למרות שהבחירות מאחורינו, ורז קינסטליך "לקח בהליכה", אין לאף אחד פנאי לנוח על זרי דפנה. גם עכשיו, בתחילתה של קדנציה נוספת, לראש העירייה הממשיך לקנדציה נוספת, מחכות לא מעט בעיות בוערות והתמודדות עם סוגיות מוכרות אך מורכבות שפוגעות משמעותית באיכות החיים של תושביו. "מיינט ראשון" מזכיר לך - ראש העירייה, לטיפולך.
הסיוט בכבישים
לא ברור מתי הפכה עיר היין והקניונים לעיר הפקקים, אך אין ספק שהיום מדובר באחד מהאתגרים הגדולים ביותר של ראשון לציון. העבודות על הרכבת הקלה, אתרי הבנייה הרבים, גידול האוכלוסייה וכמובן ריבוי כלי הרכב על הכביש, הפכו את כבישי העיר לסיוט עבור הנהגים. אך בין כל הפקקים השגרתיים בולטים כמה משמעותיים במיוחד.
נקודת הרחובות הרצל- רוטשילד-ז'בוטינסקי, שני רחובות מרכזיים שמתחברים לכביש הראשי של רחוב הרצל ועמוסים על בסיס קבוע. למרות הניסיונות לפתור את הבעיה עם שינויים ברמזורים, עדיין מדובר באזור שפקוק מאוד בעיקר בשעות הבוקר כשיש עומס של רכבים על הכביש ותושבים רבים מנסים לצאת ממרכז העיר לכיוון אזורי התעסוקה ועומס אחר הצהרים בעיקר באזור החיבור בין ז'בוטינסקי לרוטשילד ובשעות בהן היכל התרבות פועל, קניון רוטשילד ושאר הקניונים בקטנים.
אזור התעשייה ברחוב לישנסקי מייצר פקקים מכיוון שדרות משה דיין אך גם פקקים עצמאיים הודות לאזורי הסחר והבילוי הרבים באזור והחיבור לחולון. ריבוי המשאיות ורכבי אספקה שמגיעים למקום ורכבי הקונים יוצרים פקקים לאורך כל שעות היום.
הדרך לחוף הים, דרך רחבעם זאבי, הופכת בסופי השבוע לפקוקה, ולמרות שבשאר ימות השבוע הנתיבים זורמים, בסופי שבוע הם צפופים ופקוקים במיוחד.
אך אין ספק שהפקק הגדול והנורא מכולם הוא שדרות משה דיין, שבשעה נוחה תוכלו לנסוע עליו במהירות של 30 קמ"ש למרות שמדובר בכביש ראשי, אך בשעות העומס אין לכם סיכוי להתקדם ביותר מ-10 קמ"ש. בנוסף, הצורך של רכבים רבים להשתלב בנתיבי הציר, שמשתנים תדיר, גורם להחמרה בעומס כשכל רמזור יש לפחות נהג מבולבל אחד שמנסה להשתלב.
קראו גם:
הרכבת יוצאת משליטה
זה אומנם נראה רחוק, אך הרכבת הקלה הולכת ומתקרבת לראשון לציון במהירות שיא. העבודות על הקו הירוק נמצאות בשיאן ואילו העבודות על הקו האדום מתחילות בימים אלו.
כרגע העבודות על הקו הירוק מתרכזות בשדרות משה דיין, אברהם בר, רחוב אלטלנה והסביבה. נת"ע לקחה את רשות התמרור ופעם אחר פעם העירייה נאלצת להיאבק בה על שינויי תנועה שלטענתה נעשים ללא תיאום ומבלי לידע את התושבים ועל כן גוררים פקקים באזור.
בקיץ שעבר תיזמנו נהגים כמעט שעה נסיעה על ציר שדרות משה דיין, אומנם מאז יש הקלה, בין היתר בגלל המלחמה שצמצמה את מספר הרכבים על הכביש, אך עדיין מדובר בצירים פקוקים באופן חריג ונראה שככל שהעבודות יתרחבו כך המצב רק יחמיר.
בימים אלו החלו העבודות להארכת הקו האדום בראשון לציון. מדובר במיזם שנחשב להישג אישי של רז קינסטליך בעצמו, על מנת לחבר את ראשון לציון מפתח תקווה עד למתחם האלף החדש, אך העבודות שהחלו על שדרות משה דיין מבעיתות את הנהגים.
"אם היום מדובר בציר העמוס ביותר באזור, מה יקרה כשיתחילו לעבוד על הקו האדום?", סיפר נהג שעובד באזור, "אני לא חושב שיש מילים שיכולות להסביר איזה סיוט יש כאן בבקרים ובצהרים, וזה לא שבשעה רגילה לא פקוק כאן, גם בחצות הלילה אתה זוחל, אבל שעות העומס בלתי אפשריות. המחשבה שעכשיו יהיו כאן עוד עבודות, זה טירוף. היו הרבה טענות שנת"ע השתלטה על המקום, אני מאוד מקווה שהתירוצים האלו מאחורינו ושהפעם העירייה לא תיתן לאף אחד לעשות בעיר שלנו מה שהם רוצים".
דרוש פתרון לאגמון
יותר משנה שצמח היקינטון השתלט על האגמון באופן חסר פרופורציונאלי ומכסה את מרבית שטח המים. הצמח יכול להכפיל את עצמו בתוך 5 ימים, מונע מקרני השמש לחדור למים, פוגע בדגה, פוגע באיכות המים, דוחק ומכחיד צמחי מים מקומיים ומפר את האיזון האקולוגי בסביבה הימית. בחודש מאי 2023 החלה העירייה בפיילוט שבמסגרתו נכנסו כלים מיוחדים על מנת להסיר את היקינתון. תהליך הניקוי אמור להימשך מספר שבועות, אך בפועל לא הצליח להוביל לשינוי של ממש והצמח המשיך להשתלט על המים.
"ביקרתי במקום בחודשים האחרונים, המצב הולך ומחמיר", מספרת הצפרית והצלמת, יפה כדר לוי שמתגוררת בראשון לציון, "כל התוחמים ששמו סביב גדות האגם נדחפו על ידי היקינטון למרכז האגם והוא ממשיך להתפשט, יש שם מעגן לסירות מה שמרחיק את עופות המים שזקוקות לאי במים, אומנם יש עדיין עופות במקום, אבל הרבה פחות מבעבר ובוודאי הרבה פחות מינים מאז היקינטון. אפילו מתקני המשחק והציליות שהונחו עשויים פלסטיק, דבר שנוגד את כל הרעיון לשמור על הטבע".
העירייה מצידה משוכנעת כי מדובר בבעיה זניחה שהטיפול בה יפתור את הסוגיה, למעשה רק לאחרונה הציעה העירייה שיט בחינם באגמון למשרתי מילואים, במסגרת הטבות שניתנו לכוחות הביטחון תושבי העיר במטרה לסייע להם בימי המלחמה. הפעילים כמובן זועמים ודורשים למצוא פתרון קבע: "הצמח חונק את הדגים, מרחיק ציפורים ופוגע בכל המערכת האקולוגית של האגמון. בניגוד לטענות, יש פתרונות קבועים, אפשר לטפל בבעיה ולא רק לגזום צמח שאיבד שליטה", אומרת כדר לוי.
הפשיעה גוברת
למרות שבמשטרה מתעקשים שאין בראשון לציון משפחות פשע, רק בחודש שעבר נמצאו פעמיים אמצעי לחימה שעל פי החשד נגנבו מבסיסים צבאיים והוחבאו על ידי ארגון פשע והתרחש ניסיון לחיסול. בשני מוקדים שונים באזור שכונת רמת אליהו נמצאו אמצעי לחימה, בין היתר התגלו 18 רימונים ו-2 לבנות חבלה בנקודה אחת, ומיקום אחר נמצאה צידנית עם 13 רימונים.
בשני המקרים ערנותם של תושבים תמימים הצילה חיים אך המקרה השלישי כמעט והסתיים באסון. ימים ספורים לאחר מכן קול פיצוץ עז הרעיד את שכונת נווה דקלים בעיר. שוטרי תחנת ראשון לציון שהגיעו למקום איתרו שרידי פריט אמל"ח סמוך לרכב, לא היו נפגעים אך נזק נגרם לרכוש. על פי הערכה האמל"ח נועד לחסל או להעביר מסר לעבריינים מקומיים.
זמן קצר לאחר מכן הודיעה עיריית ראשון לציון כי מפקד מחוז מרכז, ניצב אבי ביטון, אישר הקמת מרכז שיטור קהילתי במזרח העיר. במכתבו ניצב ביטון ציין כי הגידול המשמעותי של העיר, כמו גם הגידול האורבני המשמעותי במזרח העיר בשכונות החדשות בהן נבנים מרכזי עסקים, כבישים ודיור, הובילו להחלטה. עוד צוין כי המשטרה תקבל מהעירייה מבנה אותו תשפץ על חשבונה ותקצה תקנים להקמת הנקודה הכוללת סיירים, חוקרים, מש"קים ורכז מודיעין.
האם התחנה החדשה תסייע במיגור הפשיעה? או שרק מאבק עיקש במלחמות הפשע בלוד ובערים סמוכות יסייע להרגיע את הרוחות? התחום הפלילי אומנם לא נמצא בשליטת העירייה, אך במסגרת תפקידו ראש עירייה לרוב נדרש גם לסוגיות כאלו.
לפני כשבועיים הכריזה החברה העירונית לביטחון וסדר ציבורי ראשון לציון על הקמת שתי יחידות מתנדבים חדשות, היחידות תפעלנה כיחידות מיוחדות בחברה, יחידת האופונעים ויחידת הרחפנים. על פי החברה הן אומנם הוקמו מלקחים ראשונים של אירועי השבעה באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" אך שתיהן ישמשו כמכפילי כוח לגורמי הביטחון וההצלה בעיר ראשון לציון, על מנת לצמצם באופן ניכר את זמני התגובה למכלול אירועים ביטחוניים ולסייע בזמן אמת.
אשפה - החוצה
למעלה משלוש שנים מתנהל מאבק נגד הקמת מפעל למיחזור אשפה סמוך למערב ראשון לציון, באזור השפד"ן. הקמת המפעל היא אומנם חלק מתוכנית המפעל לאיכות הסביבה להפחית את זיהום האוויר כתוצאה מפסולת, אך גם התושבים וגם העירייה שותפים לחשש כי המקום יחמיר את זיהום האוויר באזור, יגרום למפגע תברואתי ויפגע בשטחי הטבע באזור.
העירייה אומנם ניסתה להילחם בהחלטה במגוון ערכאות משפטיות, הקצתה תקציב למאבק ואף הכריזה על העברת הפסולת מקומית לחירייה, במטרה ליתר את המקום, אך בשלב זה נראה כי הקמת המפעל נמצאת בתהליך מואץ והתושבים מתוסכלים, ביניהם גם הפעילה החברתית, אורנית משה שמובילה את המאבק באמצעות עמותת 'תושבי ראשון לציון, גן רווה ונס ציונה למען סביבה נקייה ממפעלים מזהמים' שארגנה מספר הפגנות ופניות לכנסת.
"העירייה נחלה כישלון צורם בבית המשפט העליון לערעורים, סופית הוכרע נגד התושבים על הקמת מפעל למיון אשפה, שיתפרס על 133 דונם, באזור השפד"ן. מפעל מסריח, שעלול לסכן את בריאות התושבים. מקימים כאן את מפרץ חיפה מס 2", היא אומרת.
גם עמותת "ראשונים נלחמים - העמותה לשמירת איכות הסביבה בראשון לציון" הביעה חשש שהמאבק נזנח ואף פנתה לעירייה בבקשה לסייע מימון של בג"ץ זאת לאחר שלטענת מובילי העמותה, נמצאה נימוק שיכול לטרוף את הקלפים. את הפנייה יזמה יו"ר העמותה, קלודין עוזרי, בשיתוף משרד עורכי הדין אליעד שרגא ושות' אך טרם הושג מימון.
"החברה המקימה היתה אמורה לממן את הקמת המפעל, לא המדינה", מסבירה עוזרי, "הם זכו במכרז על בסיס הצעה של 0 שקלים, ברגע שהסכום הזה משתנה כל הנושא צריך להיבחן מחדש כי הוא מערער את כל אמינות המכרז. זה המאני טיים שלנו וחייבים לפעול כדי להציל את העיר, אך אין ברשות העמותה את היכולת לממן בג"ץ והעירייה חייבת לקחת את זה על עצמה".
