בגיל 21 זינה אומלי ויתרה על לימודים וקריירה כדי לסעוד את אימה החולה, היום היא אחות מצטיינת וחולמת לסייע לאנשים שלא יגיעו למצב של אימה. "בכל מטופל אני רואה את אמא שלי ועושה הכל כדי לסייע".
התפנית הטראגית
השבוע קיבלה זינה אומלי (32) את פרס עובדת מצטיינת על עבודתה כאחות מצטיינת במחלקת גסטרו בבית החולים אסותא בראשון לציון. בגיל 21 אומלי, היום נשואה ואם לשניים (5 וחצי ו-3 וחצי), הייתה סטודנטית שנה שלישית לקרימינולוגיה ועבדה בבורסה ליהלומים, אך תפנית טרגית גרמה לה לחשב מסלול מחדש. "אמא שלי פאניה סבלה מאנמיה ואובחנה אחרי מספר בדיקות כחולה בסרטן מעי הגס. היא הייתה בת 60 ובגלל שלקח זמן עד שאיבחנו אותה, היא כבר הייתה בשלב מאוד מתקדם".
קראו גם:
אומלי החליטה להתפטר מעבודתה ולעצור את לימודיה כדי לטפל באימה. "אבי היה המפרנס הראשי ואחי לא מסוגל לראות דם, אז היה ברור שזה עליי. עזבתי הכל וטיפלתי בה כמעט שלוש שנים. זה אומר המון בדיקות, ניתוחים וטיפולים ובהמשך גם כימו והקרנות. לא היתה לי חיבה יתרה לבתי חולים אבל למדתי את הכל תוך כדי. היו תקופות שמצבה השתפר והיא אפילו חזרה קצת לעבודתה כפיזיקאית חוקרת באוניברסיטת בר אילן, והיו תקופות קשות יותר של סיבוכים ותרדמת".
לצער המשפחה היה מדובר במחלה סופנית. "לאמא הייתה בקשה אחת, לא למות בבית שלנו. היא נפטרה בהוספיס בתל השומר, בלי סבל וייסורים. ובדיוק באותן נסיבות קשות קיבלתי הודעה שהתקבלתי ללימודי סיעוד".
הצעד האמיץ של זינה
ההחלטה לשנות מסלול לימוד התפתחה באומלי במקביל לטיפול באמה. "הבנתי שזה הייעוד שלי, למנוע מאנשים להגיע למצב כזה, לגלות מה קורה איתם עוד לפני שהסרטן מתפשט וזה כבר מאוחר מדי".
צעד אמיץ לשנות ברגע מסלול אקדמי.
"זה קצת מצחיק אבל החשש הכי גדול היה לספר לאמא, אני לא חושבת שאנשים מבינים מה זה לומר לאמא יוצאת ברית המועצות שאת פורשת בשנה האחרונה של התואר. אבל למרות החששות אמא קיבלה את זה בבכי של אושר, היא הבינה מאיפה זה מגיע והתרגשה עבורי. לא ציפיתי להגיע לגסטרו, יותר חשבתי על אונקולוגיה, אבל כשהגעתי לראיון עבודה באסותא לפני חמש שנים והציעו לי גסטרו מיד אמרתי כן. היום זו השליחות שלי, לסייע בגילוי מוקדם. כשמגיעים מטופלים למחלקה זה ישר מחזיר אותי לאמא, כל מטופל הוא כמו אמא עבורי, מגיע לו אותו יחס וביטחון שרציתי לתת לה".
