זה מחסן או שאולי זה פשוט חדר? השאלה "הקטנה" הזו עמדה במרכז עימות משפטי ויש לזה סיבה טובה. כאשר חדר מוגדר כמחסן בעליו זכאים לתעריף ארנונה מופחת של 50%. איך מבדילים ומה פסק בית המשפט?
קראו גם:
מחסן או חדר - מי קובע?
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד דחה ערעור שהגישה מנהלת הארנונה של עיריית ראשון לציון נגד חברת אף.דבליו.אס קמעונאות בע"מ, וקבע כי חדר המשמש לאחסון טובין בחלקה האחורי של חנות, יכול להיחשב כמחסן, למרות שהעירייה טענה אחרת.
המקרה מתעסק בפרשנות של הגדרת "מחסן" לפי צו הארנונה של עיריית ראשון לציון, שלפיו מחסן הוא "מבנה המשמש לאחסנת טובין של בית העסק, ובלבד שהכניסה אליו אינה מהכניסה הראשית לעסק כך שהלקוחות אינם מבקרים בו, ישנה הפרדה בינו לבין מבנה עיקרי לעסק, ואין הוא משמש למכירה".
ההחלטה הראשונית של ועדת הערר קבעה כי החדר המדובר עונה על ההגדרה למרות שהכניסה אליו היא מתוך החנות ולא נפרדת לחלוטין. על כך ערערה עיריית ראשון לציון וטענה כי הגדרת המחסן בצו הארנונה מחייבת כניסה חיצונית, נפרדת ועצמאית, שאינה עוברת דרך הכניסה הראשית של העסק.
העירייה טענה כי פרשנות עלולה לאפשר לכל עסק להפוך חדר פנימי ל"מחסן" וליהנות מהנחה משמעותית בארנונה. עיריית ראשון לציון אף ציינה כי ניסיונה בעבר להבהיר את ההגדרה בצו הארנונה על ידי הוספת תנאי של כניסה נפרדת נדחה.
מה החליט השופט?
השופט שמואל בורנשטין דחה את הערעור, וקבע כי החלטת ועדת הערר מוצדקת ונכונה, הן מבחינה עובדתית והן מבחינה משפטית. השופט ציין כי הגדרת "מחסן" בצו הארנונה אינה ברורה וניתנת לפרשנויות שונות. הוא הוסיף כי העירייה לא סיפקה טעם מספק להבחנה בין מחסנים "חיצוניים" ל"פנימיים" לעניין שיעור הארנונה.
עוד קבע השופט כי גישת העירייה מחייבת קריאת מילים לתוך ההגדרה שאינן קיימות בה בפועל, וכי העובדה שברשויות מקומיות אחרות קיים תנאי מפורש לכניסה נפרדת, מלמדת שתנאי זה אכן נדרש ואינו נלמד מיתר התנאים שבהגדרה.
השופט קבע כי מטרת ההגדרה היא להבדיל בין בית העסק עצמו - אליו נכנסים לקוחות, לבין חלק בעסק המשמש לאחסון טובין בלבד, וכי השימוש הנמוך במחסן מצדיק הנחה בארנונה. הוא הסכים עם הוועדה כי התנאי "כך שהלקוחות אינם מבקרים בו" נועד להבהיר את התנאי לפיו "הכניסה אליו אינה מהכניסה הראשית", וכי כל תנאי ההגדרה נועדו לוודא שרק "מחסן אמיתי" ייהנה מההנחה, בין אם הוא חיצוני ובין אם פנימי.
לבסוף קבע השופט כי הערעור נדחה, ועיריית ראשון לציון חויבה בתשלום הוצאות בסך 20,000 שקל לחברת אף.דבליו.אס קמעונאות בע"מ.
