד מלחמה, הרוגים וחטופים ומצד שני מסיבות פורים והשמש זורחת".
איך אתם מתמודדים לאורך כל התקופה והידיעות החוזרות על מו"מ שנכשל בכל פעם?
"אני באופן אישי משתדל לאחרונה לא לצרוך יותר מדי חדשות, כי זה לא עוזר לי כל כך. אבא שלי תומך מאוד באורלי וכל המשפחה עושה מאמצים כדי לסייע. לפני שבועיים נסעתי לאו"ם עם הפמלייה של שר החוץ כדי לייצג את המשפחה, והיה דיון לא פשוט בכלל כשהעלו את עניין ההתעללות המינית. היא בסך הכל בת 20, וזה מצב הזוי. ילדה מאוד עדינה שאמורה לחגוג עשור חדש לחייה, וזו סיטואציה כל כך מנותקת ממנה. אני חושב עליה בתוך כל הטירוף בעזה וזה לא נתפס, לא הולך ביחד. אנחנו מאוד רוצים שתחזור לחגוג איתנו".
מאז הסרטון שהחמאס פרסם לפני מספר שבועות, קיבלתם מידע חדש?
"אני יודע שמאז הסרטון המשפחה קיבלה אות חיים לפני כמה שבועות. אנחנו מחכים לדבר הבא, לעסקה. נגמרה הסבלנות , אין לנו אוויר יותר".
עברנו את פורים, עוד מעט פסח, יש מחשבות על ליל הסדר?
"אנחנו מאוד חיים את הרגע, ולא מה הלאה, אבל ברור שאנחנו לא רוצים להגיע לחג הפסח בלעדיה ובטח שלא לחשוב על זה".
כמו לפני פורים, גם לפני יום העצמאות המתקרב הדעות חלוקות אם לחגוג או לא, מה דעתך?
"זו שאלה טובה. מצד אחד אפשר להבין את הרצון לא לתת להם תמונת ניצחון ולהישאר חזקים, מצד שני בתור משפחות החטופים אי אפשר לחגוג ניצחון כל עוד יש חטופים ומתנהלת מלחמה. זה לא מתכתב עם המציאות ומרגיש לי מנותק לחגוג. לכן, אני כן חושב שאפשר לציין את יום העצמאות אבל לא בחגיגות מטורפות. אפשר להתאפק שנה".
על אף המציאות המורכבת, במשפחתה של דניאלה החליטו לא לוותר על ציון היום המיוחד, והחליטו לקיים טקס בקניון הכיכר שבכפר גנים בשעה 17:00, במהלכו יפריחו לשמיים בלונים צהובים. בהמשך הערב יחגגו משפחתה, בן זוגה רועי וחבריה הקרובים באופן מצומצם.
"אם הייתי יכול לברך אותה הייתי אומר לה שתישאר חזקה, שלא תישבר, שתחזור אלינו מהר בריאה ושלמה ונתחיל איתה את המסע חזרה לחיים שלה ושלנו. אנחנו אוהבים אותה מאוד", אומר בן דודה.
"זה יום שמרגיש מוזר מאוד", אומר גם בן זוגה, רועי דדון. "כל יום הולדת שלה זה הפקות אבל עכשיו זה רחוק משם לצערי. אנחנו כן נחגוג לה באופן מצומצם כמו שהייתה רוצה. אני בטוח שהיא לא רוצה שנהיה עצובים וניפול. אני מאחל לה רק שתצא משם, זה הדבר הכי טוב שאפשר לאחל לה כרגע. זה מה שהיא וכולנו רוצים, שתצא מהסיוט הזה ונחזור לחיים נורמליים".
איך מתמודדים לאורך כל התקופה הזו?
"אנחנו מאוד אופטימיים ונשארים עם הראש מעל המים. זה מבאס שהמשא ומתן לא צולח עד עכשיו אבל אני מאמין שכל דבר קורה בעתו, וכשזה יגיע, זה יגיע. אמנם אנשים מצפים ממני להיות שבור ומרוסק, אבל אני מתמודד ומנסה גם לחזק אנשים אחרים ולשמור על אופטימיות".
אתה מדמיין את הרגע שתיפגשו שוב?
"אני רואה את המפגש הזה בכל פעם שאני עוצם את העיניים. אני מדמיין את עצמי רץ אליה ומרוב התרגשות אני נופל על הרצפה ואז קם וממשיך אליה". לסיום מבקש רועי: "כל מי שקורא את הכתבה שיישאר חזק ואופטימי, ואף פעם לא יוריד את החיוך מהפנים".
גם בעיריית פתח תקוה לא שוכחים את דניאלה וב-7 באפריל (20:30) יוקדש לה מופע משותף "פנים ושמות", של הקונסרבטוריון העירוני עם הזמר והיוצר דני רובס שייערך בהיכל התרבות העירוני. למעלה מ -100 זמרים ונגנים, כולם תלמידי הקונסרבטוריון, ילוו את רובס בעיבודים תזמורתיים וקוליים שנכתבו במיוחד לערב זה ע"י המעבד רועי פרידמן. ינצחו על המופע: מיכאל דלמן שלומית מדר.
