אין ספק שהמקום האהוב עליי הוא הים.
מי שמכיר אותי יודע שהים הוא חלק ממני. בעיקר, כמה לא מפתיע, חוף הים של ראשון.
קראו גם:
החוף בראשון, בנוסף להיותו מוקד לזיכרונות ילדות שאספר טיפה מהם בהמשך, הוא ערבוב של ראשון הישנה והחדשה. לטוב ולרע. האנשים, הטיילת, המסעדות והרעש לעומת הים הטבעי, בלי שובר גלים.
כל זה הופך את רצועת החוף שלנו להכי מיוחדת שיש.
הים, בשבילי באופן אישי, הוא הבילוי האולטימטיבי של הקיץ.
בין הבריזה של הים לחול החם אין כמו שישי ושבת לשבת בחוף 4 על 4 על כוס קפה בבוקר לפני שכולם מגיעים ולקשקש עם חברה בתוספת ברונו, הכלב שלי, שתמיד איכשהו עושה פדיחות.
אגב, אנחנו הולכות עד הקצה ושותות קצת יין על הבוקר. מומלץ רק למביני עניין.
מבחינתי, בן אדם לא צריך מעבר לזה.
בפעם הראשונה שאני הולכת לים בדרך כלל אני מקבלת גוון אדמדם ששמור רק ללבנות כמוני, אבל לאט לאט השמש ואני מתרגלות אחת לשנייה ואני מקבלת גוון זהוב ושזוף, שאני מתגעגעת אליו במשך כל חודשי החורף (למרות שעם השנים למדתי למתן את השיזוף ולמרוח קרם הגנה. אין ברירה...).
החוף של ראשון (ושל בת ים, אבל זה סיפור אחר) מזכיר לי איך היינו מבריזים לים מבית הספר בנעוריי, ואיך בימי שבת, בהיעדר אוטובוסים, הגענו בדרך לא דרך בכל מקרה. הזיכרונות האלה מעלים בי חיוך אפילו ברגע זה.
השנה, אחרי הקורונה והמבצע הצבאי שמנעו מאיתנו ללכת לים, חזרנו ובגדול.
מקווה שבניגוד לשנים עברו נדע להעריך את הים ולשמור על ניקיונו וניקיון החוף ולהעביר קיץ מושלם שיפצה על התקופה הקשה והמנוכרת שעברה על כולנו... מגיע לנו!
מאחלת לכולנו קיץ עם הרבה ים ואנרגיות חיוביות.
עדי זהר, פעילה חברתית בראשון לציון ומנהלת פורום ראשון לציון - הירוקים
