הם לא היו מוכנים לוותר. הם נחושים לעזור למדינה וללוחמים ואף אחד לא יעצור אותם. חמושים במוטיבציה ותחושת שליחות אלה החיילים עם הצרכים המיוחדים שאורזים בכל יום מאות ארוחות לחיילים בצפון הארץ וברצועת עזה ולא מאפשרים למוגבלות לעצור אותם: "יש לי 3 אחים במילואים, הארוחות שאני אורז הגיעו עד אליהם".
הצעירים משרתים בבסיס צריפין במסגרת תוכנית 'שווים במדים' שהוקמה בשיתוף אק"ים, צה"ל, משרד הרווחה ומשרד הביטחון, ומעניקה לצעירים וצעירות עם מוגבלות קוגניטיבית לשרת בצה"ל ולקחת חלק בלתי נפרד בהווי הכל כך ישראלי, ללבוש מדים ולתרום למדינת ישראל. מאז תחילת המלחמה הקבוצה עמלה על אריזת חבילות מזון לחיילי הסדיר והמילואים המשרתים באזורי הלחימה ומוציאה אלפי ארוחות בשבוע.
תושב ראשון לציון, יאיר לוי (25), הוא חלק מצוות אריזת המזון ללוחמים, והוזמן לטקס מיוחד בבסיס מזון שבצריפין. "הוזמתי לטקס ואירחו אותנו מאוד יפה. מפקד הבסיס בא לברך אותי והודה לי על ההתנדבות שלי. אחר כך הוזמנו לארוחה חגיגית והרגשתי שאני שייך ואהוב על כל החיילים. היה חשוב לי להתגייס כי רציתי לתרום ולהיות חלק מהמערך הצבאי של המדינה. אני אורז מזון לחיילים ודואג שהכל יהיה כשורה".
קראו גם:
גם תושב ראשון לציון, איתמר עמוס (25) תמיד חלם להתגייס. "כל ארבעת האחים שלי היו בצבא, כולם היו חיילים קרביים. מאוד רציתי להתגייס כדי להיות חלק מהצבא".
עמוס מתמודד עם תסמונת דאון ומגיע בכל יום לבסיס בצריפין. "אני אורז אוכל ללוחמים, מכין קרטונים ומסדר את המחסן. שלושה מהאחים שלי מגויסים למילואים בגלל המלחמה והם קיבלו ארוחות שארזתי".
ליאור ונונו (25) מראשון לציון מתמודדת עם שיתוק מוחין קל ומקפידה לא להחמיץ יום בשירות. "רציתי להיות כמו כולם", אומרת ונונו, "אני עוזרת לחלק אוכל לחיילים וזה משמח אותי. הרגע המרגש ביותר היה כשקיבלתי דרגה, ממש התרגשתי".
את תואר החיילת המצטיינת בחבורה קיבלה תושבת העיר קורל בלאיש (25), גם היא עם תסמונת דאון. "לשרת בצבא היה החלום שלי. כשהודיעו לי שאהיה חיילת מצטיינת ויהיה טקס, זה היה הרגע הכי מרגש בשבילי. ביום יום אני אורזת אוכל ללוחמים, ומסדרת ומארגנת את המחסן".
היו לכם חששות לפני הגיוס?
"אני מאוד שמחתי להתגייס, הרגע הכי מרגש עבורי היה להגיע לבקו"ם", מספר תושב העיר אליעד סננס, "הרגע שאני הכי זוכר הוא כשהודיעו לי שמגייסים אותי להיות חייל, ושהגעתי לבקו"ם עם כל המשפחה. התגייסתי כי רציתי לעזור לחיילים ואני באמת עוזר, כשאני אורז מארזים עם אוכל לחיילים".
האחרון בחבורה, הוא תושב רחובות, משה שמחייב (22) שאומנם טרם התגייס אבל משרת במסגרת התנדבותית. "אני מתנדב כבר שנה, עד שאוכל להתגייס ולהפוך לחייל. התנדבתי כי אני רוצה לעזור לחברים. אני אוהב מאוד את הצבא, אוהב את החברים ומחכה להתגייס".
את הקבוצה מדריכה אילה מיורי: "לפני שנתיים וחצי הגעתי לצריפין, אחרי שלמדתי חינוך מיוחד ועבדתי בבתי ספר בהם למדו ילדים עם לקויות למידה", אומרת מיורי, "מהרגע שהגעתי לצריפין, הבנתי שהגעתי למקום עם משמעות. אני תורמת מעצמי יותר מבעבר, ואני מרגישה שאני מקבלת המון בחזרה. אנחנו עובדים יחד במחסן, עושים פעילויות חברתיות ולומדים כישורי חיים. עבור החניכים שלי, המקום הזה הוא הרבה יותר מעבודה יומיומית. זה בית ומשפחה לכל דבר".
