בראשון לציון כ־650 מבנים מסוכנים ו־50 מבנים שנבנו או נחשדים שנבנו בשיטת הפל‑קל. רשויות מקומיות פועלות רבות על מנת לאכוף את החוק בבנושא מבנים מסוכנים, בין היתר עקב חשש מהתמוטטות. המקרה של הבניין שקרס ברחוב סרלין בחולון העלה את רף החרדה, אך אחרי שהסערה שככה נראה שהנושא נזנח.
בישראל, בגלל תנאי אקלים ואיכות הבנייה, הבעיה נפוצה. מדובר במבנים ציבוריים כמו בתי כנסת, בתי ספר ובתי חולים, שעלולים לגרום לפגיעה גדולה במקרה של התמוטטות. גם מגדלי מגורים ומסחר ישנים עלולים להיות בסכנת התמוטטות כתוצאה מתקופות יבשות ארוכות, מים תת‑קרקעיים או חול.
בראשון לציון קיימים מאות מבנים מסוכנים. "תפקיד הרשויות המקומיות בתחום זה הוא חשוב וקריטי במיוחד", מסביר בכיר בתחום. "לרשויות הכוח והאחריות לזהות את המבנים המסוכנים ולהניע לטיפול בהם. על פי חוק, כל מבנה חייב לעמוד בתנאים מסוימים כדי לקבל אישור לבנייה. הרשויות מבצעות בדיקות וביקורות כדי לוודא שהמבנה עומד בתנאים. כשרשויות מזהות מבנה בסכנת התמוטטות, הן נדרשות לפעול במהירות כדי להפחית את הסכנה. האפשרויות המובילות כוללות חסימת הכניסה למבנה, פינוי הדיירים, וביצוע תיקונים כדי לחזק את מבנה".
"כל בניין כזה הוא כמו פצצה מתקתקת", מספרת דיירת מרחוב אחד העם, שבסביבתו שלושה מבנים שחשודים כבנויים בשיטת פל‑קל ומבנה נוסף מסוכן. "יש כאן הרבה בניינים ישנים, יש רצון לקדם כאן פינוי-בינוי, אבל חלקם מחוברים לעסקים ורובם מאוכלסים בקשישים ועולים, אז זה מורכב".
קראו גם:
מהעירייה נמסר: "עיריית ראשון לציון פועלת כל העת לבדיקת ליקויים במבנים מסוכנים, ואף מינתה מהנדס חיצוני שבודק מבנים שנבנו לפני שנות ה־80 ולא עברו חיזוק לרעידות אדמה. לאחר בדיקת מהנדסי מבנים מסוכנים מטעם העירייה בנכס, נשלחת לבעליו התראה לתיקון הליקויים. שכן, על פי חוק העזר העירוני האחריות על ליקויים במבנים מסוכנים חלה על בעלי הנכס. באם לא תוקנו הליקויים – הנושא מועבר למחלקה המשפטית ועלול לגרור הטלת קנסותס. כמו כן, במידה שקיימת סכנה מיידית – העירייה דואגת לפנות את הדיירים ולהרוס את המבנה המסוכן. לגבי הפלקל, מתוך 53 מבנים, 27 מבנים הוסרו מהרשימה ו־26 נמצאים בבדיקה ובמעקב".
איך תזהו מבנה בסכנת התמוטטות?
הסתכלות חזותית: יש לבחון פינות נסתרות, כמו רצפות חיצוניות או נוף שאינו רגיל. ייתכן גם שהמבנה יציג סימני עובש או פגיעה.
בדיקות: מבחני בדיקה טכניים כמו בדיקות רטיבות או בדיקות עובש על ידי מומחי רישוי בניין.
דיווח: לבקש מהתושבים לדווח על בעיות אפשריות בבניין, כמו רעש קרקע או פגיעות בקירות.
דוח פיקוח: לבדוק את רשימת הדירות המקושרות למבנה ואת היסטוריית הפיקוח על הבניין. בדרך כלל הרשויות המקומיות אחראיות לביצוע פיקוח על מבנים בעיר.
