אז איך נפרדים מחברה? ולא רק מחברה, משותפה לדרך ולעשייה? השבוע נפרדתי מאחת כזו…
ליטל אסיף הייתה פעילה חברתית מוכרת בעיר. עיקר עיסוקה היה למען העסקים הקטנים וכן למען נשים. היא עשתה זאת במלוא הרצון הטוב ממקום אמיתי, כן, עם ההתלהבות והאופטימיות שאפיינו אותה כל כך.
לפני שלוש שנים הכרתי את ליטל בוועדת בריאות הציבור, שבה הייתי ממלאת מקום יו״ר הוועדה והיא היתה חברה בה. דיברנו על ההשפעות הבריאותיות של העישון וזה נורא הרגיז אותה בתור מעשנת ללא הפסקה (היה קשה לראות את ליטל בלי הסיגריות ולא משנה מה אמרנו לה…). הסתכלתי עליה בשעשוע ובסוף הישיבה ניגשתי אליה והתחלנו לדבר. מאז היינו חברות…
קראו גם:
יחד הקמנו קבוצות ווטסאפ ופייסבוק כדי להגיע לעוד ועוד תושבים ולעזור להם, עשינו מיזמים משותפים והיינו חברות נפש שמדברות מבוקר עד ליל על הכל.
ליטל הייתה עוסקת בקריאה בקלפים, העבירה סדנאות והרצאות בכל מה שקשור להתמודדות עם החיים כולל אימון אישי ועסקי. כחברה, עם הידע המקצועי שלה, היא ליוותה אותי בלא מעט משברים מקצועיים, אישיים ואפילו בריאותיים, למרות שלה עצמה היה לא קל ופשוט בחיים. העצות שלה והאופטימיות גרמו לי לשינוי ותזוזה בחיים ותמיד אודה לה על כך.
אחת הנחמות שלי היא שהספקתי להגיד לה את זה לפני מותה.
רק מלראות כמה אנשים היו בהלוויתה אפשר להבין את גודל ההשפעה שלה על רבים… משפחה, חברים, מ״מ וסגנית ראש העיר, ליאל אבן זוהר, המשנה לראש העיר, איציק אבשלומוב, חברות המועצה, אילנית הרוש, דר׳ הדס הכהן ומירב שמואל, חברי הפרלמנט של ראשון בו הייתה חברה, צוות פורום נשות עסקים, חבריה ושותפיה לדרך ממיז״ם למען העסקים הקטנים ועוד רבים.
כולם דיברו על איזו אישה טובה עם שמחת חיים ואופטימיות לא מובנת מאליו הפסדנו, ואני רק חשבתי לעצמי כמה שמחה הייתה ליטל להיות שם ולשמוע את כולם וכמה חבל שהיא לא פה איתנו…
היא כבר חסרה לי. יהי זכרה ברוך.
עדי זהר, פעילה חברתית בראשון לציון ומנהלת פורום ראשון לציון - הירוקים
