יום שני, מעט אחרי השעה 12:00 בצהריים. יואב, תושב שכונת רמב"ם, מנסה להעביר עוד כמה שעות של חופש גדול ולרדת עם שתי בנותיו לגינה הציבורית, אך למרבה הצער נאלץ לשוב לביתו כלעומת שבא.
"זה קורה שוב ושוב לאחרונה", הוא מספר השבוע ל"ידיעות ראשון", "בכל פעם שאני יורד לגינה יש שם נרקומנים, עסקאות סמים או שיכורים. הגינות האלו שייכות לילדים, אבל אין באמת יכולת לבלות שם כשזה המצב". העדות של יואב אינה חריגה, בשנה האחרונה מעידים התושבים שהשכונה הוותיקה והגדולה בראשון לציון הפכה לחצר האחורית בה סוחרי סמים מספקים חומרים לאור יום, נרקומנים מוטלים בגינות תחת השפעת סמים ושיכורים מעולפים על המדרכות. "כולם יודעים על זה, אבל לא עושים שום דבר. זה רק עניין של זמן עד שנהפוך לתחנה המרכזית הישנה בדרום תל אביב ואף אחד לא ירצה להמשיך לגור פה", הם אומרים.
"החצר האחורית"
שכונת רמב"ם היא הגדולה בעיר ולמעלה מ־40 אלף תושבים מתגוררים בה. על אף החשיבות שלה וההיסטוריה המפוארת, מה שמטריד את התושבים הוא איכות החיים שהולכת ויורדת. "הנוף שלנו הפך להיות נרקומנים מסוממים שמסתובבים פה או פורצים שמנסים לחדור אלינו לבניין", מספרת שירי, דיירת השכונה. "מדובר בתופעה שהלכה והתגברה בשנה האחרונה וזה פשוט קיים בכל מקום בשכונה. אני קמה בבוקר ורואה את הנרקומנים הוותיקים של השכונה מסתובבים חופשי ונפגשים עם הסוחרים מול הפנים של כולם. לא מעניין אותם שאנשים הולכים לעבודה או ילדים הולכים לבית הספר. הם נכנסים לרכב של סוחר הסמים, נוסעים איתו דקה ויורדים ממנו עם הסמים ביד. זאת הפכה לשגרה שהפכה לחלק מהנוף של השכונה.
"הם גם מנסים להיכנס לבנייני המגורים כדי לחפש דלת פתוחה או כדי לפרוץ לבתים. ביום שישי האחרון ראינו אדם שאף אחד לא מכיר, שהסתובב בארבע לפנות בוקר בבניין שלנו חופשי. אחר כך שני צעירים עם בקבוקי בירה ניסו להיכנס לבניין בכל דרך ולא הצליחו, אז הם עברו לבניין אחר. "לפני חודש הייתי עדה לאירוע מאוד לא נעים שנרקומן עמד בכניסה לבניין שלי בתנוחה מאוד לא הגיונית, כמו פסל. הוא יצא מחדר האשפה של אחד הבניינים ופשוט לא זז. ככה במשך חצי שעה עד שהחליטו להזמין ניידת מד"א ואז הוא התעורר והמשיך בדרכו.
"הרכז של משטרת ראשון קיבל כבר דיווחים מתושבים בשכונה ואנחנו לא רואים שיש פעילות משטרתית מיוחדת וזה לא בסדר, ילדים הולכים לבית הספר ורואים נרקומנים קונים סמים או שיכורים ישנים על ספסלים בגנים ציבוריים. גם בעירייה מודעים לכך שהשכונה הפכה להיות החצר האחורית של העיר וכל הנרקומנים מגיעים לכאן, אבל הם פשוט לא מגיבים. שלחנו להם כבר כמה פעמים תמונות של אנשים משתמשים בסמים או של שיכורים, אבל זה כנראה לא מזעזע אותם כלל.
"נולדתי בשכונה הזאת, מעולם זה לא היה כך. המון נרקומנים מסתובבים כאן, אבל אם הרשויות לא מתייחסות לכך בצורה חמורה, אז זה פשוט ימשיך".
הפחד בלילות
גם יריב, תושב השכונה וחבר בוועד הבניין שבו הוא ומשפחתו מתגוררים, אובד עצות. "הגינות הציבוריות הפכו להיות הבית של הנרקומנים וכולם יודעים את זה. אני יוצא עם הילדים שלי לטייל בצהריים של יום שבת ומה שאנחנו רואים זה צעירים יושבים על הספסל בגינה של הילדים ופשוט מעשנים באנגים. כשמתקשרים למשטרה אז הם אומרים לי לא לעשות שום דבר ולא לבוא איתם במגע ולתת להם לטפל בזה, אבל העובדה היא שזה ממשיך.
"בשעות החשיכה ממש מפחיד להסתובב בשכונה שלנו. אני גר בה כמעט 30 שנה ואני זוכר שבעבר אם הייתי שוכח חפצים בגינה אז למחרת הייתי חוזר ומוצא אותם שם. עכשיו הכל נעלם תוך דקות. יש גינות ציבוריות עם מצלמות, אבל אנחנו לא רואים שהן משמשות את העירייה כדי למגר את התופעה.
"אני חבר בוועד הבניין ופעם בחודש אנחנו צריכים לתקן את דלת הכניסה כי נרקומנים פורצים אותה כדי להיכנס ולחפש שם משהו לגנוב. פעם אנשים היו משאירים עגלות תינוק בכניסה לחדר מדרגות, היום כבר אי־אפשר להשאיר כלום. הם מנסים להגיע ולקחת דברים כדי למכור ולהרוויח כמה שקלים שיממנו את הסמים שלהם".
בורחים מהשכונה
בגינה הציבורית שמול רחוב צ"ג בנות, עומדת אורית ומשקיפה בצער מחלון ביתה על הנעשה. "כל יום אנחנו רואים דברים נוראיים. באים נרקומנים שמשתמשים בסמים חופשי וללא חשש. אחרי שהם כבר מסטולים הם מתחילים לריב ביניהם, יש צעקות וגם קרבות של סכינים, מול העיניים שלי ראיתי את הקרבות האלה. יש שם תאורה ומצלמות אבטחה, אבל זה לא מרתיע אותם בכלל, הם מתנהגים שם כאילו זה הבית שלהם. כמובן שכל זה מלווה בעשיית הצרכים שלהם לעיני כל, אף אחד לא מתעניין במה שנעשה שם, גם לא העירייה.
"אני לא מרגישה בטוחה לגור פה. פחד מוות להסתובב כאן בשעות החשיכה. למה אני צריכה לראות את כל הזוהמה הזאת? בעבר נפגשתי עם ראש העירייה והוא הבטיח שישפר את פני הרחוב ויעשו שינוי, אבל זה לא קרה. אני לא מתכוונת להמשיך להתגורר פה ואני לא היחידה. זה לא מקום לחיות בו. הנכדים שלי באים לפה ואני לא מרשה להם ללכת לגינה אחרי שבעבר הם מצאו שם באנגים ושאלו אותי מה זה הבקבוקים האלו. השכונה שלנו לא ראויה יותר למגורים".
מי שהחליט שאינו יכול עוד והחל לארוז את חפציו לאחר שבע שנות מגורים בשכונה הוא יואב. "זה לא מקום לגדל בו ילדים ולכן אני נאלץ לעזוב. יש שיכורים קבועים שמסתובבים בלילות, מתגרים באנשים ושופכים בקבוקי אלכוהול. הבת שלי החלה ללכת לגן ברחוב עין הקורא וסמוך לגן יש רחבה שקבוע יש שם שיכורים ומסוממים, מעשנים באנגים במהלך היום, מעולפים על הספסל, היא שואלת אותי למה הם ככה. לאחרונה היו מצבים שנרקומנים מגיעים ליד גן הילדים ושם הם מטילים את מימיהם לעיני הילדים והגננות אומרות לנו שהן התלוננו בעירייה. פעם אחת שיכור איים עליי באמצע הלילה. אני לא מתרגש, אבל זאת לא סיטואציה שאמורים להיות בה. המצב הוא כזה שדרושה פה עבודה גדולה ויסודית של המשטרה ומחלקות הרווחה כי התופעה הזאת כבר הפכה לגדולה מדי. אנחנו לא נוכל להמשיך לגור פה ולכן אני ומשפחתי עוזבים בקרוב".
סיגלית, תושבת ותיקה: "באחד הבקרים מישהו ניסה לפתוח את דלת הבית שלנו ומזל שהיא הייתה נעולה. בעלי מיהר להגיע לשם ומצא נרקומן שניסה להתפרץ אלינו"
סיגלית, תושבת ותיקה ופעילה חברתית, שומעת מדי יום את תלונות התושבים: "אני כבר לא יורדת לזרוק את האשפה בשעות הערב כי יש חשש לפגוש את הטיפוסים שמסתובבים פה וההתנהלות שלהם מאוד מאיימת. הנוכחות שהולכת ומתגברת מרתיעה תושבים. יש גם דיווחים על אירועי אלימות בשכונה, בחודש שעבר תקפו תושב מבוגר וריססו עליו גז פלפל. דיברתי לאחרונה עם דיירת השכונה שהתחילה לארוז את החפצים שלה והיא מספרת לי איך היא מתגוררת ליד בית נטוש שאלכוהוליסטים זרוקים שם, צורחים בלילות ומקללים. זאת הפכה למאורה של נרקומנים שהמשטרה והעירייה מכירות אבל לא פועלות נגדה.
"באחד הבקרים מישהו ניסה לפתוח את דלת הבית שלנו ומזל שהיא הייתה נעולה. בעלי מיהר להגיע לשם ומצא נרקומן שרצה לבדוק אם הוא יכול לפרוץ אלינו. זה עניין של זמן עד שיקרה פה אסון. התחושה היא שאין בעל בית ולאף אחד לא אכפת מהשכונה הזאת. זה מתחיל מהזנחה ולכלוך וזה משפיע על הכל".
תגובות
מחזיק תיק החברה לביטחון ציבורי, מקסים בביצקי, מספר שהוא מכיר את התופעה, אך לצערו אין לו יותר מדי כלים להתמודד איתה: "אני מכיר את הנושא היטב. אנחנו עורכים סריקות בגנים הציבוריים כי יש שם באמת המון נרקומנים והומלסים. מעבר לכך, יש גם מצלמות ואם יש דברים חריגים אנחנו מוציאים ישר ניידת. יש גם הוסטל למחוסרי דיור ואנחנו מסתובבים בגנים ומשכנעים את אלו שנמצאים בגנים שיעברו להתגורר שם וככה להוריד את מספרם ברחוב. הבעיה היא שכל פעם שאנחנו מפנים אותם, הם חוזרים ואנחנו לא יכולים לעשות דבר נגד זה. לצערי אני לא יכול לומר שיש תוכנית פעולה שתמגר את התופעה כי אנחנו לא יכולים לכפות על האנשים האלה לצאת מהשכונה. מה שבכוחנו לעשות הוא להגביר את האכיפה ולהציק להם, לפנות אותם בכל פעם מחדש או לשפוך להם את האלכוהול שהם שותים. מאחר שמדובר באנשים שאין להם כסף אז כל פעם ששופכים להם את השתייה זה מפריע להם יותר ויותר וככה הם פשוט עוזבים את המקום ולא חוזרים".
ממשטרת ראשון לציון נמסר בתגובה: "במסגרת המאבק בנגע הסמים מבצעת המשטרה אכיפה מוגברת בתחום, תוך מיקוד בגידול וייצור, לצד אכיפה סמויה שתכליתה חשיפת עבירות הסחר, כאשר במהלך החודשים האחרונים תפסו שוטרי המרחב עשרות דירות ובתי מגורים, בהם נפתחו מעבדות סמים, ועצרו את החשודים.
קראו גם:
נדגיש, כי כל דיווח ותלונה נבחנים על ידי מערך המודיעין והחקירות המשטרתי, ומתורגמים בתום הליך איסוף ראיות סמוי, לראיות המאפשרות מעצר והעמדה של המעורבים לדין".
