כשפרלמנט הנוער בראשון לציון עסק בנושא החרם והביריונות בקרב בני נוער, הוא חיפש דרך יצירתית למגר את התופעה. בעירייה החליטו לקחת את זה צעד אחד קדימה והפיקו סקר בקרב מאות בני נוער, ממנו עלה כי נערים מעדיפים לשתף את חבריהם במצבי מצוקה, הרבה יותר מאשר אנשי מקצוע או הורים.
לאור הממצאים, בעירייה החליטו להקים קו נוער במימון עירוני, כאשר בני ובנות נוער הם אלו שמתפעלים אותו ונותנים את המענה. נציגי פרלמנט הנוער בעיר עברו הכשרה נרחבת ומותאמת, ובימים אלו הם מפעילים את "קו החברות".
4 צפייה בגלריה
"הפעילות שלנו חשובה, לא רק למי שמתמודד עם חרם אלא גם למי שמוביל אותו"
(צילום: קובי קואנקס)
המטרה: למגר את החרם
קו החברות הוא יוזמה של אגף הנוער והצעירים בעירייה, בשיתוף פרלמנט הנוער, השירות הפסיכולוגי-חינוכי העירוני, מדריכי מוגנות, הרשות לביטחון קהילתי והנהגת ההורים. בין המתנדבים בקו גם קרני שילד (13) תלמידת כיתה ז' בבית הספר דורות (מקיף א') שחוותה בעצמה חרם. "הייתי במצב כזה, זו הסיבה שהקו הזה כל כך חשוב לי. זה קרה בכיתה ד' ו-ה', היו לי כמה חברות בודדות והמשפחה שלי, אז היה לי את מי לשתף וזה קצת הקל. אני מאמינה שחרם מגיע מתוך קנאה וכשילד שעובר חרם מבין שהוא לא אשם אז יותר קל לו להתמודד".
איך את התמודדת עם המצב הזה?
"קודם כל הפנמתי שזה באמת לא אשמתי, שזה לא משהו שאני עשיתי. הרבה ילדים מאשימים את עצמם, חושבים שהבעיה בהם ואני הבנתי שזה לא נכון. אני חושבת שבשלב מסוים פשוט הפסקתי לחשוש לומר את מה שאני רוצה, צברתי ביטחון ועמדתי על שלי, עשיתי את זה בצורה יפה ומכבדת אבל לא פחדתי לדבר. זו הסיבה שהקו הזה מאוד חשוב לי. אני כאן היום בשביל מי שחווה את זה. אני מאמינה שכדי לשבור חרם כל מה שצריך זה ילד אחד שלא יפחד לשים לזה סוף, להושיט יד למי שצריך ולא לשתוק. נכון שלאחרונה יש הרבה מודעות לנושא, אבל זה ממשיך לקרות, לא פעם יוצא לי לשמוע על ילדים שמתמודדים עם חרם, אנחנו רואים את זה בכל מיני מסגרות, ילדים שנשארים לבד, ולכן זה לא מספיק וצריך להמשיך להציף את הנושא ולנסות למגר את התופעה".
איך זה מתנהל כשנער או נערה מתקשרים?
"אנחנו קודם כל בודקים מה מצב הילד ומה סדר גודל הסיטואציה, אם הילד במצב רע והמצב חמור אנחנו מערבים איש מקצוע, אבל אם הוא מתמודד ואפשר לפתור את זה ולא מדובר במצב קיצוני, אז אנחנו כאן עבורו. אנחנו לא פסיכולוגים ולא אנשי מקצוע, אבל כנערה שיודעת מה הם עוברים אני חושבת שאני יכולה להיות שם עבורם, כי לפעמים כל מה שילד צריך זו תמיכה ממישהו שמבין אותו, אחר כך מגיע שלב העצות והניסיון לסייע לו לסיים את המצב הזה".
תפעול הקו: "קודם כל להקשיב"
בכל משמרת לאיוש הקו יש ארבעה בני נוער ומבוגר אחראי אחד, והם ממתינים בציפייה רבה לפניות. "אין ספק יש יותר ויותר בני נוער שזקוקים לתמיכה נפשית", אומרת יו"ר פרלמנט הנוער, ליהי דוד (16) תלמידת כיתה י"א בתיכון יגאל אלון (מקיף ו') שמתנדבת בקו. "זה יכול להיות בגלל פוסט קורונה, עיצומים או כל מיני דברים שקורים במדינה, וזה לא רק חרם, אלו כל מיני דברים שבני נוער מתקשים להתמודד איתם וזקוקים לתמיכה נפשית. הם צריכים שמישהו יקשיב להם ויבין אותם, ודווקא אנחנו, המתנדבים בני גילם, יכולים לעשות את זה. אני רואה בני נוער שמתקשים בכל מיני מסגרות, לפעמים יש תמיכה ולפעמים פחות, כי תמיד יש ילדים במצב חמור יותר ולכן לפעמים יש ילדים אחרים שנופלים בין הכיסאות ועבורם פתחנו את הקו הזה".
כיצד למדת להתנהל בשיחות במוקד?
"קודם כל להקשיב, להבין את הצד השני, לקלוט מסרים עמוקים ולהבין מה מתחולל מתחת לשטח כי לפעמים ילדים לא אומרים הכל והתפקיד שלנו זה להבין את המצב מעבר לשיחה שמתקיימת. אני מאמינה שכל פעילות שלנו חשובה, לא רק למי שמתמודד עם חרם אלא גם למי שעושה אותו, כיוון שכששומעים על הקו שלנו אז מבינים שלמילה רעה והתעלמות יש השפעה הרסנית, הן לא עוברות ונעלמות אלא פוגעות ויש לזה השלכות. לפעמים אני שומעת על ילדים שעברו חרם וקרה להם משהו רע ואני חושבת כמה חבל שהם לא הכירו את הקו שלנו ומצד שני אני מבינה שאנחנו לא יכולים להציל את כולם".
ההכשרה: שיחות דמה ושאלונים
מנהל תחום מנהיגות נוער ומנחה פרלמנט הנוער מטעם אגף הנוער והצעירים בעירייה, דני אברהם, ממונה על ההכנה של בני הנוער בשיתוף השרות הפסיכולוגי וגם מלווה אותם בשיחות ומשמש כקו נוסף למקרה בו הקו תפוס. "הרעיון נולד בוועדה למעמד הילד בעירייה, בשיתוף עם פרלמנט הנוער, אגף הנוער והצעירים, השירות הפסיכולוגי-חינוכי העירוני, מדריכי מוגנות, הרשות לביטחון קהילתי והנהגת ההורים. הנושא התגלגל במפגשים של הפרלמנט, העירייה הציעה להם כמה מיתוגים והם בחרו מתוכם. בהתחלה קראנו לו קו חירום אבל אז החלטנו ללכת על כיוון יותר נגיש וידידותי ובחרנו בקו החברות".
כיצד שומרים על ילדים שתפקידם לתת מענה למצוקה?
"בכל שיחה יש מבוגר אחראי על הקו, לרוב אני. בשלב הזה אנחנו בפיילוט אבל בכל שיחה יהיה מבוגר אחראי שיוכל לתת סיוע ומתמיכה בעת הצורך. כמובן שהיה חשוב לנו להכין אותם, לא לזרוק אותם למים, כי אלו בני בכיתות ז עד י"ב, לקחנו אנשי מקצוע שהכינו אותם ובנו אותם לקראת השיחות, בשיתוף השירות הפסיכולוגי עשינו שיחות דמה, ערכנו סימולציות ויחד העלנו שאלות, תהיות וחששות לגבי המענה. חשוב להבין שהם לא נותנים ייעוץ מקצועי, אלא יותר תמיכה ואוזן קשבת. אני מניח שכרגע הכל בהתחלה, אנשים עדיין לא רגילים ויודעים שאפשר לפנות, עם הזמן זה יקבל תאוצה ולכן גם בנינו את הטכנולוגיה סביב זה, אם הקו תפוס השיחה עוברת למספר אחר של גורם מקצועי שיכול לסייע, יש עד 10 מספרים שיכולים לתת תמיכה ולאחר מכן מועברת הודעה שמעלה אותי מול המתקשר בצ'אט לשיח בהתכתבות".
אתה מאמין שהקו יכול לגרום לשינוי?
"בטח. זה כבר קורה, במסגרת השיחות היתה תלמידה ששיתפה שהיא ראתה ילדה שמתמודדת עם התעללות חברתית, היא לקחה על עצמה משימה לסייע לילדה הזאת ובהמשך היא הביאה אותה לכאן והיום היא חלק מהצוות שלנו".
קראו גם:
ראש העירייה רז קינסטליך התייחס למיזם: "כאב לשלושה ילדים קטנים, הידיעה שפוגעים בדבר היקר לך מכול היא בלתי נסבלת והמחשבה על ילד או ילדה שחווים כרגע חרם שעשוי לגרום להם לצלקות נפשיות ולנזקים קשים ביותר - שוברת את הלב. לכן, במקביל לפעילויות שאנו מבצעים לאורך כל השנה למניעה ולהתמודדות עם התופעה, קו החברות שהשקנו יהווה מקום חם עבור הילדות והילדים היקרים שלנו לפרוק ולקבל תמיכה מקבוצת השווים שלהם – בני ובנות נוער הדומים להם".
קו החברות פועל בימי רביעי, בין השעות 15:00-17:00, בטל' 072-3927754.
