ראשון לציון מבכה את לכתו של מי שעיצב במו ידיו את דמותה המודרנית. ראש העיר המיתולוגי, מאיר ניצן, הלך לעולמו השבוע בגיל 93. ניצן, שכיהן כראש העיר במשך 25 שנים רצופות, בין השנים 1983 ל-2008, הותיר חותם בל יימחה על העיר שהפכה תחת הנהגתו ממושבה ותיקה לעיר הרביעית בגודלה, ומן המובילות והמשגשגות בישראל.
אולי יעניין אתכם:
פועלו הרב ניכר בכל פינה בעיר, והישגיו הרבים ממשיכים להשפיע על חיי התושבים גם שנים ארוכות לאחר שסיים את תפקידו. לאחר שעזב את עיריית ראשון לציון, כיהן ניצן במשך שנתיים כיו"ר הוועדה הקרואה בעיריית לוד. "מיינט ראשון" מסמן את עשר ההצלחות הגדולות שלו וגם את המטרות שהחטיא למרות מאמציו.
ההצלחות של מאיר ניצן
פיתוח מערב העיר
אחד ההישגים המרכזיים והבולטים ביותר של מאיר ניצן היה חזונו ופועלו לפיתוח מסיבי של מערב ראשון לציון. כאשר נכנס לתפקידו, אזורים נרחבים במערב העיר היו ברובם שטחים פתוחים או חקלאיים. ניצן זיהה את הפוטנציאל העצום באזור זה והוביל תוכניות גרנדיוזיות לבניית אלפי יחידות דיור, שהכפילו למעשה את אוכלוסיית העיר ונתנו מענה לגידול הדמוגרפי ולצורכי הדיור של זוגות צעירים ומשפחות. פרויקט זה שינה את פני העיר לחלוטין והפך אותה למרכז אורבני מודרני ותוסס.
הקמת היכל התרבות
ניצן יזם והוביל את הקמתו של היכל התרבות העירוני. לימים נקרא ההיכל על שמו - עוד בחייו, כאות הוקרה על תרומתו האדירה לתחום התרבות בעיר. היכל התרבות הפך במהרה לעוגן תרבותי מרכזי לא רק בעיר, אלא בכל אזור המרכז, ומארח מופעים, הצגות, קונצרטים ואירועי תרבות מהשורה הראשונה בישראל ומהעולם.
התזמורת הסימפונית
כחלק מחזונו להפוך את ראשון לציון למרכז תרבותי מוביל, היה מאיר ניצן הרוח החיה מאחורי הקמתה של התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון בשנת 1988. התזמורת, שמאז שנת 1989 משמשת כתזמורת הבית של האופרה הישראלית, הפכה לשם דבר בעולם המוזיקה הקלאסית בישראל וזכתה להכרה בינלאומית. ייסוד התזמורת מהווה עדות לחשיבות שייחס למוזיקה קלאסית ולרצונו להנגיש אותה לתושבים.
הרחבת התעסוקה
לצד פיתוח המגורים, פעל מאיר ניצן להרחבת בסיס התעסוקה בעיר ולמשיכת חברות ויזמים. הוא הוביל בנייה של מתחמי משרדים ותעסוקה מודרניים, במטרה ליצור מקומות עבודה איכותיים לתושבי העיר ולחזק את כלכלתה. אחד הביטויים המובהקים ביותר לחזונו היא ההשקעה במה שמכונה כיום "מתחם האלף", כאשר השלבים הראשונים והמשמעותיים של הפיכת שטחים אלו מאדמות חקלאיות למרכז עסקים ותעסוקה גדול התרחשו בעיקר במהלך כהונתו, במקביל לפיתוח המגורים באזור.
קידום מערכת החינוך
ניצן ראה בחינוך אבן יסוד וחשיבות עליונה לעתידה של העיר. במהלך כהונתו הושקעו משאבים רבים בבנייה ושדרוג מוסדות חינוך, החל מגני ילדים ובתי ספר יסודיים ועד לתיכונים. הוא פעל לשיפור איכות ההוראה והלמידה ולקידום יוזמות חינוכיות מגוונות. פרויקט הדגל שלו היה הקמת קריית החינוך מקיף ד' (ע"ש יצחק רבין) במערב העיר, שנתן מענה לצורך הבוער במוסדות חינוך על-יסודיים בשכונות המתפתחות.
פיתוח תשתיות תחבורה
ניצן הוביל סלילת כבישים חדשים, שדרוג כבישים קיימים ותכנון פתרונות תחבורה כדי לשפר את הנגישות לעיר וממנה, ולהקל על התניידות התושבים בתוך העיר. פיתוח התשתיות כלל גם השקעה בתחבורה ציבורית ושבילי אופניים, במטרה לעודד חלופות לרכב הפרטי. דוגמה בולטת לכך היא פיתוח שדרות משה דיין. שדרה זו, המהווה עורק תחבורה ראשי במערב העיר ומקשרת בין שכונות המגורים הגדולות לאזורי התעסוקה ולצירי תנועה בינעירוניים (כמו כביש 4 וכביש 431), עברה פיתוח משמעותי בתקופתו. פרויקטים דומים של סלילה והרחבה בוצעו גם בצירים מרכזיים נוספים, כמו שדרות רחבעם זאבי (כיום שדרות נים).
פארקים וריאות ירוקות
על אף תנופת הבנייה, ניצן לא הזניח את חשיבות השטחים הירוקים. בתקופתו הוקמו פארקים וגנים ציבוריים רבים, ששימשו ומשמשים כיום כמקום מפגש, מנוחה ופנאי לתושבים. אחד המיזמים המרשימים בתחום הריאות הירוקות שיזם וקידם ניצן הוא הקמתו של פארק רחב ידיים במערב העיר, המוכר כיום על ידי תושבים רבים כחלק מ"פארק האגם".
קידום הספורט
ניצן תמך באגודות הספורט השונות בעיר והשקיע בפיתוח תשתיות ספורט, כולל בניית אולמות ספורט, מגרשים ומתקני אימון. תמיכה זו תרמה לצמיחת ענפי ספורט רבים בראשון לציון ולהישגים מרשימים. בתקופת כהונתו הושקעו משאבים בתמיכה בקבוצות הכדוריד, כמו גם בשיפור ושדרוג האולמות ששימשו אותן. ההשקעה כללה הן תמיכה כספית באגודות הספורט והן פיתוח פיזי של המתקנים.
חיזוק הביטחון
ניצן פעל בשיתוף פעולה עם גורמי האכיפה לחיזוק הביטחון ברחבי העיר. על אף שהקמת יחידות שיטור עירוני במתכונתן הרחבה המוכרת לנו כיום התרחשה בחלקה לאחר תום כהונתו, בתקופתו הונחו היסודות לשיתוף פעולה מוגבר והופעלו מודלים שונים של נוכחות עירונית בשטח שנועדו להגביר את תחושת הביטחון.
מעיר למטרופולין
מעל לכל פרויקט בודד, הדבר היפה ביותר שניצן עשה למען ראשון לציון היה להנהיג אותה בחזון, נחישות ומסירות במשך רבע מאה. הוא ראה את הפוטנציאל הגלום בעיר ופעל ללא לאות כדי לממש אותו, תוך שהוא מתמודד עם אתגרים רבים. מנהיגותו אפשרה את הצמיחה והשגשוג של העיר והפכה אותה מעיר בינונית למטרופולין תוסס ומוביל בישראל.
מאיר ניצן לא היה רק ראש עיר, אלא בונה עיר. הוא הטביע את חותמו עמוק בנשמתה של ראשון לציון, והמורשת שהותיר אחריו תמשיך ללוות את תושביה עוד שנים רבות.
ההחמצות של מאיר ניצן
פספוס התיירות
באחד הראיונות שהעניק לאחר סיום תפקידו, התייחס מאיר ניצן בעצמו ל"החמצות" במהלך כהונתו. אחת ההחמצות המרכזיות שהזכיר הייתה אי-הפיכתה של ראשון לציון לעיר תיירות משמעותית ואי-הקמתם של בתי מלון בעיר, על אף שלדבריו הדבר נכלל בתוכניות שהשאיר אחריו. על אף שראשון לציון נהנית מרצועת חוף ארוכה ומפארקים ואטרקציות, היא לא מותגה באופן משמעותי כיעד תיירותי עם תשתית מלונאית מפותחת כמו ערים אחרות בישראל.
ריבוי שטחי מסחר
ניצן הוביל פיתוח נרחב של אזורי תעסוקה ומסחר בעיר, שהיה חשוב לצמיחתה הכלכלית וליצירת מקומות עבודה. עם זאת, במהלך כהונתו נבנו מספר גדול של מרכזים מסחריים וקניונים (כמו קניון הזהב, מתחם הסינמה סיטי ועוד). בדיעבד, ואף מנקודת מבטו, ייתכן שהקמת "יותר מדי קניונים, אולי מתוך התלהבות יתר" הייתה היבט פחות מוצלח, שעלול היה ליצור עודף שטחי מסחר ולהשפיע על אופי המרחב העירוני והמסחר המקומי הוותיק.
תכנון שנוי במחלוקת
תקופת כהונתו של ניצן התאפיינה בצמיחה דמוגרפית ובנייה מואצת, בעיקר במערב העיר. תהליכים אלו לעיתים יצרו מתח ודילמות תכנוניות. דוגמה בולטת לכך היא ההתנגדות שהביע ניצן בעצמו, יחד עם גורמים ציבוריים, לתוכנית בנייה רחבת היקף של מגדלי מגורים (תוכנית "ניצני ראשון") באזור רחובות הרצל ופרוצ'בסקי. התנגדותו נבעה מרצון לשמור על אופי הבנייה הנמוכה יותר באזור זה וחשש מפני עומס תחבורתי ותשתיות.
תדמית העיר
ראשון לציון התמודדה במהלך שנות כהונתו של ניצן עם אתגרים בתחום הביטחון האישי, כולל אירועים ביטחוניים חמורים (פיגועי טרור). אירועים אלו השפיעו על תחושת הביטחון של התושבים ועל תדמית העיר. ייתכן שבתחום זה, על אף מאמצי העירייה, התחושות והמציאות היו לעיתים מורכבות ואף קשות.
ביקורת ציבורית
כהונה ארוכה של 25 שנים בתפקיד ציבורי בכיר מלווה באופן טבעי בביקורת פוליטית וציבורית על החלטות ומהלכים שונים. במהלך שנותיו כראש עיר, התמודד ניצן עם ביקורות שונות מצד האופוזיציה ותושבים בנוגע לנושאים מגוונים, החל מסדרי עדיפויות תקציביים, דרך נושאי תכנון ובנייה ועד לניהול השוטף של העירייה.
דוגמה לכך היא הביקורת שהועלתה סביב ההחלטה לקרוא להיכל התרבות על שמו בעודו מכהן בתפקיד. בעוד שמעשים אלו אינם מעידים בהכרח על 'כישלון' של פרויקט ספציפי, הם משקפים את מורכבות השלטון הציבורי ואת העובדה שלא כל החלטותיו ומהלכיו התקבלו בהסכמה גורפת.
