תושב ראשון לציון, הרתוק לכיסא גלגלים, מחכה כבר שלוש שנים שהעירייה תקצה לו מקום חניה לנכה, ובינתיים הוא ספון בביתו ללא יכולת להתנייד.
קראו גם:
התושב, איציק פונד (69), החל לסבול מהידרדרות בריאותית שהגבילה את תנועתו והביאה אותו למצב שהוא אינו יכול לצאת מהבית ללא כיסא גלגלים. למרות זאת, טוענת המשפחה, כבר שלוש שנים שהעירייה מערימה עליהם קשיים ואינה מאשרת להם חניית נכים סמוכה לביתם.
"אנחנו מתגוררים בבניין במערב העיר ויש לנו שתי חניות משלנו, חניות עוקבות שמרוחקות מהאגף של הבית", מספרת ציפי, אשתו של איציק. "לפני שלוש שנים בעלי החל לסבול מהידרדרות בריאותית שהחמירה לאחר שנה בעקבות שבר במפרק הירך. מאז הוא נאלץ ללכת עם הליכון ושימוש בחניה העוקבת שלנו לא היה אפשרי מבחינתו".
בעקבות המצב פנתה המשפחה לעירייה וביקשה להקצות עבורו חניית נכים שנמצאת במרחק כמאה מטרים מהבית, במפרץ שבו שלוש חניות ציבוריות.
"לאחר שהדברים התנהלו באיטיות", ממשיכה הרעיה, "הגענו לפגישה אצל ראש העירייה, שהיה מאוד לבבי, והוא הנחה את כל הצוות שלו לטפל בעניין שלנו".
פונד חשבה שבכך תמו הבעיות שלהם. "הבאנו לאחראים את כל הטפסים שהם ביקשו, ולמרות זאת, עד היום, שלוש שנים כמעט, אנחנו עדיין מקבלים תשובות שהבקשות שלנו נדחו. הוא כלוא בבית, מרותק לכיסא גלגלים. לפני חצי שנה, מהדיכאון, הוא קיבל אירוע מוחי, דבר שחששתי ממנו לאור הבדידות שלו והסגר בבית. הוא היה אדם פעיל, חברתי ושכונתי, ועכשיו הוא בין ארבעה קירות. לאנשים אחרים יש חניה שמורה שם במפרץ ולנו לא יכולים להקציב חניה? הרי לא בא לנו סתם פינוק, היינו מוותרים בחפץ לב. איפה האנושיות?".
מהעירייה נמסר: "הבקשה נדונה מספר פעמים בוועדת התנועה ונדחתה כיוון שברשות התושב שתי חניות פרטיות, עובדה זו נוגדת את תקנות הקצאת חניה לנכה. העירייה מגלה רגישות רבה לציבור הנכים ופועלת להרחיב עבורם את השירותים והנגישות. עם זאת, הפקעת חניה השייכת לציבור כולו צריכה להיעשות בשיקול דעת ובהתאם לתקנות".
