עורך דין ופעיל חברתי שמתח ביקורת על גזברות העירייה מצא עצמו מתמודד מול תביעה בסך 300,000 שקלים אשר הוגשה על ידי סגנית הגזברית בעיריית ראשון לציון, קרן משלניק, ובמימון העירייה.
ביקורת לגיטימית או לשון רע?
תחילת הפרשה בשנת 2016, אז ניתן פסק דין על ידי בית המשפט המחוזי מרכז אשר קבע כי עיריית ראשון לציון אינה רשאית לגבות היטלי סלילה מתושבים מסוימים בעיר. חרף זאת, בשנת 2021 העירייה שיגרה מכתבי דרישת תשלום לאותם אזרחים בדרישה לשלם עשרות-אלפי שקלים, "תוך שבועיים".
קראו גם:
העפעיל החברתי ותושב העיר, גדי שמואל חי, פרסם מספר פוסטים ברשת הפייסבוק הנוגעים לאותן דרישות תשלום עליהן חתומה סגנית הגזברית. בין היתר ציין את שמה של סגנית הגזברית וכתב שהיא "לא מכבדת פסקי דין"; בפרסום אחר כתב "יודעת באופן דורסני להכניס הרבה כסף לקופת העירייה שלא כדין".
פסיקת השופט - לטובת התושב
בעקבות הפרסומים הללו הוגשה נגדו תביעה, אך בית המשפט פסק שהם אינם מהווים לשון הרע, ואף אם היו מהווים לשון הרע, הרי שעומדת לנתבע הגנת תום-לב ביחס לכל הפרסומים.
"ביקורת שכזו, גם אם לשונה בוטה ולעתים אף גסה, איננה לשון הרע", כך קבע השבוע השופט רונן אילן מבית משפט השלום בתל-אביב והוסיף: "האינטרס הציבורי מחייב מתן במה למתיחת ביקורת שכזו ואין תחושת העלבון של התובעת מצדיקה לבדה את חסימתה.. הפרסומים נעשו על ידי הנתבע בתום לב וכהבעת דעה על התנהלות התובעת כפי שהתבטאה באותם מכתבי דרישה. כך שנמצא שאפילו היה בפרסומים לשון הרע כלפי התובעת, עומדת לנתבע הגנת תום הלב".
בית המשפט אף ציין כי לא נמצא כל בסיס למשלוח כאלו מכתבי דרישה וכל אותם הסברים שניתנו, על ידי המשלניק ונציגי העירייה מטעמה, על היעדר כוונה לנקוט בהליכי גבייה – אינם משנים את האיום המפורש שהופיע באותם מכתבי דרישה. אותו איום בעטיו סבר הנתבע שהתובעת איננה מקיימת את פסק הדין. כאמור, העירייה חויבה לשלם הוצאות משפט בסך 30 אלף שקלים.
