שקד סרי, תושב ראשון לציון בן 35, הוא פקד וקצין מודיעין בתחנת בת ים. גם אשתו, שבהריון מתקדם, משמשת כחוקרת משטרה בתחנת יפו. בשגרה הוא צריך לתפוס עבריינים ופושעים ברחבי העיר בת ים, אבל בימי המלחמה מול איראן – תפקידו היה להציל את תושבי העיר. כיוון שבכובעו השני הוא מפקד פלוגה בדרגת רב-סרן ביחידת חילוץ והצלה של פיקוד העורף – והעיר עליה היה אמון: בת ים.
אולי יעניין אתכם:
ארגוני פשע וסוחרי סמים
"מיד עם תחילת המלחמה הוקפצנו למילואים", הוא מספר "ותוך כשעה כל הגדוד התייצב. אני אחראי על זירת בת ים, חולון ויפו, ויצא לי שזה חופף את העבודה שלי שבשיגרה".
על מה אתה אחראי?
"בשוטף, התפקיד שלי הוא לנהל את רכזי המודיעין, לאסוף מידע על העיר בת ים וכל מה שמשפיע: ארגוני פשע, סוחרי סמים, סכסוכים אלימים, ולהכיר היטב את הפן העברייני שקיים בעיר מצד אחד, ומצד אחר למגר תופעות פשיעה, מטענים ורימונים. המודיעין שלך הרבה יותר חזק מאשר יחידות ארציות כי אתה נוגע באנשים בתוך הגזרה - תיקים המשפיעים על עבריינים מקומיים".
איזה תיק גדול סגרת לאחרונה?
"מהתקופה האחרונה אפשר להזכיר את זריקת הרימון במלון על הזמר בן אל. אותו עבריין הסתתר, ובדיעבד גם זרק רימון יום קודם לכן".
החילוץ הכי משמעותי שהיה בכל הארץ
מה קרה כשנפל הטיל בבת ים?
"זה החילוץ הכי משמעותי שהיה בתולדות המלחמה ובכל מקום בארץ. זה הייתה עבודה של כמה ימים - 24/7 שהחיילים המשיכו בחילוץ, וכולם לא ראו את הבית. גם כשסייעו לחלץ, הם סייעו לתושבים להוציא דברים מהבית".
הזירה הייתה קשה.
"הזירה הייתה מאוד משמעותית. עמיתיי ליחידה ראו כאלו רק זירות בחו"ל, בחילוצים ברעידות אדמה וכאלה. בישראל לא חווינו אירועים מסוג זה, אבל התכוננו לזה. אי אפשר להגיד שהיה פה סוף טוב – אבל ידענו מה אנו עושים – הגשמנו את הייעוד מבחינת מילואים. יש חיילים שלקחו את זה קשה – ראו את המראות וזה השפיע".
איך זה השפיע עליך?
"אני חושב שהיום כל הפלוגה יותר מחושלת ומחוסנת, האנשים יצטרכו לגשת לטיפולים בהמשך ולשיחות, אני לא רוצה להיתקע במה ראיתי, אלא במה סייעתי".
אתה חוזר עכשיו לשגרה?
"רק בעוד כמה ימים. קודם יש התרעננות בבית, אחרי זה מתוכנן שיחות עם פסיכולוגים, ורק אז חוזרים לשיגרה ולטפל בפשיעה. כמובן שאני שומר על קשר עם אנשים שלי במשטרה, וגם ממשיך לראות אותם בזירות וטלפונית, מה לעשות – אני במקצוע שחייב להיות כל הזמן מעודכן".
