מירב לויאן (53) הייתה סמנכ"לית בכירה בחברה גדולה, אבל זה היה רק הפרומו לקראת טוויסט נוסף בעלילה.
אולי יעניין אתכם:
"במשך שנה עבדתי וניהלתי צוות של 160 עובדים בחברה משפחתית", היא מספרת. "כשהחברה נרכשה ועובדים רבים פוטרו, הבנתי שגם אני צריכה להחליף קריירה, ושזו הזדמנות להגשים חלום ישן: להפוך לסטנדאפיסטית. במשך חמש שנים הופעתי במאות אירועים, כנסים ומסיבות רווקות. ההומור שתמיד היה חלק מחיי הפך למקצוע".
ואז הגיע ה-7 באוקטובר.
"נכון, ובין לילה ענף התרבות קרס. כל ההופעות שלי בוטלו ונאלצתי להכיר בעובדה שאני חייבת להמציא את עצמי מחדש. ה-7 באוקטובר הוכיח לי שאי אפשר למצוא ביטחון תעסוקתי בארץ מתרבות ובילוי. פניתי למנהלת בית הספר של ילדיי, ומהר מאוד מצאתי את עצמי בכיתה, ופתאום הבנתי שזו לא רק פרנסה אלא ייעוד. התאהבתי במקצוע ובתלמידים".
לויאן קיבלה לאחרונה תעודת הוראה לאקדמאים מסמינר לוינסקי, וכיום היא מחנכת כיתה ד' בבי"ס בן גוריון בעיר, מלמדת שפה וגיאוגרפיה ומביאה לכיתה את הנשק הסודי שלה: ההומור.
איך החיים כמורה?
"אני מגיעה כל בוקר עם תשוקה, שמחה ובדיחות חדשות. בעיניי ההומור אינו רק אלמנט בידורי, אלא כלי חשוב שגורם לתלמידים לפתח מיומנויות חברתיות. כמובן שזו לא בחירה פשוטה. השכר הוא לא גבוה ביחס למאמץ, ובכל כיתה יש לפחות חמישה ילדים עם הפרעות קשב. אני חוזרת הביתה מזיעה כמו שיפוצניק".
ומה עם הסטנדאפ? היא לא נטשה אותו ומופיעה בערבי חברות, בברים ובמועדונים. "לקהל אני מספרת שאני מורה, ושאין מה לעשות, נדבקתי בחיידק".
