בשבוע שעבר נפטרה במפתיע חברת מועצת העיר ראשון לציון, מיכל קלדרון בגיל 62 בלבד. היא הותירה אחריה בעל, קובי, לו הייתה נשואה 37 שנים, שני ילדים (בועז וזהב) ושלושה נכדים. קלדרון החלה את דרכה הציבורית כחברה בוועד של המועצה הדתית, משם המשיכה למועצת העיר במסגרת רשימה משותפת של הבית היהודי והרשימה הירוקה. "במועצת העיר תמיד מתמודדים עם קשיים, אבל כשמיכל הייתה ידעו שהכול יסתדר, שהיא כבר תמצא פתרון", סיפרו עליה השבוע.
בני משפחתה: "אמא וסבתא משקיעה"
מותה הותיר את משפחתה וחבריה באבל כבד והלם קשה, היא הייתה אישה בריאה ואנרגטית ובאישון לילה התמוטטה עקב דום לב, כוחות חירום והצלה שהגיעו לביתה ניסו להחיות אותה אך ללא הצלחה. במועצת העיר קלדרון הייתה ממונה על נושאי תרבות תורנית וחינוך דתי־לאומי, אך בביתה הפרטי הייתה אשת משפחה, סבתא מעורבת ואמא משקיעה.
"כל קיץ היא הייתה עורכת קייטנת סבתא לנכדים", סיפרה בתה זהב, "זה כלל חולצות, טיולים, הסעות. בחול המועד סוכות היא הייתה מארגנת מפגש לכל המשפחה ליד הכנרת, לחוויית לינה באוהלים לכמה לילות. באירועים המשפחתיים היא הייתה אחראית על העיצוב כי היא הייתה מאוד אמנותית ואהבה לעצב שולחנות. בצעירותה היא הייתה האישה הראשונה שעשתה קורס קציני קשר שדה, ובשנים האחרונות היא סעדה את הוריה ואת הוריו של אבי במסירות רבה".
חברותיה: "תמיד זמינה עבורנו"
חברת מועצת העיר והמשנה לראש העירייה, יפעת מאירוביץ־יפת, התקשתה להיפרד מהחברה הטובה. "אני ומיכל הכרנו לראשונה כשחיפשנו מועמדת אישה למועצה הדתית ומאז נקשר גורלנו. רצנו למועצה ברשימה משותפת וזה מאוד אפיין אותה, הבחירה בסובלנות, הרצון למצוא את המכנה המשותף וללכת בדרך של אחדות. היא הייתה אשת שלום, אישה מאוד מיוחדת, פעלתנית ומלאת עשייה ולצד זה אישה מאוד מנומסת ואדיבה. החינוך היה קרוב לליבה והיא הקימה את האולפנה הראשונה בעיר, גם העצמה נשית היה תחום שפעלה לקדם, הכל אמנם הגיע מהמקום שלה כאישה דתייה, אבל היא עשתה את זה מתוך הבנה שראשון לציון היא עיר בה כולם חיים בשלום ולא ממקום של קיצוניות.
"היו לה עיניים בורקות וחיוך מאיר, ערב אחד במטה הבחירות פשוט התפוצצנו מצחוק, מתוך הלחץ והעייפות יצא הצחוק, בלי שום סיבה. היא תמיד ידעה לנחם ולעודד, במועצה תמיד מתמודדים עם קשיים אבל כשמיכל הייתה תמיד ידעתי שהכל יסתדר, שהיא תמצא פתרון".
איך נודע לך על מותה?
"בשעת בוקר מוקדמת סימסו לי 'שמעת על מיכל?' זה נשמע לא הגיוני, אבל אז ראיתי שהיא מחוברת בוואטסאפ אז נרגעתי ושלחתי לה 'מיכלי בוקר טוב', מיד לאחר מכן בתה זהב התקשרה אליי וכשראיתי את שמה על המסך מיד הבנתי ופרצתי בבכי. זה לא נתפס, רק לאחרונה היא יצאה לטיול שטח עם המועצה, הייתה אישה מאוד פעילה, כל חג הקפידה לבוא אליי עם עוגה. היא הייתה אמא וסבתא מדהימה, טיפלה בהרבה חיות ותמיד זמינה לכל מי שזקוק לה".
קראו גם:
חברתה מהבית היהודי, אילנה הופמן־דרור כתבה: "היינו חברות באותה מפלגה והתחברנו בשל היותנו המיעוט הנשי. היו לנו שיחות ארוכות. הציונות הדתית הייתה חשובה לה והיא פעלה ללא לאות לעשות למען תושבי ראשון מכל המגזרים... אין הרבה נשים בפוליטיקה המוניציפלית ובהחלט היית קרן אור".
ראש העירייה:"מהטובות שהכרתי"
גם ראש עיריית ראשון לציון, רז קינסטליך, ספד לקלדרון, אותה החשיב לחברה טובה. "אנחנו מכירים כבר למעלה משמונה שנים, כשנכנסת למועצת העיר הייתי סגן ראש עירייה ובכמעט חמש שנים האחרונות היה לי לכבוד, כראש עירייה, שהיית חברת מועצה גם בקדנציה שלי. העניין הוא שהיית הרבה מעבר לחברת מועצה, היית נבחרת ציבור מהטובות שהכרתי, היית אשת סוד וחברת אמת. מה לא עברנו בקדנציה הזו יחד? מגפת הקורונה, שלושה מבצעים צבאיים ועל הכל פיקדת ביד רמה ובאופן מעורר התפעלות כמחזיקת תיק החירום בעירייה".
"עשית זאת מכל הלב והנשמה, ללא רצון לתמורה ובהתנדבות מלאה. לא משנה אם ביום או בלילה, ביום חול או בשבת, 'פיקוח נפש' היית אומרת וגם צדקת... תמיד שמחה, עם החיוך המבויש והעיניים הטובות. אני רוצה לספר לך מיכל שהעיניים האלו שלך הן שהרגיעו אותי בזמן משבר במינוס שלוש. מספיק היה לי להסתכל לך בעיניים ולדעת שאין דבר שלא נוכל לו, יחד. היית מובכת כשהייתי מודה לך על עשייתך ועכשיו זה מרגיש כאילו לא הודיתי לך מספיק ואף יותר, כי הגיע לך".
לסיום, הודה לה קינסטליך בשם כל תושבי העיר "אני רוצה להודות לך כאן מיכל, מעל ארונך. להודות לך על החברות, על הלב הרחב והנשמה היתרה, אני רוצה להודות לך על כל מה שעשית למען תושבי העיר, מה שעשית עבור משפחתך וכל אוהבייך. נוחי בשלום מיכל אהובה, את תחסרי לנו מאוד".
