הימים הנוראים וחגי תשרי הם השיא בחייו של כל גבאי בית הכנסת, והאחראיות על כמות מתפללים שגדולה פי כמה משאר ימות השנה מוטלת כולה על כתפיו. בבית כנסת "נווה ים" שבראשון לציון מופתעים המתפללים החדשים לגלות שגבאי בית הכנסת היא למעשה גבאית בשם עדי ימין, עורכת דין במהלך השבוע אך גבאית מסורה 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. "אנשים מרימים גבה, אבל מי שכבר רגיל לזה מבין שהמניין לא יכול להמשיך ללא הניהול שלי".
בית כנסת נווה ים שנמצא, מן הסתם, בשכונת נווה ים בעיר, נערך בימים אלו לראש השנה, ומי שעומדת בראשו היא ימין שכבר נמצאת בשלבים מתקדמים של התארגנות. "המניין מונה כמאה מתפללים. בחגים אנחנו פותחים את החצר ומקימים אוהל ואז מספר המתפללים גם יכול להגיע ל־500", היא אומרת.
הכל התחיל לפני עשר שנים, אז עיריית ראשון לציון הקצתה להם נכס ורואה חשבון השגיח על העמותה. "לימים העירייה הודיעה לנו שאין לנו ניהול תקין ולכן לקחתי על עצמי את כל ניהול בית הכנסת כדי להציל את המניין. אחי היה גבאי בית הכנסת וכשהוא התחתן תפקיד הגבאות עבר אליי. אני אחראית על עניין התשלומים, על הניקיונות, מדי יום אני מגיעה להתפלל ולאחר מכן דואגת שיהיה נקי להמשך התפילות. גם על הסעודות והכיבוד אני אחראית, בקיצור אחראית על הניהול השוטף של בית הכנסת".
איך התגובות כשמבינים שיש גבאית ולא גבאי?
"אנשים הרימו גבה שאישה עושה את התפקיד, אבל הייתי חייבת לעשות את זה, כדי שבית הכנסת לא ייסגר. עכשיו כבר יודעים שאם אני לא אהיה אז בית הכנסת יהיה בסכנה כי אני עושה שם הכל והמתפללים כבר התרגלו לזה".
בית הכנסת הזה נחשב למשפחתי. מאה איש פוקדים אותו מדי שבוע ומעליו מתנוסס שלט לעילוי נשמתו של החייל רותם אדם שנפל בשנת 2004 מירי צלף בציר פילדלפי והוא היה מתפלל קבוע במניין שלנו יחד עם כל משפחתו. כעת מצפים בבית הכנסת למסה גדולה של מתפללים, בייחוד נוכח העובדה שמנייני החצרות שהיו בתקופת הקורונה כבר לא קיימים.
"לקחתי על עצמי את כל ניהול בית הכנסת כדי להציל את המניין. אחי היה גבאי בית הכנסת וכשהוא התחתן גם תפקיד הגבאות עבר אליי"
"בשנתיים האחרונות העירייה דאגה לבתי כנסת בגנים בגלל הקורונה. השנה זה לא יהיה, אז אני יודעת שתהיה כמות גדולה של מתפללים. אנחנו נערכים להצללה עבור אלו שיעמדו מחוץ לבית הכנסת ויקשיבו לתפילה, בעיקר חשוב להם להקשיב לתקיעות השופר. רכשנו גם מאות כיסאות חדשים עבור אלו שיישבו בחוץ. מי שירצה לשבת בפנים יצטרך לשלם על כך מאה שקלים, אבל אין לנו כוונה להעמיס ולצופף אנשים בפנים, בגלל שהקורונה עדיין כאן. אנחנו גם מוכרים את הכיבודים כמו כולם, פתיחת היכל, תפילת הפרנסה או הוצאת ספרי תורה.
את תפילת הפרנסה מכרנו בשנה שעברה ב־4,000 שקלים. הכספים האלה של המכירות בחגים הם אלו שמחזיקים את בית הכנסת ויש לא מעט הוצאות, אנחנו מחזיקים רב בתשלום, בעל קורא, מנקה, כיבוד ועוד".
לאחרונה נאלצת ימין להתמודד מול חזית נוספת והיא התנגדותם של שכנים לבית הכנסת. "לאחרונה יש ויכוח בשכונה על ריבוי בתי הכנסת. לכל מקום כזה יש הרבה מתנגדים וגם על בית הכנסת שלנו יש תושבים שמתנגדים בטענה שאנחנו עושים רעש או מורידים את הערך של הדירות, למרות שאצלנו כמעט ולא עורכים אירועים.
קראו גם:
"אלו תלונות רגילות ולמדתי להסתדר איתן. אני גם לא מרשה לאף אחד מהמתפללים לדבר עם המתלוננים ואם יש בעיות רק אני מטפלת בזה".
