הלילה הסוער שעבר על תושבי מדינת ישראל אומנם הסתיים בתרועת ניצחון כשרובם המוחלט של הכטב"מים ואמצעי הלחימה ששוגרו מאירן יורטו על ידי צה"ל ובנות בריתה של ישראל, אבל לא כולם חוגגים היום. עבור משפחות החטופים, אירועי הלילה הם מסמר נוסף בארון הקבורה של העסקה לשחרור החטופים והם מיואשים מתמיד.
"מבחינתנו שום דבר לא חדש, אנחנו מדוכאים מהמצב", מספרת הבוקר ל"מיינט ראשון", תושבת העיר, ג'ניפר מסטר, שבן זוגה אנדריי קוזלוב (27) נחטף מהמסיבה ברעים ב-7 באוקטובר והיא אומרת דברים קשים.
"אני כבר לא מאמינה לכל הפרסומים. קשה לי להאמין שיש סיכוי לעסקה הומניטרית מול חמאס. זה התחיל בחיסול ילדיו של הנייה והמשיך עם מה שקרה אתמול עם אירן, אולי אנשים חיים בתמימות, אולי המשפחות רוצות לקוות, אבל אני מבינה את המשמעות ולא רואה עסקה באופק", היא אומרת.
קראו גם:
עוד היא מוסיפה בכאב: "המצב רע, למרות שאני לא חושבת שהממשלה עושה מספיק כדי לשחרר אותם. אני גם לא מאשימה אותה כי אני מבינה שיש סיבה, חמאס מקדש את המוות, אין לו שום רצון להשיב חטופים חיים. אין בהם שום דבר אנושי, אין בהם שום רצון להגיע לפתרון. כבר ראינו את זה קורה, עם הדר גולדין, אהוד גולדווסר ועוד, במדינת ישראל אחרי כל כך הרבה זמן, בדרך כלל חטופים לא חוזרים בחיים".
למרות המצב הקשה, מסטר מרגישה שגם סיום טרגי של חיי החטופים לא יערער את דעת הציבור כרגע.
למה את מתכוונת?
"חמאס אמרו בפה מלא שאין בהישג ידם 40 חטופים חיים לעסקה, הם מכינים את השטח. הם גם יכולים לומר שרוב החטופים נרצחו ועדיין העולם ימשיך כהרגלו, בדיוק כפי שהמשיך כשהם רצחו 1,400 אנשים וחטפו מאות ב-7 באוקטובר. אני לא יודעת מי נשאר שם אחרי חצי שנה, מי מסוגל לשרוד את זה. פעם כל הזמן ראינו את משפחות החטופים בטלוויזיה, ממש כמו פינה קבועה, היום התדירות ירדה, אני לא יודעת איך החטופים שלנו מפרשים את הסיטואציה הזאת".
מה את חושבת שהמצב של אנדריי?
"אני מאמינה שהוא חי, אבל לא יודעת איך הוא שורד. אם פעם חצי שנה נשמעה לי הרבה אני לא אתפלא אם זה ימשך גם שנתיים. עבורי זה שאנדריי לא כאן הפך לשגרה, התרגלתי למחשבה שהוא לא כאן. נאלצתי לחזור לחיי, לשוב לעבודה, להמשיך את חיי. אני כבר בקושי מסוגלת לדמיין אותו חוזר, כאילו זו מציאות שקיימת רק בראש שלי. השנה לא אחגוג את חג הפסח, זה לא חג חירות כשאנדריי עוד שם, גם חגים אחרים לא חגגתי, גם לא את יום האישה או יום האהבה, אין לי מקום לחגיגות. אני מאוד מתגעגעת אליו".
