דייר: "אני רוצה לפתוח תלונה על רעש של מוזיקה. ממקום שנקרא ג'אג'א".
מוקדנית: "לא חשבתי אחרת".
דייר: "מכירה?"
מוקדנית: "ברור שאני מכירה. כל לילה מתקשרים להתלונן על הרעש".
דייר: "אין דרך להתמודד עם זה?"
מוקדנית: "לא יודעת. אני חושבת שיש צוות שנמצא בקשר עם ראש העיר לגבי זה".
כך נשמעה שיחת טלפון בסוף השבוע האחרון בין תושב רחוב רוטשילד למוקד העירוני. שיחת הטלפון הזו ממחישה אולי את מה שעובר על תושבי רחוב רוטשילד בראשון לציון, שבו מתרכזים עסקים ומקומות בילוי שמושכים אליהם רבים.
אמנם בחודשים שבהם הוטלו מגבלות הקורונה הם זכו למעט שקט, אבל מאז שמקומות הבילוי שבו לשגרה, חזרו גם קולות המוזיקה ורעש הבליינים להטריד את לילותיהם. למרות שבדיקות למדידת עצמת רעש גילו ממצאים חריגים, אף אחד בעירייה לא מושיט להם סיוע, ולא אחת הוסבר שמדובר ברחוב שוקק שבו מתרכזים מקומות בילוי רבים, ופחות או יותר שמי שבוחר לגור שם צריך לקחת זאת בחשבון.
קראו גם:
חוק העזר העירוני השתנה
אלא שאם כל זה לא מספיק, נדהמו תושבי הרחוב לגלות כי בישיבת מועצה שהתקיימה בשבוע שעבר, החליטה מועצת העיר להעביר תיקון לחוק העזר העירוני ולאשר את פעילות המקומות הללו עד לשעה 2:30 בלילה. חוק העזר אמנם מתנה את הפעילות בכך שהמקום יהיה סגור ושהחלונות והדלתות בו יישארו סגורים, אך ההגבלה הזו אינה מנחמת או מרגיעה את התושבים, שלטענתם יודעים מניסיון העבר שאף אחד לא יאכוף את ההוראה. "העירייה למעשה החליטה לקחת צד במאבק", זועמים תושבי רוטשילד. "במקום לטפל ברעש הם מאשרים פעילות של הפאבים והמסעדות בחוק עזר עירוני. הם ויתרו עלינו".
רעש וצרכים מתחת לבניין
צריך להדגיש כי רוב התושבים המתגוררים ברחוב מבינים שהם בחרו, חלקם ביודעין, להתגורר באיזור שבו קיימת תנועה ערה ואווירה ססגונית, "לאף אחד אין רצון לפגוע בפרנסה של אף אחד מבתי העסק", מדגישה צביה גלבר, תושבת הרחוב ב־15 השנים האחרונות, "אבל לא יקום ולא יהיה דבר כזה שאנחנו לא נוכל לחיות בשקט בבית שלנו. השגרה שלנו היא של רעש חזק, בכל לילה מוזיקה חזקה, מבלים שצועקים ומבלים שבאים מתחת לבניין לעשות את הצרכים שלהם". לטענת גלבר, עובדים של אחד הפאבים מגדילים לעשות ואף מעמיסים באישון לילה את שקי הזבל אל פחי האשפה של התושבים שעולים על גדותיהם.
"כל אלה מטרידים והופכים את החיים לבלתי נסבלים", אומרת גלבר בחוסר אונים. "אם אני רואה טלוויזיה אני צריכה להגביר כדי לשמוע כמו שצריך ואני גם סוגרת את החלונות כדי לטשטש את הרעשים, ככה שאנחנו לא זוכים לאוויר, לא בחורף ולא בקיץ. יש להם גם כל כמה דקות פעמון חזק שהם מכים בו וזה מפחיד כל פעם מחדש. לפעמים הרעש כל כך חזק שאני חושבת שהמוזיקה פועלת אצלי בבית. בחודש מרץ האחרון הגיע בודק רעש מטעם העירייה וגילה שיש חריגות של רעש, אבל העירייה למרות הממצאים לא עושה שום דבר.
"חשבנו המון פעמים לעבור דירה, אבל קשה מאוד למכור את הדירה הנוכחית שלנו כי אנשים לא רוצים לגור פה בגלל שהם יודעים שיש רעש"
"אגב, זה לא רק הפאבים, יש מזללות שפרושות לאורך הרחוב וכולם מוציאים רמקולים, מנסים להתחרות ברעש של האחרים, וזה כבר בלתי נסבל שפוגעים בנו ככה".
"זה אסון לגור ברחוב רוטשילד", מודה גם גבריאל גוסינוב, שגר עם בת זוגו ברוטשילד בחמש השנים האחרונות. "ביום יש פה עומסי תנועה וכל היום שומעים צפירות, אבל בערב זה בלתי נסבל. בכל לילה, עד השעה 2:00 רעש של מוזיקה חזקה שבוקעת מהפאבים. אני עברתי לעבוד במתכונת של משמרות ערב כי אני לא יכול לישון בלילה בדירה. פניתי בעשרות שיחות למוקד העירוני אבל זה כמו לדבר אל הקיר, כי מקסימום הם מנמיכים לכמה דקות עד שהפקחים הולכים וממשיכים הלאה".
"הילדים לא נרדמים"
גלי זוהר, שגם היא גרה ברחוב בחמש השנים האחרונות עם בעלה ושלושת ילדיהם, מתוסכלת מהמצב: "זה מבאס לגדל משפחה עם הרעש הזה. החלונות אצלנו בבית סגורים רוב הזמן, ולא בגלל תנאי מזג אוויר אלא בגלל הרעש הנורא הזה. החלפנו את כל החלונות אצלנו לחלונות אטומים וזה פשוט לא עוזר, הרעש חודר גם אותם. הרבה פעמים הילדים לא מצליחים להירדם בגלל הרעש והם באים לישון אצלנו בחדר כי הוא הכי מרוחק ממקומות הבילוי, ורק כשהם נרדמים אנחנו מעבירים אותם חזרה לחדרים שלהם".
למה להישאר לגור פה?
"חשבנו המון פעמים לעבור דירה אבל קשה מאוד למכור את הדירה הנוכחית שלנו כי אנשים לא רוצים לגור פה בגלל שהם יודעים שיש רעש. גם התנועה והחניה פה קשות בלילות בגלל המבלים וזה מוסיף על חוסר האטרקטיביות. אני מנסה למצוא את הטוב ואומרת לעצמי שלפחות יש מוזיקה, אבל מה יגידו לעצמם הקשישים שחיים ברחוב הזה? מעליי גרה אישה קשישה עם המטפלת שלה והיא ממש סובלת".
תושב נוסף שלא מוכן להשלים עם התופעה הוא יוסי שוורץ, המתגורר ברחוב מאז שהוא ילד קטן, וכיום מתגוררות עימו שלוש בנותיו: "הפאבים שסמוכים לבית שלי מייצרים רעש גדול. בסוף השבוע האחרון הרעש היה עד 2:00 בלילה ולמרות שיחות שלנו עם המוקד העירוני זה לא הפסיק. אנשים שבאים לבלות יוצאים שיכורים וצועקים וזה לא הגיוני. אני גם חושש לדבר עם אנשים ולהעיר להם, בעבר הערתי למישהו שהוא חונה וחוסם לנו את המעבר וזה כמעט נגמר בזה שהוא דקר אותי.
"רכבים עומדים שם במפרצים של האוטובוסים, מפריעים לרכבים אחרים לעבור, וחוץ מניידת שעוברת וקוראת להם לזוז לא נעשה יותר מדי", מתלונן שוורץ. "אין אכיפה ואין הרתעה וכל זה מלווה בהמון רעש, צעקות וצפירות".
להרעיש ברישיון
התיקון לחוק העזר אמנם מכעיס את התושבים, אך לא מפתיע אותם. לדברי שוורץ, התחושה שלו ושל אחרים היא שמדובר במהלך מכוון, "בעבר הועבר לנו מסר שאין לנו ברירה כי המקום הוא איזור בילויים ועלינו להתמודד עם זה".
גלבר: "כששמעתי על התיקון לחוק העזר לא הבנתי איך יאכפו את ההגבלות. הרי הם לא ידאגו לכך שמבלים לא יפתחו חלונות ודלתות. מה רוצים, שבכל פעם שמישהו יפתח חלון אני אקרא לפיקוח העירוני? מה, בכל פעם שתיפתח דלת לכניסת מבלים אנחנו לא נשמע רעש? לא יכול להיות שכמה פאבים יסחררו את כל התושבים ויגרמו להם לסבול. יש בניין דירות שכולו מלא בשלטים למכירה, כי הדיירים לא יכולים יותר להמשיך לגור שם".
גוסינוב: "במתכונת החדשה עם חוק העזר העירוני אין לנו יותר תקווה, אנחנו ניקח את הדברים שלנו ונלך למקום אחר. מבחינתי אפילו לחזור לגור עם ההורים ולא לגור פה".
"אני גם אוהבת לבלות ולצאת, אבל מה שאנחנו מבקשים זה מעט התחשבות", אומרת גלבר. "יש פה משפחות עם ילדים, אנשים מבוגרים וגם כאלו שחולים. הדירה מעליי החליפה בשנה וחצי שלושה שוכרים כי אנשים לא יכולים לגור פה. לא יכול להיות שבכל ערב מחדש נתעסק בשיחות למוקד העירוני. אחד מבעלי הפאבים אמר לי בעבר שאם יש רעש שמפריע לי אני אגיד לו והוא ינמיך. אני עובדת אצלו שאני צריכה בכל פעם לעדכן אותו?".
"עושה רושם שלעירייה לא אכפת מאיתנו, ועכשיו הם הכשירו על ידי התיקון לחוק העזר שהמקומות יהיו פתוחים עד מאוחר באישור. עצוב שאת כל זה מוביל ראש העירייה", מסכם שוורץ. "את כל ההמולה הזאת אף אחד בעירייה לא אוכף ואף אחד לא משליט סדר והם לא משאירים לנו ברירה. אולי אם נחסום לראש העירייה את החניה או נעשה לו רעש ליד הבית שלו בשעות הלילה המאוחרות, יהיה פה סדר אמיתי".
עופר עין שי - הבעלים של ה"ברנרד". "לאפשר לעסקים לשגשג"
"אנחנו רגישים מאוד לתושבי האיזור בכלל ולשכנים שלנו בפרט, ועל כן אנו עושים את כל המאמצים על מנת שלא להפריע למנוחתם. למיטב ידיעתי רוב הדיירים באיזור הם דווקא צעירים ששוכרים דירות דווקא בגלל שזה איזור של בילויים ולכן הרעש לא מטריד אותם.
אני מבין את הכאב של התושבים, אנחנו חלק מהשכונה ואם יש מישהו שמרגיש שהוא מתקשה להירדם אז אני יכול להבין אותו. אפשר להקל באמצעות פתרונות אקוסטיים, בשעות הלילה אנחנו גם מנמיכים משמעותית את עוצמת המוזיקה ובנוסף גם נשים לב לכך שהניקיון יהיה מוקפד יותר.
מצד שני, יש לזכור שרוטשילד הוא רחוב מרכזי בעיר ונותן מענה לתושבי העיר, שבמקום לצאת עם הרכב שלהם מחוץ לעיר יכולים עכשיו להרשות לעצמם לבלות במרחק הליכה ברגל. בנוסף, יש קהל שמגיע אלינו מכל הארץ. הגעה של מבלים מהעיר ומחוצה לה מעניקה לכל העסקים ברחוב את האפשרות להתפרנס וגם מוסיף גאווה לעיר.
בכל מקום בעולם הרחוב המרכזי הוא איזור של בילויים ולכן העירייה צריכה לאפשר לעסקים לשגשג. אני מאמין שיחד עם התושבים נמצא את עמק השווה כדי שנחיה בהרמוניה כמו ב־12 השנים האחרונות, שבהן הפכנו את רחוב רוטשילד לגאווה עבור ראשון לציון".
העירייה: "יהיו גם הגבלות"
מעיריית ראשון לציון נמסר כי היא פועלת כדי להסדיר את שעות פעילות העסקים בעיר בחוק העזר העירוני, "תחום שלא הוסדר ולא עודכן כבר 30 שנים. תיקון חוק העזר עבר את אישור מועצת העיר בתאריך 9.2.2022, אך כדי שיהיה בר תוקף הוא צריך לעבור את אישור משרדי הממשלה השונים.
"תיקון חוק העזר נועד על מנת לשמור על איכות חיי התושבים המתגוררים בסמוך לאיזורי בילוי, תוך הוספת פיקוח הדוק על בתי העסק בדמות של "היתר לילה", שיצטרכו העסקים להוציא בכדי לפעול לאחר השעה 23:00. לכן, תהיינה הגבלות רבות על כל בית עסק שיפעל בשעות אלה כגון איסור על הפעלת רמקולים מחוץ לבית העסק לאחר השעה 23:00, והוא יחויב לסגור את כל החלונות והדלתות. במידה ובית עסק לא יעמוד בהנחיות, יהיה ניתן לשלול לו את אותו היתר לילה.
ככלל, פקחי החברה העירונית לביטחון וסדר ציבורי פועלים כנגד עבירות הפוגעות באיכות החיים של תושבי העיר, בעבירות כגון הקמת רעש בכל רחבי העיר כולל ברחוב רוטשילד. בכל מקרה של מפגע רעש חריג בניגוד לחוק יש להתקשר למוקד 106 של העירייה וצוות האכיפה יגיע למקום".
