נתוני השירות המטאורולוגי הישראלי אינם משאירים מקום לספק: ראשון לציון נהנית מימי שמש רבים, עם ממוצע של למעלה מ-11 שעות ביום. הטמפרטורות הממוצעות בחודשי הקיץ נעות בין 29 ל-32 מעלות צלזיוס. הצללה, ובמיוחד הצללה טבעית מעצים, יכולה להוריד את הטמפרטורה באופן משמעותי, לעיתים לכדי 25 מעלות צלזיוס.
אך המציאות בשטח רחוקה מלהיות מוצלת: אחוזי ההצללה הכוללים בעיר עומדים על 10.36% בלבד. המצב חמור עוד יותר בזכות הדרך (מדרכות ורחובות), שם אחוזי הצל עומדים על 8.45% בלבד מכלל שטח העיר.
כוויות בגני שעשועים
"כל יציאה מהבית בקיץ הופכת לסיוט", אומרת בחוסר אונים שרה לוי, אם לשלושה ילדים קטנים המתגוררת בשכונת נחלת יהודה. "אני מנסה לקחת את הילדים לגן שעשועים, אבל המגלשות והמתקנים כל כך לוהטים שאי אפשר לגעת בהם. הילדים מסיימים אדומים וצורבים. למה אין פתרונות הצללה בסיסיים במקומות שילדים אמורים ליהנות בהם?".
אולי יעניין אתכם:
אזורים רבים בגני שעשועים ברחבי העיר, כמו גן בעברית, גן המושבה, פארק הזיכרון, ועוד עשרות גנים קטנים בשכונות, סובלים ממחסור חמור בהצללה.
הנתון המפחיד שחשוב שתדעו: מתקני משחק חשופים לשמש ישירה במשך שעות ארוכות, והופכים להיות מלכודות חום מסוכנות לילדים. הטמפרטורה על משטח פלסטיק חשוף לשמש יכולה להגיע בקלות ל-60-70 מעלות צלזיוס, ואף יותר, מה שעלול לגרום לכוויות מדרגה שנייה ושלישית תוך שניות ספורות.
על פי נתוני ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים, עשרות מקרים של כוויות ממתקני משחק חמים מדווחים מדי שנה ברחבי הארץ, כאשר ילדים קטנים הם הנפגעים העיקריים. "זה לא רק עניין של נוחות", מציין ד"ר איתי בר לב, רופא ילדים במרכז הרפואי אסף הרופא. "חשיפה ממושכת לשמש עלולה לגרום למכות חום, התייבשות, ועלייה משמעותית בסיכון לסרטן העור בטווח הארוך, במיוחד בילדים בעלי עור בהיר".
גם תחנות אוטובוס רבות ברחבי העיר חסרות גגונים או הצללה ראויה, מה שמותיר את הממתינים חשופים לשמש הקופחת: "אני נוסעת כל יום באוטובוס לעבודה, ואין לי ברירה אלא לחכות בתחנה בשמש הלוהטת", מספרת מיכל כהן, תושבת קריית ראשון. "אני מגיעה לעבודה מיוזעת ומותשת. זה פשוט בלתי נסבל".
רחובות לוהטים
רחובות ראשיים ושדרות מרכזיות, כמו רוטשילד, ז'בוטינסקי והרצל, שם מתרכזים עשרות אלפי הולכי רגל מדי יום, סובלים גם הם מחוסר עצים ופתרונות הצללה אחרים. השוק העירוני בראשון לציון, למרות היותו מרכז חיים שוקק, חשוף בחלקו הגדול לשמש, מה שהופך את חווית הקניות למעיקה, הן עבור הקונים והן עבור הסוחרים. מצב דומה קיים גם באזורי קניות פתוחים אחרים ברחבי העיר.
הבעיה אינה אחידה ברחבי העיר. תוכנית האב מראה פערים ניכרים: במערב העיר - למרות כמות עצים גבוהה יחסית, הם אינם מספקים צל מספק בשל בתי גידול קטנים, חוסר השקיה ותחזוקה לקויה; מזרח העיר - מאופיין בכיסוי עצים דליל ורחובות רבים נטולי עצים לחלוטין; מרכז העיר (לדוגמה, שכונת כצנלסון) - פיזור עצים דליל, אך העצים הקיימים גדולים ומספקים צל משמעותי היכן שהם קיימים; אזורי תעסוקה ותיקים - רוב השטח נטול עצים לחלוטין; שכונות חדשות - תוכננו טוב יותר לגידול עצים, אך עדיין קיימים אתגרים.
הסיבות למחסור בצל מגוונות וכוללות תכנון לקוי בעבר, תחזוקה לא מספקת, וקונפליקטים עם מיזמי התחדשות עירונית ותשתיות. פרויקטי התחדשות, למשל, מביאים לעיתים קרובות לכריתת עצים רבים בשל תכנון חנייה תת-קרקעית או עבודות בנייה. גם חברות תשתית, כמו חברת החשמל, מציבות דרישות מרחק נוקשות ומובילות לגיזום אגרסיבי הפוגע בהתפתחות העצים.
תוכנית ההצללה בראשון לציון
סקר תושבים שערכה העירייה בנובמבר 2024 מראה כי תושבי ראשון לציון מעריכים מאוד את נוכחות העצים והצל, ומעדיפים לבלות באזורים מוצלים ורבים מהם מביעים חוסר שביעות רצון מכמות העצים הקיימת.
מעניין לגלות שרוב מוחלט של פניות הציבור לעירייה (כ-85%) בנוגע לעצים, נוגעות לאי-נוחות או סיכונים (כמו הפרעה לתשתיות או שורשים בולטים), בעוד שרק כ-6% מהפניות עוסקות בצורך בנטיעת עצים חדשים: "היה לנו עץ גדול ליד הבית שסיפק צל מדהים, אבל השורשים שלו הרסו את המדרכה. העירייה כרתה אותו. אני מבין את הצורך, אבל אולי יש פתרונות אחרים?", שואל בפייסבוק אבנר הראובני משכונת נחלת יהודה.
בהכרה באתגר, העירייה פרסמה לפני כחודשיים (מאי 2025) את "תוכנית האב לייעור והצללה באמצעות עצים", שם היא מציינת כי היא שואפת לשקם, לנהל ולהרחיב באופן משמעותי את היער העירוני, במטרה לקרר את העיר, להגביר את הצל ולשפר את בריאות ורווחת התושבים.
התוכנית כוללת יעדים שאפתניים, ובראשם השגת 30% כיסוי צל בזכות הדרך עד שנת 2040. כדי להשיג זאת, העירייה מתכננת: הקמת מנהלת אילנות ייעודית - גוף מקצועי שירכז את כל פעולות הנטיעה, התחזוקה והניהול; הצבת יעדים שנתיים לנטיעות חדשות ותעדוף רחובות עם תנועת הולכי רגל גבוהה; וכן זיהוי שטחים לנטיעה מיידית ושילוב עצים בפרויקטים עתידיים. לשם כך, הוקצה תקציב שנתי מוערך של כ-7.76 מיליון שקלים, שיכסה את הקמת המנהלת, שיפור התחזוקה, נטיעות חדשות ויוזמות קהילתיות.
תוכנית האב לייעור והצללה של ראשון לציון היא צעד משמעותי לקראת עיר קרירה, בריאה ונעימה יותר. השגת היעד של 30% צל בזכות הדרך עד 2040 דורשת לא רק פעולה עירונית נמרצת, אלא גם שיתוף פעולה פעיל של הקהילה. התושבים מוזמנים לקחת חלק ביוזמות הירוקות, לספק משוב ולהשתתף בפרויקטים קהילתיים. באמצעות עבודה משותפת, העירייה ותושביה יכולים להבטיח עתיד מוצל ובר קיימא באמת עבור ראשון לציון.
המקומות בהם החלה העירייה לבצע הצללה
בית הספר לבטיחות בדרכים בשכונת נאות שקמה
פארק "שבירו פארק" בשכונת נוריות
הפארק החדש ברחוב חסידי אומות עולם
מתחם ציבורי חדש בגן המושבה
פיילוט ברחוב בן סרוק, במסגרתו ניטעו 55 עצים חדשים
