לראשונה בישראל נפתחה בתיכון בראשון לציון מגמה פורצת דרך וייחודית להנדסת מים, התלמידים כבר בחנו את מכונת הכביסה, המדיח וחשבון החשמל הביתי ולא תאמינו מה הם גילו: "אנחנו בירת המים של המזרח התיכון עם הטכנולוגיה הכי מתקדמת בעולם, איך זה הגיוני שחסרים כאן מהנדסי מים?".
מקצוע נדרש שאף אחד לא מכיר
בשנה שעברה ביוזמה ופיתוח של מינהל החינוך ובשיתוף חברת מקורות החל המחזור הראשון של מגמת הנדסת מים בחטיבה בחטיבה "אחרון הבילויים" של מקיף ג' כפיילוט. 40 תלמידי כיתה ז' בכיתה מדעית החלו ללמוד את אחד המקצועות הנדרשים אך הכי פחות פופולאריים בישראל - הנדסת מים.
"כשנרשמתי לכיתת מדעים לא ידעתי שזה מה שאלמד", מספרת טליה אטיאס (13) שעולה לכיתה ח'. "זו הייתה הפעם הראשונה ששמעתי על התחום הזה, זה נשמע לי מוזר, לא באמת הבנתי מה לומדים על מים. אבל התעמקנו וחקרנו את התחום וזה הפך למעניין מאוד, תחום כל כך מיוחד שאנשי לא מכירים. אפילו ההורים שלי הופתעו לשמוע ממני דברים על חשבון המים שלהם, זה דבר כל כך בסיסי שברוב הבתים בישראל בכלל לא מסתכלים עליו".
מה למשל?
"גילתי איך אפשר לבחון צריכה של מים של משפחה, איך אפשר לחסוך ואיך מתפילים מים. עשיתי ניסוי בנושא הדחת כלים, הרבה אנשים חושבים ששטיפה ידנית חסכונית יותר אז בחנו את כמות המים שמשתמשים בה בכל כלי וגילינו שמדיח כלים הרבה יותר חסכוני".
בניגוד למגמות מדעיות רבות, במגמה החדשה אל תצפו לראות רוב משמעותי של בנים, כמעט מחצית מהתלמידות הן בנות ורבות מהן שוקלות להמשיך לתואר בהנדסת מים. "אני מודה שבהתחלה חששתי", אומרת יהלי הרשקוביץ (13), "אומרים שכיתה מדעית זה הרבה עומס ולחץ, אבל ההורים שלי ממש עודדו אותי וכשהתקבלתי שמחתי על ההזדמנות. גם אני הופתעתי לשמוע שנלמד הנדסת מים, אבא שלי מהנדס בניין והוא סיפר לי על התחום הזה ועל התפלת מים ואיך בכלל מגיע מים לברזים שלנו. זה נשמע לא קשור אלינו, כי זה נושא ממש רגיל, אבל כבר בהתחלה הרגשתי שזה מעשיר את הידע שלי".
קראו גם:
"ברור לי שאני רוצה להיות מהנדסת, זה תחום גם עם כסף וגם עם עניין, אני לא יודעת אם בתחום המים או משהו דומה, אבל זה משהו שאני רוצה להתקדם אליו. רוב האנשים לא ממש מתעסקים בזה, אבל הלמידה ממש מעלה את המודעות לחיסכון במים. זה תחום שאנחנו משקיעים בו הרבה בלימודים וזה גורם לי לחסוך יותר במים. היום אני משתדלת לא להשתמש במים אם לא צריך, הרבה אנשים מבזבזים כמויות גדולות יותר של מים ממה שהם צריכים ולפעמים אני מעירה לחברות או בני משפחה.
"לדוגמא שמתי לב שאחותי הקטנה לא סוגרת את הברז כשהיא מצחצחת שיניים אז התחלתי לסגור לה את הברז, זה גורם לכולם לשים לב. גם הרבה אנשים לוחצים כל הזמן על הלחצן הגדול בשירותים, עושים את זה אוטומטית למרות שהרבה עמים אפשר להסתפק בקטן ושההפרש בצריכת מים הוא משמעותי".
בין היתר, התלמידים גם בוחנים כיצד מדינת ישראל הצליחה להיגמל מהמיתוס "ישראל מתייבשת" בעזרת טכנולוגיות ששינו את המזרח התיכון. "כל החיים שלי חשבתי שהמים מגיעים מהכנרת", אומר התלמיד איתמר כהן (13), "זה היה ברור לי שלוקחים משם מים לברזים שלנו, אבל היום זה אחרת. יש לנו מתקני התפלה למים מלוחים, אז אומנם יש מים בשפע אבל משקיעים המון כסף ואנרגיה בתחום הזה. אנשים ניסו בהחלה להבין מה אני לומד כי זה לא ברור, אבל אנחנו תמיד לומדים דברים חדשים. ברור שלימודים כאלו גורמים לי להשקיע יותר בלימודים ובעתיד אצטרך להשקיע יותר שעות אבל זה שווה את זה".
מחסור במהנדסי מים בישראל
מרכז תוכנית הנדסת מים, המורה איתן בבג'ני הוא רכז מתמטיקה בתיכון וכשהתוכנית החלה לקרום עור וגידים הוא נקרא לדגל. "משרד החינוך מאפשר לבתי ספר שיש להם את הביקוש וכוח האדם לקדם תוכניות לימודים ייחודיות, מעבר לאלו שנמצאות 'על המדף'. כמובן שיכולנו להסתפק בהעשרת הידע, אבל חשוב לנו שהתחום יקבל הכרה בתעודת הבגרות ובהמשך גם כנקודות זכות אקדמאיות ולכן יש לנו שותפה חשובה, המפקחת על הוראת הכימיה בחטיבה העליונה, ד"ר דורית טייטלבאום.
"קידום התוכנית יאפשר בעתיד לכל תלמיד כיתה מדעית בישראל לבחור את המגמה הזאת, כמו שפעם בחרו כימיה וביולוגיה מחר יבחרו הנדסת מים. שותף נוסף זו חברת מקורות שלמעשה אמרה לנו בפה מלא שהיא זקוקה לחשיפה, כולם זוכרים את מה שהיה כאן לפני עשור כשפחדו שישראל מתייבשת ואף אחד לא בדק כיצד החשש הזה נעלם כי מאז אנחנו טרודים בדברים אחרים.
"העובדה היא שכבר מעל עשור מקורות מתפילה מים ובזכות זה לא רק שלא חסר לנו מים, אנחנו גם מעבירים מים במסגרת הסכמי שלום למדינות אחרות. זה יוצר סוגייה נוספת, כדי להפיץ את הבשורה ולקדם את הטכנולוגיה הישראלית בעולם צריך מהנדסי מים וזה תחום שחסר בו כוח אדם, חברת מקורות צריכה שתלמידי ישראל ייחשפו לתחום הזה כדי שיבחרו בו בעתיד. התלמידים שלנו למעשה מכיתה ז' מקבלים הזדמנות לקריירה מבוקשת ובעתיד מכאן תצא הבשורה, כשהתוכנית הייחודית תהפוך לארצית. ככיתה מדעית אנחנו כמובן מקפידים לעבוד עם בינה מלאכותית ועל בסיסה מכינים את כל התוצרים שלנו".
ראש העירייה, רז קינסטליך בירך על פעילות המגמה: "אני גאה בעוד מגמה ייחודית ופורצת דרך, ראשונה בארץ, שפותחה על ידי מינהל החינוך כדי להכין את התלמידות והתלמידים שלנו לעולם המחר ולגדל את דור העתיד של מהנדסי המים. נושא הקיימות ואיכות הסביבה נמצא בראש סדר העדיפויות שלנו במטרה לחנך את התלמידים לגלות אחריות, לשמור על הסביבה, לחקור ולפעול לטובת המשך קיומנו".
"התלמידים בונים לעצמם עתיד מבטיח"
מי שהגתה ויזמה את המהלך הייחודי היא מנהלת אגף החינוך העל יסודי בעיריית ראשון לציון, פזית שרון, שחלמה על המגמה עוד כמנהלת. "בשנת 2015 ניהלתי את מקיף ט' וחשבתי שכמו שכל אם יהודייה חולמת על מהנדס תוכנה ורופא, היא יכולה גם לחלום על מהנדס מים. אנחנו בירת המים ויש כאן בריחת מוחות בתחום הזה. במשך תופה החלום הזה נגנז במגירה ועכשיו אנחנו מגשימים אותו. כעיר עם היסטוריה חקלאית עשירה, עיריית ראשון לציון מציעה הזדמנות ייחודית לתלמידות ולתלמידים המעוניינים ללמוד הנדסת מים. מדובר במגמה חדשנית שהוקמה בכיתת עמט (עתודה מדעית טכנולוגית) שאותה מובילות מנהלות בית הספר, רכז מקצוע ומורים יוצאי דופן שעושים הכל למען הצלחת התלמידים.
"נושא המים הוא אחד מהאתגרים המרכזיים במזרח התיכון, שיכול להשפיע ולשנות מציאות חיים.
הלימודים במגמת הנדסת מים יכולים להוביל בהמשך גם לקריירה משמעותית. המגמה היא בשיתוף פעולה עם חברת מקורות שמציעה מגוון רחב של אפשרויות תעסוקה בעתיד בתחום, מה שאומר שזו בחירה חכמה הבונה עתיד מבטיח.
שיתוף פעולה נוסף הוא עם הצבא, שאותו יזם סמנכ"ל העירייה, מושיקו ארז, ותלמידים שירצו בכך יוכלו להמשיך לשירות צבאי בתחום ובהמשך גם ללימודים אקדמיים במכללת כנרת".
שרון ביקשה להודות לראש העירייה וסגניו. "כל החלום הזה לא יכול להתקיים ללא תמיכתם המלאה והצמודה של ראש העירייה, מ"מ וסגניתו, מחזיקת תיק החינוך, ליאל אבן זהר וראשת מינהל החינוך, אטי אדר, שנתנו לי את כל הגב והתמיכה להוציא לפועל את הפרויקט החשוב והמשמעותי הזה".
